אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקרהציבורית הגדולה ביותר בישראל. מדי שנה לומדים בה כ-30,000 סטודנטים וסטודנטיות בכל מסגרות הלימוד והתארים. בשנת 2023 דורגה במקום הראשון בישראל בדירוגים בין-לאומיים שונים, בהם דירוג טיימס, דירוג טאיוואן ודירוג QS, והיא בין האוניברסיטאות הטובות בעולם.[3][4] בתחום הצמחת בוגרים יזמים, מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 בעולם לפי מדד פיצ'בוק.[5] הקמפוס שוכן בצפון מערב תל אביב-יפו, ממזרח לשכונת רמת אביב וממערב לנתיבי איילון.
היסטוריה
דבריו של ראש עיריית תל אביב, חיים לבנון, בפתח הידיעון הראשון של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע", 1953בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברהבניין טרובוביץ של הפקולטה למשפטיםבניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסוןמכון שרייבר למתמטיקהבנייני מדעי החייםבניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטרהפקולטה למדעי החיים בבניין שרמן ובבניין בריטניה הזהים, ובחזיתם בניין גרין לביוטכנולוגיהבניין שרת של בית הספר לחינוךבניין מקסיקו של הפקולטה לאמנותבית הספר לשפות ע"ש וובהכניסה לגנים הבוטנייםספריית המפות בחוג לגאוגרפיה בבניין יד אבנר, ינואר 2010בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטיירמרכז עלית לספורטבניין דן דוד וכיכר היובלמרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל (בניין דקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים)בית התפוצותגן הדקלים ע"ש סימון מלאך, הנטוע לפני בנייני הפקולטה למדעים מדויקיםבניין בית הספר ללימודי יהדות בתכנון אדריכל יצחק ישרמעונות הסטודנטים החדשים בצידו הדרומי של הקמפוס
ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים שונים ששכנו ברחבי העיר תל אביב:
ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של המכון,[6] אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.
ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום"), ובנייתו הסתיימה ב-1961. המבנה שימש משכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר על אף שנהרס ברובו והוקם מחדש, נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.
בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים מטעמה מבחינה אקדמית. בשנת 1962 נקבע סמל האוניברסיטה הראשון, שעוצב על ידי גבי נוימן.[7] בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה, ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי פרופ' יובל נאמן.
ב-4 בנובמבר1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה, והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חולקה הפקולטה למדעי הטבע, לפקולטה למדעי החיים (העוסקת בביולוגיה) ולפקולטה למדעים מדויקים (העוסקת במתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה וגאופיזיקה), ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות – הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס – המרכזי והדרומי. מספר התלמידים, שהגיע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, והגיע בתשע"ג ליותר מ-30,000.
האוניברסיטה במאה ה-21
אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל. על פי דירוג אוניברסיטאות בעולם של QS, בשנת 2024 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-209, עלייה של 6 מקומות ביחס לשנת 2023.[8][9] על פי הדירוג של QS, אוניברסיטת תל אביב מדורגת ראשונה בישראל.[8] בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-3 בעולם, ובמקום הראשון בישראל.
על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2004–2011 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, וכן בשנים נוספות. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 1999–2006 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בין-לאומיים וזכו ב-38 פרסים.[10]
חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד שנת 2023, זכו בפרס 86 חברי סגל.[12]
המשבר הכלכלי של תחילת המאה ה-21 וארגון מחדש
בראשית המאה ה-21 נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידיים, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים.[13]
בשנת ה'תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. האוניברסיטה הצליחה להתמודד עם המשבר, בין היתר באמצעות ארגון מחדש של החוגים ותוכניות הלימוד בכל פקולטה תחת בתי ספר, צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, הפחתת שכר, קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות, סגירת היחידה ללימודי חוץ[14] וסגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה).[15]
במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים.[16] בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר באוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים.[17] ב-2011 הגיעו להסדר עם הסגל המנהלי וב-2015 הגיעו להסדר עם הסגל הבכיר.
סמל האוניברסיטה
סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016
דגל האוניברסיטה עד ראשית 2016
סמליל האוניברסיטה
דגל האוניברסיטה
סמל האוניברסיטה נבחר בתחרות לעיצוב הלוגו שנערכה ב-1962 ובה זכה הסמל שעיצב המעצב גבריאל נוימן. הסמל הורכב מסמליל מופשט שנוצר מאיור של צמח, מנורת שמן קדומה ולהבה ובבסיסו ראשי התיבות של האוניברסיטה (א.ת) וממגן שהופיע לראשונה בסמל העיר תל אביב-יפו, שעיצב נחום גוטמן.[18] במהלך שנות ה-80, נוסף הכיתוב הטיפוגרפי מתחת לסמל בצבע כחול.
