"מלכת היופי" (מכונה גם "מיס ישראל") הייתה תחרות יופי בישראל, שנערכה מדי שנה בין נשים צעירות בישראל משנת 1950 ועד שנת 2021, בחסות השבועון "לאשה" וסוכנות הדוגמנות "לוק". הזוכה בתחרות הייתה מוכתרת בתואר "מלכת היופי" של ישראל, ולאחר מכן נשלחת לייצג את מדינת ישראל בעיקר בתחרויות מיס עולם (מיס וורלד) או מיס תבל (מיס יוניברס).
ב-30 בספטמבר2024 הודיעו כי על אף שלא התקיימה תחרות, נבחרה נציגה ישראלית לתחרות מיס תבל 2024, אופיר קורסיה. קורסיה, שאף השתתפה בעצמה בתחרות מלכת היופי האחרונה ב-2021, נבחרה מטעם תחרות יופי אחרת במיאמי בשיתוף הקונסוליה הישראלית, עליה היה אחראי איש העסקים היהודי-אמריקאי אדגר סאקיין.[2]
היסטוריה
הזוכות בתחרות מלכת היופי של ישראל שנערכה בקפה "ריביארה" בתל אביב בסוף יולי1953. במרכז המלכה, החיילת חבצלת דרור בת ה-19. משני צדיה סגניותיה מרים גרשוני (משמאל) וויוריקה ארצמן (מימין)מירי בוהדנה מנחה, בטקס בחירת מלכת היופי 2003, שנערך במרכז הקונגרסים בחיפה; (בוהדנה היא גם "נערת ישראל" לשנת 1995)
כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 נערכו תחרויות יופי ביישוב היהודי בארץ ישראל ונשים התמודדו על התואר "אסתר המלכה העברייה". תחרות "מלכת היופי" החלה בשנת 1950, לאור הצלחת תחרויות דומות במדינות אחרות (תחרות "מיס אמריקה" למשל, מתקיימת מאז 1921). בתחילה הייתה התחרות בחסות השבועון "לאשה" ומאוחר יותר הצטרפה סוכנות הדוגמנות "לוק" כנותנת חסות נוספת. פעולתן העיקרית של מלכות היופי הייתה גיוס כספים למדינת ישראל בקהילות יהודיות בתפוצות וייצוג ישראל באירועים וטקסים שונים. כבר משנתה הראשונה של התחרות, הזוכה בה מייצגת את ישראל בתחרות יופי בינלאומית הנערכת כל שנה - מיס עולם או מיס תבל. עד היום זכו שתי מלכות יופי ישראליות בתואר זה - רינה מור בשנת 1976 כמיס תבל ולינור אברג'יל בשנת 1998 כמיס עולם.
ב-1952 השתתפה ישראל לראשונה בתחרות מיס תבל, אליה נשלחה מלכת היופי אורה ורד (גמילי). ב-1954 השתתפה ישראל לראשונה בתחרות מיס עולם, אליה נשלחה מלכת היופי, חבצלת דרור (דרילמן). ב-1960 השתתפה ישראל לראשונה בתחרות מיס אינטרנשיונל, שהיא השלישית בחשיבותה, אליה נשלחה לילי דג'ני. ב-1968 השתתפה ישראל לראשונה בתחרות מיס אסיה פסיפיק, אליה נשלחה מרים דומקין. ב-1984 השתתפה ישראל בפעם הראשונה בתחרות מיס אירופה, אליה נשלחה להשתתף מלכת היופי ספיר קופמן-פפושדו. ב-2003 השתתפה ישראל בפעם הראשונה בתחרות מיס ארת' ("מיס כדור הארץ") שהיא הרביעית בחשיבותה לאחר התחרויות מיס עולם, מיס תבל ומיס אינטרנשיונל. כך במשך מספר שנים נשלחו נציגות מטעם משתתפות "מלכת היופי" בישראל של "לאשה". ב-2011 נרכשו הזכויות לנציגות במיס ארת' על ידי "ליילק", מגזין ערבי-ישראלי, ומאז נשלחו נציגות מהמגזר הערבי בלבד.[3]
בתחרות מוענקים חמישה תארים שונים: "מלכת היופי" (שמוכרזת כזוכה, ובנוסף כנציגה הישראלית בתחרות מיס עולם), "נערת ישראל" (המוגדרת כ"סגנית הראשונה" ובנוסף כנציגה הישראלית בתחרות מיס תבל), "מלכת החן" (הסגנית השנייה, הזוכה במקום השלישי), "נערת היופי-עשרה" (הזוכה במקום הרביעי) ו"חביבת הקהל". בנוסף לתואר ולייצוג של מדינת ישראל בטקס הבינלאומי, מלכת היופי לרוב זוכה גם במכונית חדשה ובחוזה דוגמנות בסוכנות "לוק".
