משטרת ישראל
משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי.[1] בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון לאומי. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום, וחיוג 110 פונה לשירות המידע של משטרת ישראל. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים. בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל. משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים. נכון לשנת 2022 משרתים במשטרת ישראל 32,543 שוטרים, מתוכם 5,570 שוטרי חובה[2] ותקציבה עומד על 13.3 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים 25,070 אזרחים.[3] בראש משטרת ישראל עומד רב ניצב דני לוי, המפכ"ל הנוכחי, והוא כפוף לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. היסטוריההמונח העברי "משטרה" היא מחידושי אליעזר בן-יהודה.[4] החידוש התבסס על המילה המקראית "שוטרים" (בכתיב המקראי "שֹׁטְרִים").[5] הקמהההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה. במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של ההגנה. מיד לאחר הקמת משרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא והוכרזה כמשטרת ישראל האזרחית של מדינת ישראל. עם הקמת המדינה פורק המבנה הארגוני של משטרת המנדט ולאחר שפוטרו מאות שוטרים ששירתו תחת שלטון הבריטים החלה התארגנות מחדש להקמתה של "משטרת ישראל". מספר החירום של המשטרה בעת הקמתה היה 999 שהוחלף בהמשך ל-100,[6] הקריאות היו מתקבלות במוקדים העירוניים והן אלו שהזניקו את ניידות המשטרה.[7] עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור-שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון. עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי 1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש. יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנותיו האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלת שוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדש בכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948: ”המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר...”[8] ב-14 ביולי 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו: "בא יחזקאל סהר (סחרוב), מפכ"ל המשטרה, יש לו עד עכשיו 1,700 שוטרים. מאלה 400 בירושלים, בחלקו אין זה חומר טוב. יש בהם אנשים שהתחמקו מהצבא. יש בהם גם אנשי שוחד. יטהר אותם לאט לאט".[9] לאחר מלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו של שמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלת שוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה.[10] אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרה הפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה הושמו כ-25 ממנהיגי ההפגנה במעצר בית.[11] כנגד חמישה מהם הוגש כתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה.[12] פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.[13] שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות – הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד 1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהם מצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.[13] התבססותבשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה. בשנת 1957 ייסד ניצב יהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום. בהמשך שונה שמו ל"מכללה לקצינים בכירים". בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים ב"דרך לוד" אשר בתל אביב, משם עבר למכללה הלאומית לשוטרים בנעורים. בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכפועל יוצא של החלטה זו באותה שנה יוסד קורס השוטרות הראשונות בארץ. שני כלי רכב בולטים של המשטרה מאמצע שנות ה-60 היו: הלארק תוצרת סטודיבייקר והקונטסה 1300 ששירתה ביחידת הסיור והתנועה של משטרת ישראל, בין השנים 1965 ל-1975.