|
נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה, 3 בספטמבר 1905 – ה' בניסן ה'תשנ"ז, 12 באפריל 1997) הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956). עסקה בהוראת תורה נביאים וכתובים, וחידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך. ילדותה ובגרותהליבוביץ נולדה בריגה שבאימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) לסוחר העצים מרדכי קלמן ולפריידה (לבית נימצוביץ) ליבוביץ. הוריה היו אמידים והמשפחה הייתה דתית וציונית. אחיה המבוגר ממנה בשנתיים, ישעיהו ליבוביץ, היה לימים למדען והוגה דעות נודע. בילדותם, למדו השניים אצל מורים פרטיים ולא ביקרו בבית-ספר יסודי. לאביה הייתה השפעה רבה על חייה גם בזכות אישיותו, וגם כי היה אחד ממלמדיה הבולטים בילדותה. הוא היה ציוני ודיבר עם ילדיו בעברית. ליבוביץ למדה מפי מורים פרטיים עברית ותנ"ך. ב-1919, בעקבות המהפכה הבולשביקית, עברה המשפחה לברלין. בברלין היא סיימה בית ספר תיכון ממשלתי ועמדה בבחינות הבגרות ב-1925. למדה באוניברסיטאות היידלברג, מרבורג, וברלין. קריירהכבר בהיותה סטודנטית החלה ללמד בבתי ספר. היא הורתה בבית ספר יהודי עממי ובבית ספר יהודי תיכון של קהל "עדת ישראל" מיסודו של רבי עזריאל הילדסהיימר. ליבוביץ לימדה עברית ותנ"ך בעברית, בלא תיווכה של שפה מקומית, בצורה חלוצית שטרם הייתה נהוגה אז בגרמניה. באותה תקופה החלה להרצות בדידקטיקה ופרסמה מאמרים על הוראת העברית כשפה חיה. היא למדה במשך שנתיים בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות שבברלין, שם למדה מפי לאו בק, פרופסור גוטמן ופרופסור אלבוגן. ב-1930 קיבלה ליבוביץ תואר דוקטור מאוניברסיטת מרבורג, לאחר שכתבה עבודה על "שיטת התרגום של תרגומי המקרא לשפת היידיש בני המאה ה-15 וב-מאה ה-16", זאת בהסתמך על כתבי יד בספריות של ברלין ושל פארמה. בד בבד סיימה לימודי הוראה לבית הספר התיכון. במהלך לימודיה נחשפה לשיטתו של מרטין בובר, הידועה בשם מילה מנחה, בחקר הסיפור התנ"כי והושפעה ממנה כי התאימה לרוח הבית בו גדלה – ניתוח המקרא מבלי להיעזר בביקורת המקרא. העלייה לארץ ישראל וההוראהבשנת 1930 עלתה לארץ ישראל יחד עם בעלה. הזוג השתקע בירושלים, בדירה בדמי מפתח בשכונת קריית משה וליבוביץ החלה ללמד בסמינר המזרחי למורות. בשנים הראשונות החלה ללמד ספרות, מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, לימוד תנ"ך ובהכשרת מורים. בסמינר המזרחי למורות לימדה עד 1955, וב-1956 נתמנתה מרצה לתנ"ך ולדידקטיקה של ספרות וחיבור באוניברסיטת בר-אילן ולימדה שם כחמש שנים לערך. היא עזבה את בר-אילן לאחר סכסוך עם פרופ' ברוך קורצווייל כיוון שהאחרון פיטר את ד"ר מאיר וייס וליבוביץ ראתה במעשה עוול הנוגד לצדק הבסיסי. ב-26 בנובמבר 1957 נתמנתה למרצה באוניברסיטת תל אביב וכעבור 11 שנה לפרופסור חבר[1]. מאותה תקופה לימדה במוסדות רבים אחרים. ב-1 בינואר 1972 יצאה לגמלאות. עיונים בפרשות השבועבשנת 1942 החלה במנהגה המפורסם להפיץ דפי סטנסיל של שאלות על פרשת השבוע (שנקראו בפי העם "דפים" או "גליונות"). אופיינית השאלה "מה היה קשה לרש"י?" שבה ניסתה לרדת למניעיו של הפרשן. את התשובות שלחו אליה והיא החזירה אותן עם הערות ותיקונים. ה"דפים" הללו הפכו ל"סמל מסחרי" שלה, ואנשים רבים בציבור הרחב התוודעו לנושאי פרשת השבוע הודות להם. משנת תשי"ד ואילך פרסמה ליבוביץ את ה'עיונים' שכללו, מלבד השאלות, ציטוטים מפרשנים והתייחסות אליהם. ה"דפים" וה"עיונים" תורגמו לשפות רבות והגיעו לקהילות יהודיות רבות בכל העולם, עד שבמשך הזמן קובצו ה"עיונים" בצורת חמישה ספרים המקבילים לחמשת חומשי תורה על פי נושאי פרשת השבוע. פרשנית תנ"ךנחמה ליבוביץ שימשה במשך שנים רבות כפרשנית תנ"ך בשידורי הרדיו של "קול ישראל". על אף שעסקה במחקר ברמה אקדמית, נהגה להופיע רבות בציבור הרחב כמרצה עממית ואף כפרופסור הייתה ידועה בפשטות הליכותיה. הייתה מכונה "נחמה" בפי תלמידיה, והעדיפה את התואר מורה על פני פרופסור, בתהאם לבקשתה זו גם המילה היחידה שנכתבה על מצבתה. התפרסמה ב'מסעות' שערכה ברחבי הארץ כדי ללמד במקומות רבים ככל האפשר, כולל מרוחקים ומבודדים. הידע שלה בפרשנות התנ"ך היה רחב ביותר וכלל את מגוון הפרשנים מכל הדורות, החל מרש"י וכלה בפרשנים מודרניים כמו בנו יעקב ובאסכולת ביקורת המקרא. בדרכה הפרשנית היא נצמדה לגישתם של הפרשנים המסורתיים. מחקריה הצטיינו בעמקות רבה תוך כדי התייחסות למרכיב הספרותי של הכתוב יחד עם מסורת ורוח היהדות. היא ראתה לעצמה יעוד להפיץ את ידע התנ"ך ואהבת התנ"ך לא רק בין תלמידיה אלא גם בציבור הרחב. הוקרה ופרסים
חיים אישייםב-1930 נישאה לדודה (אחי אביה) ליפמן ליבוביץ, שהיה מבוגר ממנה ב-29 שנים. לבני הזוג לא נולדו ילדים. נחמה ליבוביץ נפטרה בירושלים ביום ה' בניסן תשנ"ז (12 באפריל 1997). ארכיונה הופקד בספרייה הלאומית בחודש ספטמבר 2021[4]. מספריה
משפחתה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