כ-3,000 נשים מגישות מועמדות לתחרות בכל שנה, ורק עשרים מתוכן נבחרות כמועמדות סופיות לתחרות. תנאי הסף למועמדות הם - גיל 17 וחצי עד 24, גובה מינימלי של 1.70 מטר, רווקות ובעלות אזרחות ישראלית. דוגמניות רבות החלו את דרכן כמתמודדות בתחרות מלכת היופי - בהן טיטי איינאו, מירי בוהדנה, רנא רסלאן, אילנית לוי, סיון קליין וגל גדות.
משנת 1994 עד 2014 שודר טקס "תחרות מלכת היופי" בשידור חי בטלוויזיה, בערוץ 2 וכן בערוץ 10, והחל מ-2015 עד 2021 שודר הטקס באינטרנט באתר ynet (במדור "XNET - לאשה"), במקום בטלוויזיה.[4]
עלתה לישראל עם הוריה בגיל ארבע. בגיל 19, במהלך שירותה הצבאי בחיל הקשר זכתה בתחרות מלכת היופי, והייתה לחיילת הראשונה שזכתה בתואר. באותה שנה השתתפה בתחרות מיס תבל בלונדון, אך לא זכתה.
עלתה עם הוריה לישראל בגיל 13. תחילה גרה המשפחה בפרדס כץ. בשל קשיי הסתגלות חזרו הוריה לברזיל ופאר נשארה בארץ. בגיל 19 זכתה בתחרות מלכת היופי והייתה לדוגמנית מצליחה בישראל. שנה לאחר הזכייה נסעה לניו יורק לדגמן. ב-1956 חזרה לישראל, אך בשל לחץ הוריה ובגלל מלחמת סיני עזבה לברזיל והחלה לעבוד כמגישה בטלוויזיה הברזילאית. בשנות השבעים הקימה בסאן פאולו חברה לייבוא אופנה.
אילנה כרמל נולדה בסין, לאחר שהוריה ברחו מאירופה בגלל מלחמת העולם השנייה. בגיל 16 עלתה לישראל וגרה בבת ים. בגיל 20 השתתפה בתחרות מלכת היופי וזכתה בתואר "סגנית ראשונה". הזוכה המקורית בתחרות, גילה ארקין, הודחה כי התגלה שנישאה שבועיים קודם, וכרמל מונתה כרמל למלכת היופי במקומה. כרמל לא עסקה בדוגמנות בזמן כהונתה כמלכת יופי, ולא אחריה.
זכתה בתואר בגיל 20, בהיותה סטודנטית לכלכלה. בתחרות מיס תבל 1956 שנערכה באותה שנה העפילה לשלב חצי הגמר, אליו הגיעו 15 המועמדות הסופיות. לאחר סיום כהונתה שימשה כשליחה של הבונדס בארצות הברית. מבעלה הראשון, איש עסקים אמריקאי, נולדו לה שתי בנות. בעלה השני היה המיליונר היהודי-אמריקאי ביל ליס. ב-1958 חלתה בסרטן השד, ממנו החלימה כעבור שנה של טיפולים.