[14] לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. בנוסף, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים. בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים. התמקצעות בביטחון פנים ולחימה בטרורבשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות הפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק. מערך החבלה של משטרת ישראל גדל באופן משמעותי ושם דגש על התמודדות עם מטעני תופת.[דרוש מקור] בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות. ב-1997 הוקם אגף התנועה במשטרת ישראל ככוח שיטור ייעודי לאכיפת החוק בכבישים ומאבק בתאונות הדרכים. באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם האינתיפאדה השנייה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים. במהלך האינתיפאדה השנייה – בה מחבלים פלסטינים ביצעו פיגועי טרור רבים ולמעלה מ-160 פיגועי התאבדות בישראל – היוו השוטרים את קו ההגנה האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה של מטעני חבלה ואף פירקה חגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים. משמר הגבול פעל בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק במשימות אבטחה וביטחון שוטף, טיפול בהפרות סדר ובלחימה במחבלים. יחידות העלית של משמר הגבול, הימ"מ והימ"ס, ביצעו מאות פשיטות על קיני הטרור בשטחים, עצרו מאות מחבלים, הרגו מספר רב של מחבלים וסיכלו מספר רב מאוד של פיגועים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה. המאה ה-21בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ההתנקשויות בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום. ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובת רובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי. ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור. בשנת 2012 המשטרה שילמה פיצויים של למעלה מ-27 מיליון שקלים, בשל תביעות מצד אזרחים על רשלנות.[15] בשנים 2013–2015, תחת פיקודו של יוחנן דנינו, נקלעה המשטרה למשבר פיקודי ותדמיתי בעקבות פיטוריהם של הסמפכ"ל ניסים מור[16] מפקד מחוז ירושלים ניסו שחם, ומפקד מחוז חוף חגי דותן,[16] ופרישתם הבלתי צפויה של ארבעה ניצבים נוספים.[17] כתוצאה ממשבר זה החליט השר לביטחון פנים גלעד ארדן למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. בתקופה זו מילא ניצב בנצי סאו את תפקיד ממלא מקום המפכ"ל, וכיהן במקביל כמפקד מחוז תל אביב. סאו החל בצעדים לשיפור אמון הציבור במשטרה. בין השאר החליט סאו לחייב את שוטרי הסיור והתנועה בישראל לענוד עליהם מצלמות ולתעד כל מפגש עם אזרחים, על מנת לשפר את היחסים בין השוטר לאזרח.[18] כמו כן נאסר על השוטרים למחוק את התיעוד ללא אישור חריג מקצין. בינואר 2016 מונה סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, למפכ"ל משטרת ישראל. בתחילת ה'תשע"ו (אמצע ספטמבר 2015) התמודדה המשטרה עם גל טרור פלסטיני שהתבטא במאות פיגועים בירושלים, יהודה ושומרון ואף בתוך הקו הירוק. רוב הפיגועים היו יידוי אבנים ופיגועי דקירה אך אירעו גם פיגועי ירי ומטעני חבלה. המשטרה נפרשה בכוחות גדולים של שוטרים חמושים, לוחמי מג"ב ופלוגות מילואים של משמר הגבול. גל הטרור נמשך גם לתוך 2016 ועד ספטמבר נרצחו בו כ-40 ישראלים. מנגד, הימ"מ ומספר שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורים על לחימתם בטרור, הריגתם של למעלה מ-200 מחבלים[19] ומעצר מאות נוספים. בסוף שנה זו דעך גל הטרור. במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח העוסק באי-סדרים בהתקשרויות של המשטרה עם ספקים חיצוניים. בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עם המימד החמישי.