פרשת נח
פרשת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. לפי חלוקת הפרקים, היא מתחילה בפרק ו', פסוק ט' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק ל"ב. הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה צאצאי בני נח אחרי המבול. את פרשת נח קוראים בין התאריכים א' בחשוון-ו' בחשוון. תוכן הפרשההמבול
החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האלוהים. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו את האלקים התהלך נח", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. הוא מצוּוה לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך המבול. הוא מעלה אל התיבה את משפחתו ואת כל החיות זוגות-זוגות, מלבד החיות "הטהורות" שמהן העלו שבע זוגות. המבול נמשך ימים רבים ומוחה את כל החיים מעל פני האדמה. הגשמים פוסקים לאחר ארבעים יום וארבעים לילה רצופים בהם ירד המבול, והמים מתייבשים במשך מאה וחמישים יום עד שנחה תיבת נח על הרי אררט. ברית הקשת
לאחר שנח לומד שיבשה הארץ, באמצעות היונה ששולחה ולא שבה, הוא יוצא מן התיבה ומקריב קורבנות. לאחר יציאת בעלי החיים מן התיבה, אלוהים מבהיר שמותר לבני אדם לשחוט בעלי חיים למאכל, ושלעומת זאת רצח של בני אדם הוא אסור. אלוהים מבטיח לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן. שכרותו של נח
נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. בנו חם רואה אותו שוכב עירום באוהלו ומספר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו כדי למנוע את המשך השפלתו. בעקבות זאת מקלל נח את כנען בן חם, ולעומת זאת מברך את שם ויפת. תולדות בני נח
בעקבות המבול שגרם להכרתת האנושות הקודמת והישארותם של בני נח מסופר על התהוות האנושות והתפלגותה לעמים ולשונות מבני נח היחידים שנותרו. ומסופר בו על נמרוד הגיבור ציד ותחומי ממלכתו. מגדל בבל
בהמשך הפרשה מפורטים קורותיהם של צאצאי נח. בתוך הדברים מסופר על הניסיון לבנות את מגדל בבל ועל הדרך בה אלוהים מנע זאת באמצעות בלילת שפתם של הבונים והפצתם על פני כל הארץ. עשרה דורות מנח עד אברהםבהמשך באה רשימת עשרת הדורות מנח עד אברהם, שבסיומה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם. תאריכי הקריאההשבת בה קוראים את פרשת נח יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרהמפטירים בספר ישעיהו פרק נ"ד, החל מפסוק א'. הספרדים מסיימים בפסוק י', התימנים בפרק נ"ה, פסוק ג', והאשכנזים ואיטלקים שם בפסוק ה'. בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים "מעבור מי-נח עוד על הארץ". בנוסח רומניא, התחילו ספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוק ט', וסיימו פרק נ"ה, פסוק י"ב. בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-31.9% מהשנים) פרשת נח נקראת בשבת ראש חודש חשוון וקוראים בה את הפטרת "השמים כסאי", ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל שבת ראש חודש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק יח. קישורים חיצונייםהטקסט:
פרשנות:
|