נולדה בשם קורינה. עלתה לישראל ב-1949. זכתה בתואר בזמן שנבחנה בבחינות הבגרות. בתחרות מיס תבל שנערכה באותה שנה בקליפורניה זכתה בתואר "מיס פוטוגניק". בסיום שנת כהונתה התחתנה.
נולדה בתל אביב. בוגרת "גימנסיה הרצליה". זכתה בתואר בגיל 19, בהיותה חיילת. למדה שנתיים ב"בצלאל". נישאה למוטי שיפמן, השניים עברו להתגורר בבוסטון, שם נולדה בתם היחידה, לימור. אחרי גירושיה עברה להתגורר בניו יורק, שם החלה בקריירה בענף הנדל"ן.
בגיל 16 זכתה בתואר "מלכת המים" של השבועון "העולם הזה". בשנת 1962 זכתה בתואר מלכת היופי. באותה שנה ייצגה את ישראל בתחרות מיס תבל, העפילה לשלב חצי הגמר, והייתה בין שלוש הזוכות בתואר "Costume honorable mentions".
ילידת חיפה, דור חמישי בישראל, בת לסוחרי תכשיטים אמידים. זכתה בתואר בגיל 18. נבחרה לסגנית מיס תבל לשנת 1964. נישאה לד"ר ג'ק ויינטראוב, גינקולוג יהודי-אמריקאי, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה, ועברה להתגורר עמו בבוורלי הילס, שם נולדו שלושת ילדיהם. פעילה במשך שנים ב"אורט" וב"קרן חיפה".
זכתה בתואר בגיל 18 וחצי, בהיותה חיילת בנח"ל. לאחר זכייתה דחתה הצעה לשחק בסרט "הטל צל ענק" לצד קירק דאגלס, משום שרצתה להשלים את שירותה הצבאי. לאחר שחרורה מצה"ל החלה לדגמן, נישאה לבארי לוויט, יהודי-אמריקאי, עברה להתגורר עמו בניו יורק ונכנסה לעסקי הקוסמטיקה שלו. נולדו להם שני ילדים.
זכתה בתואר בגיל 19, בהיותה חיילת בחיל המודיעין. בתחרות מיס תבל שנערכה באותה שנה זכתה בתואר סגנית רביעית. בגיל 20 נישאה לרוני רוטמן, ולשניים נולדו שני בנים ובת. סיימה תואר שני בהפרעות בתקשורת ועבדה במשך כ-15 שנים בטיפול בחרשים. לאחר מכן עברה לעבוד כאחראית כוח אדם בחברת "עלית".[6]
ילידת חיפה. זכתה בתואר שבועיים לפני גיוסה לצה"ל, בגיל 18 וחצי. בתחרות מיס תבל שנערכה באותה שנה זכתה בתואר סגנית שלישית. לאחר שחרורה מצה"ל התגוררה בניו יורק, באיטליה ובפריז. לאחר גירושיה מבעלה הראשון, איש עסקים אמריקאי, פתחה בקריירה של דוגמנית בינלאומית. נישאה בשנית, למעצב גי פולופ, והחלה לעצב בגדי עור. לשניים נולדה בת. לאחר שפולופ התמכר לסמים התגרשה ממנו, וב-1988 נישאה בשלישית, לרפי שאולי, "מלך חיי הלילה" של תל אביב, ולשניים נולד בן. לאחר 12 שנים התגרשה גם ממנו.
זכתה בתואר בגיל 20, במהלך שירותה הצבאי. בזמן תחרות מיס תבל שהתקיימה במיאמי, הכירה את שמוליק סגל, וכשחזרה לישראל נישאו השניים וחזרו להתגורר במיאמי. לאחר מספר שנים חזרו לישראל ועברו להתגורר בנתניה. למדה פסיכולוגיה, ספרות ואמנות. הציגה את יצירותיה כפסלת בכמה תערוכות.