[20] בפברואר 2020 הורה ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, לפתוח בחקירה בעניין. באפריל 2023 פרקליט המדינה עמית איסמן אימץ את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז ירושלים, והחליט לסגור את תיק החקירה. בינואר 2021 מונה יעקב "קובי" שבתאי למפכ"ל משטרת ישראל, אחרי ששירת כמפקד משמר הגבול.[21] בתחילת כהונתו נדרש להתמודד עם אסון הר מירון, שתפקוד המשטרה בו הועבר לחקירת מח"ש, ועם המהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן ומבצע שומר החומות. בנובמבר 2021 ערכה המשטרה את "מבצע אושן" בו עצרה 78 סוחרי נשק בלתי-חוקי גדולים במגזר הערבי ותפסה עשרות אמצעי לחימה בלתי-חוקיים, בהם רובי סער ואקדחים. כחלק מהחלטת הממשלה להקמת תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית באוקטובר 2021,[22] נפתח "מבצע מסלול בטוח" מבצע אכיפה משולב של משרדי הממשלה ורשויות האכיפה כנגד מחוללי פשיעה מרכזיים בחברה הערבית. במהלכו נתפסו מעל 530 אמצעי לחימה, הוגשו 456 כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה, כתבי אישום הוגשו נגד יעדים המוגדרים כחברים בארגוני פשיעה, בשיתוף פעולה עם רשת המיסים חולטו 411 כלי רכב, נרשמו 15,016 דוחות תנועה נגד מחוללי פשיעה,. במהלך הפעילות המבצעית במסגרת "מסלול בטוח" נעצרו 3,224 חשודים ובוצעו מעל 2,300 חיפושים.[23] בתחילת 2022 נחשף כי במהלך כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל החלה המשטרה להשתמש ברוגלה לצורך מעקב אחר חשודים.[24] באוגוסט 2024 מונה דניאל לוי למפכ"ל משטרת ישראל. לוחמה בטרור בשנות ה-20 של המאה ה-21בשנים 2022–2023, במסגרת מבצע שובר גלים, פעלו יחידות משמר הגבול, בהובלת הימ"מ וימ"ס איו"ש, לסיכול פיגועים ויירוט מחבלים. הימ"מ והימ"ס הרגו ועצרו עשרות מחבלים, וסיכלו מספר רב של פיגועים. על כך הוענק להן צל"ש המפכ"ל. לימ"מ הוענק גם צל"ש הרמטכ"ל (ראשון מסוגו ליחידה משטרתית) ולימ"ס איו"ש צל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז. כ-70 שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורי משטרת ישראל על פעילותם לסיכול טרור. במהלך המבצע נהרג לוחם הימ"מ רנ"ג נעם רז. מלחמת חרבות ברזל
בטבח שבעה באוקטובר של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר היוו השוטרים את קו ההגנה הראשון על התושבים בפני מאות מחבלים שפלשו מרצועת עזה לשטח ישראל, וטבחו בלמעלה מ-1,163[25] ישראלים, רובם אזרחים ואזרחים זרים. לזירות הקרב הוקפצו כוחות רבים, בהם כל הימ"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, מג"ב דרום, יס"מ, ימ"ס ועוד שלחמו לצד שוטרי מחוז דרום שמוצבים בגזרה כדרך קבע. בקרבות הרגו השוטרים 356 מחבלים[26] אך למעלה מ-55[27] מהם נפלו בקרבות. לוחמי הימ"מ ביצעו מספר פעולות של חילוץ בני ערובה – באופקים וליד שדרות – בהן הם שחררו את החטופים והרגו את החוטפים. בהמשך הלחימה ביצע הימ"מ – ביחד עם שירות הביטחון הכללי וצה"ל – שתי פעולות חילוץ בני ערובה מלב רצועת עזה: מבצע יד זהב (12 בפברואר 2024) ומבצע ארנון (8 ביוני 2024), בהם חולצו 6 בני ערובה. מבנה המשטרה
המטה הארצי
המטה הארצי הוא מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בירושלים. אגפי המטה הארצי הם:
יחידות משטרה ארציות
מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנותעוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. בראש כל מחוז עומד מפקד מחוז (ממ"ז) בדרגת ניצב. מחוזות משטרת ישראל הם:
יחידות של המשטרה
מערך החבלה של משטרת ישראל – יחידה מיוחדת שמפעילה חבלנים מומחים לחבלה וסילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה. בניגוד לחבלנים משטרתיים בעולם, חבלני משטרת ישראל מוכשרים ומטפלים גם בנפלי תחמושת. חבלני משטרת ישראל מטפלים בכמות רבה ומגוון רב של חפצים חשודים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת. הם נחשבים למקצועיים ביותר וזוכים למוניטין גבוה בעולם.
