קצין

ערך זה עוסק בבעל דרגה פיקודית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קצין (פירושונים).

קצין, בגוף בעל היררכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המונח "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא ובגופים נוספים בעלי היררכיה פיקודית כמו המשטרה, שירות בתי הסוהר, מכבי האש וארגוני רפואת חירום (בהם מגן דוד אדום, הצלב האדום והסהר האדום). במדינות דוברות אנגלית נעשה שימוש במונח ״קצין״ גם בשמות תפקידים אזרחיים, למשל קצין רפואה.

המילה קצין מופיעה בתנ"ך 6 פעמים. האטימולוגיה שלה אינה ברורה, אך כנראה שמקורה במילה "קצה", במובן "המייצג את הפיקוד".

בצבא ארצות הברית, בצבא בריטניה ובצבאות רבים אחרים משמשות בפועל, מהמחצית השנייה של המאה ה-20, עשר דרגות קצונה, מלוטננט משנה ועד גנרל. בחלק מהמדינות קיימות מעל דרגות אלה דרגת קצונה אחת או שתיים, שאינן בשימוש כיום ע״י קצינים בשירות פעיל^[1]. בצה"ל קיימות תשע דרגות קצונה.

צבא פרוסיה היה הצבא הראשון שהקפיד על מתקנים נפרדים לקצינים, במטרה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בין המפקדים לחיילים, הפרדה שאומצה לאחר מכן בכל צבאות העולם.

בצבא, קצין מפקד על יחידה צבאית, או משרת בתפקיד אחר שדורש דרגת קצונה. בצה"ל, מקבלים מרבית החיילים דרגות קצונה בעקבות קורס קצינים – קורס התנדבותי הכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית, ומשכו בישראל כחצי שנה. אחרים המקבלים דרגות קצונה הם טייסים וחובלים, אקדמאים, ולעיתים נדירות, חיילים שהוכיחו מנהיגות במהלך פעילות מבצעית. כך, למשל, העניק הרמטכ"ל דאז, משה דיין למאיר הר-ציון, שהיה מפקד בולט ביחידה 101 ובצנחנים בימי פעולות התגמול והקים את סיירת צנחנים, מינוי לקצונה. היה זה מקרה נדיר ויחיד בתקופת כהונתו של דיין כרמטכ"ל^[2]. אלוף נעם תיבון, ששירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, היה אמור לצאת לקורס קצינים, אך עקב השתתפותו במבצע מיוחד של היחידה בוטלה תוכנית זו, ובסיום המבצע הוענקו לו דרגות הקצונה מבלי שעבר קורס קצינים^[3]. אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום לשעבר, שירת כלוחם ביחידת שלדג, ובעודו סמ"ר שימש כמפקד צוות ביחידה^[4] ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה כמפקד פלוגה^[5]. לאחר המלחמה מונה לסרן. רוסו ותיבון הם הקצינים הבכירים ביותר בצה"ל שאינם בוגרי קורס קצינים^[6].

ברוב המדינות המערביות, תואר ראשון מהווה תנאי כניסה לקורס קצינים או לחלק מהקורס. המדינות הבולטות בכך שאינן מחייבות קבלת תואר ראשון לקצינים הן אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד וישראל. עם זאת, בצה"ל, חלק ממסלולי הקצונה כוללים לימודי תואר ראשון. כך הדבר בעתודה האקדמית, בקורס טיס, בקורס חובלים וכן בתוכניות צבאיות-אקדמיות נוספות כמו המכללה לפיקוד טקטי, תוכנית חבצלות, תוכנית תלפיות ותוכנית פסגות. בכל מקרה, בשירות סדיר בצה"ל, כמו במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר יש צורך בתואר ראשון כדי להתקדם לדרגת קצונה בכירה כסגן-אלוף בצבא או רב-פקד/כלאי במשטרה ובשב"ס.

בצה"ל הייתה קיימת דרגה מיוחדת: ממלא מקום קצין (ממ"ק), שנתנה לבעליה סמכויות של קצין. הדרגה הוענקה בין היתר לבוגרי העתודה האקדמית שלא עברו קורס קצינים, ולמי שסיימו קורס קצינים בציון נמוך אך עדיין נמצאו ראויים להיות מפקדי מחלקות, ונקבע כי כעבור פרק זמן בתפקיד יועלו לדרגת סג"ם. השימוש בדרגה היה מוגבל בזמן עד למציאת קצין שימלא את התפקיד. בין הקצינים הבכירים שנשאו דרגה זו אביגדור קהלני וגיורא ענבר^[7].

• קורס קצינים בצה"ל
• קצונה מקצועית בצה"ל
• דרגות צה"ל#קצינים
• האקדמיה הצבאית של ארצות הברית – בווסט פוינט, ניו יורק
• האקדמיה הימית של ארצות הברית – באנאפוליס, מרילנד

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קצין
ציטוטים בוויקיציטוט: קצין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצין

• אפכס, ‏לשני טיפוסי קצין-מטה, מערכות 101, יוני 1956
• גיל נוחמוביץ, ‏אתגרים בפיתוח קצינים במטה, מערכות 447, 2013
• יוסף גנסבורג, ‏רוצים צבא חזק? חנכו את הקצינים להביע באומץ דעות עצמאיות, מערכות 450, ספטמבר 2013