נבחרה בגיל 18 למלכת יופי של ישראל. ביקרה במפעל של חברת הקוסמטיקה רבלון בארץ. והופיעה בין היתר בתצוגת אופנה של אופנת חורף ואביב שנערכה במועדון נוער בחולון. לאחר מכן עבדה כדיילת באל על ובאחת הטיסות הכירה את טרי טרייסר, ישראלי המתגורר בדרום אפריקה ולאחר זמן קצר נישאו, מנישואין אלו נולד בנה היחיד. הם התגרשו ואחר כך בנתה קריירה כמתווכת נדל"ן.
זכתה בתואר בגיל 17, בהיותה תלמידת תיכון. בגיל 18 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר כפקידה. בסיום השירות הצבאי למדה באוניברסיטת בר-אילן לתואר כללי והתחתנה עם איש עסקים. לאחר שילדה שני ילדים החלה ללמוד עיצוב פנים. כיום חברה בעמותת "מעגל נשים 9" שדואגת לצורכי נזקקים.
זכתה בתואר בגיל 19, במהלך שירותה הצבאי בחיל האוויר. בסיום שנת הכהונה למדה קוסמטיקה ובגיל 25 התחתנה. לאחר מספר שנים עזבה את מקצוע הקוסמטיקה והחלה לעבוד בעמותה לילדים אוטיסטים בירושלים. לקלמן ולבעלה שני ילדים. כיום היא נציגה ויועצת יופי של חברת קוסמטיקה וטיפוח יוקרתית ובינלאומית.
נולדה ב-1968 וגדלה בבאר שבע. שנה לאחר סיום שנת כהונתה נישאה ליצרן האופנה מוריס ששון ונולדו להם שלושה ילדים. ניהלה בוטיק אופנה בצפון תל אביב. נפטרה ב-13 באפריל 2017, בגיל 48.
לאחר סיום שירותה בצה"ל החלה לעבוד כממיינת יהלומים בבורסה ברמת גן. לתחרות ניגשה בהמלצת החבר. לאחר התחרות דגמנה בישראל ומחוצה לה, ובגיל 26 התחתנה עם עו"ד שחר בן עמי. בזמן ההריון התגלתה אצלה מחלת הסרטן. לאחר שהתגברה על המחלה, החלה להתנדב בבית חולים ולספר את סיפורה האישי ואת התמודדותה עם המחלה. עובדת כיום כמאפרת.[7]
זכתה בתואר בגיל 17 וחצי, במהלך לימודיה בתיכון. בשנת כהונתה, התגייסה לצה"ל והחלה את שירותה הצבאי כמש"קית חינוך. לאחר שחרורה מהצבא דגמנה בישראל ומחוצה לה. אחר כך, למדה איפור מקצועי אצל ירין שחף ועבדה כמאפרת. בהמשך, נטשה את עולם הדוגמנות, ומאז שסיימה לימודי משפטים, עוסקת בעריכת דין. נשואה לבנקאי ואיש העסקים יניר ברנר ואם לשניים.
זכתה בתואר בגיל 18, לפני שירותה הצבאי. דגמנה לחברות אופנה מטעם סוכנות לוק. עבדה כברמנית ובמקביל הצטלמה לקמפיינים והפקות אופנה שונות. ב-2005 התחתנה, וב-2006, בהיותה בהריון, דגמנה לחברת האופנה for2 קולקציית בגדים לנשים בהריון.
זכתה בתואר בגיל 18, במקביל לשירותה בצה"ל. הנחתה מספר פינות של תוכניות ריאליטי בערוץ 2. מגישה ברדיו ירושלים את התוכנית "מה נהיה". סיימה לימודי משפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה והתמחות במשרד עורכי דין.
זכתה בתואר בגיל 18, לפני גיוסה לצה"ל.[9] לאחר הזכייה דגמנה לחברת התכשיטים "ה. שטרן", חברת "דלתא" להלבשה תחתונה, חברת הקוסמטיקה "קרליין", "גולף" ודוגמנית הבית של חברת הקוסמטיקה "סבוקלם". בפברואר 2007 נבחרה לדגמן, לצד מלכת היופי לשנת 2003 סיון קליין, את קטלוג החורף של מעצבי השיער ז'קלין ואביגדור ליכטנשטיין. בת זוגו של טדי שגיא.