יחידות מיוחדות של משמר הגבול
אמצעים וכלי נשקנשק קלהשוטרים חמושים באופן תקני באקדח 9 מ"מ כנשק אישי וכל ניידת סיור מחויבת לכלול לפחות כלי נשק ארוך אחד (כלומר: רובה), שהוא בדרך כלל M1 קרבין, גליל, M-16 או M4 קרבין. עד ל-2010, כלי הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך הוא הוחלף ברובה M-16 מקוצר. מתנדבים בעלי רישיון נשק אישי יכולים להשתמש בו לצורך הגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהאקדח והתחמושת מאושרים על ידי המשטרה. הלוחמים הסדירים של משמר הגבול חמושים באופן תקני ברובי M-16, CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים. אקדחים
אלפ"ה ונשק לא קטלנירובים (נשק ארוך)
רובי צלפים
כלי רכב
כלי טיסהיחידה האווירית של משטרת ישראל מפעילה כלי טיס, בעיקר מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, אך גם מטוסי כיבוי אש.[30] בסוף שנת 2016 נקלטו ביחידה 4 מסוקים מתקדמים מדגם איירבוס H125 ו-2 מסוקים גדולים יותר מדגם איירבוס H145. המסוקים, שנקראים בשם העברי "כחל" ו"דוכיפת" בהתאמה, מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכות מחשב ושליטה ובקרה, מצלמות, זרקור רב-עוצמה, אמצעי תקשורת ואמצעים נוספים.[31] המסוקים החדשים החליפו בשנת 2017 את מסוקי הבל 206 שיצאו מהשירות. תקשורת ושליטהעד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת קשר אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשת Astro-25 אותה סיפקה מוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת על תקשורת אלחוטית דיגיטלית P-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה). במקביל בינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS של סיסקו מערכות. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).[32] חבלה וסילוק פצצותחבלני משטרת ישראל מצוידים באמצעים מתקדמים לחבלה וסילוק פצצות. אמצעים אלה כוללים רובוטי חבלה ממספר דגמים, כאשר הידועים שבהם הם האנדרוס וולברין הגדול (מסדרת רמוטק אנדרוס), והבמבי הקטן והוותיק שיוצא בהדרגה משירות. בנוסף מצוידים החבלנים ברכבים ומשאיות עם כולא-פיצוץ, מעין "כספת" עשויה פלדה עבה שבה ניתן לפוצץ בביטחה מטען חבלה או נפל תחמושת, או להעבירה לשטח פתוח ובטוח בה ניתן לפוצצה מרחוק ללא סכנה לעוברי אורח ורכוש. כוח אדםהיסטוריהבמשך שנים המשטרה התקשתה לגייס כח אדם מספק למילוי משימותיה. הגם שהמשטרה ציינה את השליטה המלאה בעברית בקריאה ובכתיבה, יחד עם גובה של מעל מטר ושבעים ובריאות סוג א', בין התנאים הרצויים של השוטרים,[33] בשנת 1957 כ-80% מהנבחנים שבין המתגייסים למשטרה נכשלו בידיעת הלשון.[34] בראשית ימי המדינה נדרשו השוטרים להיות בעלי השכלה עממית, ודפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לעשר שנות לימוד או השכלה מקבילה[35] ולפחות דפ"ר חמש.[36] כן החלה המשטרה במאמץ לגייס בוגרי תיכון, כך שממוצע שנות הלימוד עלה משנת 1965 לשנת 1967 מ-7.2 ל-8.6.[37] בתקופת המיתון של אמצע שנות ה-60 הצליחה המשטרה למלא את התקן, אולם בראשית שנות ה-70 חסרו למשטרה כ-1,000 שוטרים מהתקן, בגלל החלטה שלא לגייס מועמדים בלתי מתאימים.[38] ממועמדים נדרש להיות ברמה המתאימה להיות קצינים בצה"ל. בשנת 1971, מתוך מעל 4,500 בקשות להתגייס, רק 934 נמצאו ראויים לגיוס.[39] המשטרה התבססה בעיקר על עולים חדשים, ואף ניהלה אולפן לעולים חדשים המתעתדים להתגייס למשטרה. בראשית שנות ה-70 רק 30% מהשוטרים היו ילידי ישראל. מתוך 7,648 שוטרים, מעל 1,600 עלו ממרוקו, כ-850 היו עולים מרומניה, ומעל 700 היו יוצאי עיראק. מארצות הברית היו במשטרה 5 שוטרים בלבד.[40] בסוף שנות ה-70 הועלה הרף הנדרש ממתגייסים ל-11 שנות לימוד.[41] מאז עלו הדרישות והשוטרים נדרשים ל-12 שנות לימוד והמשטרה פועלת להגברת הגיוס של אקדמאים. נשיםמיד עם הקמת משטרת ישראל גויסו נשים למשטרה, במספר קטן, לתפקידי תנועה וסדרנות במשרדי ממשלה.[42] במהרה נסגרו יחידות השוטרות והניסיון לגייס שוטרות קוטלג ככישלון של המשטרה שלא הכשיר את המועמדות כיאות.[43] מעבר לכך המשטרה נמנעה מגיוס שוטרות ונשים שרתו במשטרה רק כפקידות וכסוהרות בבתי מעצר לנשים. ניצב מתתיהו סלע הסביר את עמדת המשטרה: "שוטרות ממהרות להתחתן, ואם נגייס למשטרה בחורות יפות, יתאהבו בהן גם עבריינים, ועוד נחיש את קצב פרישתן מן המשטרה; ואם נגייס רק מכוערות, נהיה לצחוק".[44] הסיבות להתנגדות לגייס שוטרות לתפקידי שיטור היו מגוונות כמו:
אולם בגלל המחסור בשוטרים, וביוזמת עמוס בן-גוריון, מפקד מחוז תל אביב, ששב מסיור בבריטניה, שם התרשם משילוב שוטרות במשטרה הבריטית ומיעילות פעולתן, הוחל בסוף שנות ה-50 בגיוס שוטרות, תחילה לתפקידי תנועה[43] ובהמשך לתפקידי סיור, בעיקר במחוז תל אביב.[45][46][47] בעקבות השתפרות אחוזי הגיוס, הוחלט בשנת 1966 להקפיא את מספר השוטרות במשטרה כדי לשמור על איזון בין מספר הגברים והנשים בשירות.[37] עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים במשטרה ונקבעו כללים לפתיחת כל המקצועות במשטרה לנשים. ב-1974 הוחלט לאפשר לשוטרות להשתתף בקורס קצינים. בשנת 1980, כ-15% מהשוטרים היו נשים והן שרתו כמעט בכל התפקידים במשטרה, למעט יחידות החבלה, היחידות ללוחמה בטרור ויחידת הכלבנים.[48] עם זאת, בשנות ה-90 אישרה המשטרה כי: "בחינת המצב בשטח העלתה, כי בפועל נמנע גיוסן של נשים למקצועות מסוימים, לעיתים בשל דרישות סף, ולעיתים – בשל היעדר שליטה על יישום בשטח של המדיניות המוצהרת, לגבי המגזר הייעודי".[49] בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה לדאוג לגיוס שוויוני של נשים למשטרה. לאחר שהמשטרה עשתה צעדים שונים בכיוון, העתירה נדחתה.[50] כיוםנכון לשנת 2020, במשטרת ישראל משרתים 32,387 שוטרים, מתוכם 4,613 שוטרי חובה. בנוסף משרתים עוד 25,070 מתנדבים במשמר האזרחי, כמתנדבי אבטחה, מתנדבים במדים, מתנדבי יחידות מיוחדות ומתנדבים בעלי מומחיות מקצועית. כ-87% משוטרי הקבע הם יהודים. 27% הם נשים.[51] דרגות במשטרה
הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים. המפקח הכללי של משטרת ישראל
בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל". בניגוד לצה"ל, בו המפקד העליון הוא שר הביטחון, מפכ"ל המשטרה אינו כפוף פיקודית לשר, ומשמש בתור המפקד העליון של המשטרה.[52] דבר זה נובע מהיותה של המשטרה תאגיד סטטוטורי. המכללה הלאומית לשוטרים
המכללה הלאומית לשוטרים מרכזת את פעילות ההדרכה וההכשרות במשטרת ישראל. המכללה נחנכה בסוף 2014 וממוקמת בשטח העיר בית שמש. ליד המכללה נמצא בית מורשת משטרת ישראל הפתוח לקהל. אנדרטת "יד לשוטר"ב-1 ביוני 1992 נחנכה במרכז ללימודי משטרה שבקריית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכל יוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה. גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית על עמק זבולון. ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום שימש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל עד לינואר 2015 אז נפתחה המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. פעילות חינוכית – עדים במדיםמשטרת ישראל מוציאה מזה שנים רבות משלחות של "עדים במדים". משלחת זו יוצאת לפולין כחלק ממסע למחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית אשר בהם נרצחו יהודים במהלך השואה. במהלך המסע השוטרים לוקחים חלק בהכנת הטקסים במחנות וביערות. השוטרים מכלל המחוזות והאגפים נוסעים במדי משטרת ישראל ולוקחים חלק רגשי וערכי. לאחר שבמסגרת המסע הוצגה לחיילים דילמה לפיה ייתכן והם ייהפכו בעצם לנאצים. והדברים נחשפו בידי ארגון תורת לחימה תוחקרו הדברים וטופלו באופן אישי על ידי קצין חינוך ראשי תא"ל צבי פייראיזן.[53] ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|