משפטים

ערך זה עוסק בתחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ואכיפתו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו משפטים (פירושונים).

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום – תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות" אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

לדוגמה, חוק הרווח בכל התרבויות בהן קיים קניין פרטי, למשל, הוא ציווי כגון "לא תגנוב", המוכר לנו מאז שחר ההיסטוריה, מהתנ"ך ומחוקי חמורבי, ועד לחוקי כל מדינה ומדינה בעולם המודרני.

על אף שהחוקים מיוחסים כמעט בכל התרבויות (ולרוב בדיעבד) לעקרונות מוסריים, ההתנסות ההיסטורית מראה כי בטבע האנושי יש מגמה מתמדת, לפיה לא כל הפרטים עליהם חלים החוקים מקפידים לקיים אותם כל הזמן. לשם צמצום מגמה זו הוקמו על ידי הקבוצות המחוקקות מערכות משפט, המקיימות סנקציות המופעלות על חלק ממפרי החוקים, על פי מדיניות מוגדרת מראש.

למערכת המשפט מטרות רבות, אשר הראשית שבהן היא בהסדרת הנורמות בחברה והכרעה בסכסוכים, על בסיס נורמות רצויות. תכלית מרכזית נוספת היא יצירת מערך הרתעה לפרטים בחברה, אשר משנה את שיקולי הרווח-הפסד שלהם בעת שהם שוקלים האם להפר את החוק, מתוך הנחה כי שיקולי רווח-הפסד רציונליים תקפים במקרים אלו. מערכת המשפט גם משקפת את ערכיה ותפישותיה של החברה וגם מעצבת אותם על פי אמות המידה הראויות בעיני מפתחיה.

בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים גופניים (החל מ"שן תחת שן"^[1] וכלה בעונש מוות) ואילו בעידן המודרני נהוגים יותר, ברוב המדינות המתקדמות, עונשי מאסר, המגבילים את חירותו של העבריין, וקנסות – עונשים כספיים.

עידן הגלובליזציה לא פוסח על תחום המשפט: נעשים ניסיונות להקים "בית משפט בין-לאומי" בר חשיבות ולגיטימציה בין-לאומית, אשר יאכוף חוקים בין-לאומיים וידון בעבירות בעלות משמעות בין-לאומית (פשעי מלחמה, למשל), באופן חוצה גבולות ומדינות. מוסדות שכאלו כבר קיימים בתחומים מוגדרים, ובעיקר בכלכלה.

• משפטים - מונחים
• לימודי משפטים בישראל

• משפט ציבורי: משפט חוקתי ומשפט מנהלי
• משפט פלילי
• משפט אזרחי
• משפט בין-לאומי

• חיים ה' כהן, המשפט, הוצאת מוסד ביאליק, 1991.
• יורם דינשטיין, יסודות המשפט, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1986.
• אוריאל פרוקצ'יה, בועות משפט - הרצאה לפתיחת שנת הלמודים (1990), משפטים כ(1), תש"ן, עמ' 4–17.
• מנחם מאוטנר, על החינוך המשפטי, הוצאת רמות, 2002.

• לימודי משפטים בישראל

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: משפטים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משפטים

• האתר הממשלתי של הרשות השופטת
• הפורטל המשפטי לאזרח - מידע על תחומי משפט רבים, מאמרים, טיפים, פורומים, עורכי דין ועוד
• אתר המשפט הזמין - פורטל משפטי המכיל מאמרים רבים, דוגמאות חוזים, מילונים משפטיים ועוד
• בלוג הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
• מבחר סרטונים בנושא, באתר הערוץ האקדמי
• ראשי תיבות וקיצורים במשפטים
• גד ברזילי, ‏המלך אינו עירום – מדוע המשפט פוליטי, דין ודברים ‏ד (1), 2008, עמ' 55–79
• משפטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תורת המשפט, דף שער בספרייה הלאומית