רקדנית ושחקנית. בשנה זו לא התקיימה תחרות מלכת היופי, אלא תחרות יופי חלופית במיאמי שעליה היה אחראי איש העסקים היהודי-אמריקאי אדגר סאקיין בשיתוף הקונסוליה הישראלית. קורסיה, שזכתה בתחרות, השתתפה אף בתחרות מלכת היופי האחרונה בטרם הופסקה בשנת 2021.
אביגיל קיקירוב (נערת ישראל)
הישגים של זוכות "מלכת היופי" בתחרויות יופי בינלאומיות
1966: מלכת היופי אביבה ישראלי נבחרה לסגנית רביעית בתחרות "מיס תבל 1966". נערת ישראל, יפה שריר, נבחרה לסגנית ראשונה ב"מיס אינטרנשיונל".
1967: מלכת היופי בתיה כבירי נבחרה לסגנית רביעית בתחרות "מיס תבל 1967". נערת ישראל, דליה רגב, נבחרה לסגנית שלישית בתחרות "מיס עולם".
1968: מלכת היופי מירי זמיר נבחרה לסגנית שנייה בתחרות "מיס עולם".
1969: מלכת היופי חוה לוי נבחרה לסגנית שלישית בתחרות "מיס תבל 1969". נערת ישראל, תהילה סלע, עלתה לשלב חצי הגמר של חמש עשרה המועמדות הסופיות בתחרות מיס עולם.
1971: אורלי גורן, מלכת היופי-עשרה, נבחרה ביפן ל"מלכת היופי-עשרה הבינלאומית". מירי בן דוד, סגנית מלכת היופי, העפילה לשלב חצי הגמר ובו 15 המועמדות הסופיות בתחרות "מיס עולם 1971"
1972: מלכת היופי אילנה גורן נבחרה לסגנית שלישית בתחרות "מיס תבל 1972" בפורטו-ריקו. חנה אורון, נערת ישראל, נבחרה בלונדון כסגנית שנייה ל"מיס עולם".
1973: מלכת היופי לימור שריר נבחרה כסגנית רביעית ל"מיס תבל 1973". חיה קציר, נערת ישראל, נבחרה בלונדון לסגנית שלישית ל"מיס עולם".
1974: נערת ישראל לאה קינן נבחרה לסגנית שנייה בתחרות "מיס עולם" בלונדון.
1975: מלכת היופי אורית קופר העפילה לשלב חצי הגמר ובו 12 המועמדות הסופיות בתחרות "מיס תבל 1975".
1985: מלכת היופי הילה קלמן היא אחת משלושת המקומות הראשונים בפרס התלבושת הלאומית בתחרות "מיס תבל 1985", נורית מזרחי, מלכת היופי-עשרה, זוכה בתואר "מיס אסיה פסיפיק".
1988: מלכת היופי, שירלי בן מרדכי, זוכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית. הסגנית שלה, לימור מגן, נבחרת לסגנית שלישית בתחרות "מיס אירופה" בסיציליה. נסיכת היופי, רויטל מור, נבחרת לסגנית שלישית ב"מיס אסיה פסיפיק".
1989: נסיכת היופי, גלית פרבר, נבחרת לסגנית שנייה ל"מיס אסיה פסיפיק".
1990: מלכת החן רוית ליכטנברג עולה לשלב חצי הגמר ב"מיס אינטרנשיונל"
1992: מלכת היופי רוית אסף עולה לעשיריה המובילה בתחרות "מיס עולם", שנערכה בדרום אפריקה ומוסיפה לעצמה את התואר "הנערה הפוטוגנית ביותר". סגנית מלכת היופי, טלי בן הרוש, זוכה בתואר "מיס אסיה". מלכת היופי-עשרה, רוית כנפי, נבחרה כסגנית "מיס יורופ". דנית ברנס, חביבת הקהל באותה שנה, אף שלא זכתה בתואר רשמי, נשלחה לתחרות בינלאומית בקולומביה, ושם קטפה את הבכורה - "מלכת הקפה".
1999: נערת ישראל, ג'ני צ'רוואני, מוכתרת לסגנית שלישית ל"מיס עולם".
2001: מלכת היופי אילנית לוי עולה לעשירייה הסופית בתחרות "מיס תבל 2001" ומדורגת במקום השישי, מלכת החן דקלה אלקבץ עולה לחמש עשרה המועמדות הסופיות בתחרות "מיס אינטרנשיונל" וזוכה בתואר מיס פוטוגניק.
2003: נערת היופי-עשרה שחר נהוראי עולה לשתים עשרה המועמדות הסופיות בתחרות "מיס אירופה 2003" וזוכה בתואר מיס חברות.
אביבה ישראלי, מלכת היופי של ישראל לשנת 1966, חובשת את כתר מלכת היופי.נועה כוכבא, מלכת היופי (האחרונה) של ישראל לשנת 2021, חובשת את כתר מלכת היופי.
בדרך כלל ארבע הזוכות במקומות הראשונים עונדות עליהן כתר שהן הזוכות בתארים של "מלכת היופי" (המקום הראשון), נערת ישראל (המקום השני), מלכת החן (המקום השלישי) ונערת היופי-עשרה (המקום הרביעי), בעבר התקיים גם התואר "נסיכת היופי" שענדה כתר.
בתחרות הראשונה שנערכה ב-1950 עוצב לזוכה כתר של מתכת בעלת חמישה קודקודים חדים עם ציור של מגן דוד.
ב-1958 עוצב כתר המעוטר באבני חן שגם עליו מגן דוד, הכתר הוכן על ידי חברת "טופז" שהייתה גם מבן נותני החסות לתחרות, כתר זה שימש ברציפות את התחרות עד 1965, בכתר הזה גם נעשה שימוש על ידי הזוכות בפרויקטים שונים כמו פרסומות בהן הופיעו.
על פי מעצבת האופנה סתו אקסנפלד ניתן להסיק כי כתר זה ממסורות אירופאית בהם כתרי האצולה משלבים בהם סמלים בשלמותם כמו המגן דוד ששולב בכתר זה, כמו כן גאת רצונה של אחת ממארגני התחרות ועורכת לאישה שמלכת היופי תייצג את ישראל ברחבי העולם ותהווה מעיין שגרירה.
ב-1966 עוצב הכתר בדרך של שתי שכבות, השכבה הקדמית מהווה רצועה נמוכה ממשולשים, צרה וצפופה המעטרת את כל היקף הטבעת. השכבה האחורית מהווה רצועה של מחמישה משולשים חופפים בקו קונטור. בדומה לצורה של מגן דוד שנכחה בכתרים הקודמים גם בכתר זה קיים עיקרון חלקי של משולשים חופפים, על פי הסוציולוג עוז אלמוג, מדינת ישראל הייתה במשבר כלכלי שהתבטא באחוז גבוה של אבטלה והתרחשו במדינה שביתות עובדים מרובות, דבר זה השפיע גם עיצוב כתר מלכת היופי.
בין השנים 1967–1973 הוחלפו מספר כתרים בעלי עיקרון עיצוב משותף של משולש המצביע על כלפי מעלה, יש שפירשו זאת שמקורו של עיצוב זה בא מהיותה של צורת המשולש סמל לתשוקה, נטען גם כי דבר זה הושפע מגל הפמיניזם שפקד את התקופה והמשולש סימל את העוצמה הנשית.
ב-2012 מעצבת התכשיטים קרן וולף הייתה אחראית על הכנת ארבעת הכתרים של התחרות, השראתה הייתה סגנון רומנטי של שנות ה-20 עם גוון אצילי.[18]