ב-2016, זכו בתחרות עיצוב שערך המוסד, המעצב אורי נווה והקופירייטרית טל ברקוביץ', ויועצת האסטרטגיה עטרה בילר. הסמל החדש שנבחר כולל 3 עיגולים צמודים כאשר בעיגול השמאלי, הוכנס הסמל הקיים. שני העיגולים הימניים משתנים בין הפקולטות והמוסדות השונים ועוצבו בהשראת התחום הנבחר (כך למשל סמל הפקולטה למדעי החיים מסמל בצורתו DNA). הסלוגן החדש שנבחר הוא "בעקבות הלא נודע".[19]
בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר[28] – כולל שלושה חוגים: החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם,[29] החוג לגאופיזיקה,[30] והחוג ללימודי הסביבה[31] (בית הספר ומעבדות החוגים נמצאים ביד אבנר). בית הספר לסביבה שהוקם בשנת 2000, התאחד עם החוג למדעי כדור הארץ מהפקולטה למדעים מדויקים יחד עם החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם שהיה בעבר חוג בפקולטה למדעי הרוח. בית הספר לסביבה היה בעבר בית ספר עצמאי והיום הוא חלק מהפקולטה למדעים מדויקים.
בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר[49] – על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה. בית הספר כולל בתוכו שלושה חוגים: החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי, החוג למדיניות ומינהל בחינוך והחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי.
בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג[50] – בית הספר נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תוכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והארכאולוגיה והוראתם. בית הספר כולל חמישה חוגים: החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב,[51] החוג להיסטוריה של עם ישראל,[52] החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית,[53] החוג למקרא[54] והחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד.[55]
בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע (בפקולטה למדעי הרוח)[66] – בית ספר מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית. בית הספר כולל את החוג לפילוסופיה,[67] החוג לבלשנות,[68] המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע״ש כהן,[69] התכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה[70] והתכנית למדעי הדתות.[71]
בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי[73] – בית הספר הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין על שם דה-בוטון.
בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה[74] – בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך בית הספר החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בית הספר החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של בית הספר. בית הספר מתחזק שתי תזמורות סימפוניות (ע"ש בוכמן-מהטה וע"ש אדריאה וויקטור קרטר) ושתי מקהלות (אורטורית וקאמרית).
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל[80] – בית הספר הוקם בשנת 1969. החל משנת 1988 הוא ממוקם בבניין שאפל בקמפוס האוניברסיטה. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
בית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס[81] – החוג לכלכלה לשעבר, הוקם בשנת 1965 והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 1992 הפך החוג לבית ספר על שמו של פרופ' איתן ברגלס, ממקימי החוג. בשנת 2001 עבר בית הספר לבניין משלו. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בית ספר לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה.[82]
בית הספר סגול למדעי המוח[92] – בית הספר הוקם בשנת 2012, משמש כמרכז אקדמי אינטרדיסציפלינרי של הוראה ומחקר במדעי המוח באוניברסיטה ומציע ארבע תוכניות לימודים לתואר ראשון וכן תוכניות לתארים מתקדמים.
מרכזי מחקר
נכון לשנת 2023 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. מהבולטים שבהם הם:
המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה – הוקם כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר, שבהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
המרכז למחקר ומדע קוואנטי – הושק בשנת 2019, במסגרת סדנת המחקר "ממחשוב קוונטי לכימיה קוונטית" שנערכה באוניברסיטה. המרכז מאגד בתוכו כ-20 מעבדות מחקר מפקולטות שונות העוסקות במגוון היבטים של התחום, ומשלב שלוש פעילויות עיקריות: לימודים במסלולים רלוונטיים כמו מחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית; פעילות מחקרית המתבססת על הרב-תחומיות של אוניברסיטת תל אביב, ומאפשרת שיתופי פעולה בתחום הקוונטי בין חוקרים במגוון רחב של דיסציפלינות: מחשוב, תקשורת, חומרים, חיישנים, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, כלכלה ומנהל עסקים ועוד; וקשרים עם מרכזי מחקר בעולם וכן עם גופים שונים בעולם העסקי – בהם חברות ענק (כמו גוגל, IBM ומיקרוסופט).
המרכז למדעי הנתונים ו-AI – הושק בשנת 2021 במטרה להעמיק את המחקר הבסיסי בתחומים אלו ולעודד מחקרים רב תחומיים ב-AI ובמדע הנתונים.
המרכז להתמודדות עם מגפות – מאגד סביבו מומחים מתחומי הדעת השונים במטרה לסייע למדינת ישראל להתמודד בצורה מיטבית עם משברים שמקורם בהתפרצות מגפות. למרכז שלושה מוקדי פעילות עיקריים: שיפור יכולות החברה להתמודד טוב יותר עם מגפות בהווה ובעתיד, תמיכה בפעילויות מחקריות הממוקדות בפתרונות כמו דרכי אבחון, תרכיבי חיסון ותרופות להתמודדות עם מגפות, ותרומה ליכולת של החברה בישראל ובעולם להבטיח חסינות כלכלית וחברתית לנוכח משברים מסוג זה.
המרכז לחקר ההזדקנות – מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה נוסד בשנת 1992, ומוביל שורה של מחקרים הנוגעים להזדקנות וזקנה, בהם מחקרים הנוגעים לבריאות פיזית ובריאות נפשית, קידום בריאות, התמודדות והסתגלות בגיל המבוגר, רווחה ואיכות חיים לאורך טווח החיים, תהליכי הזדקנות קוגניטיביים ואמוציונאליים, זקנה בחברה, מחלות בזקנה, דמנציה, קשיי טיפול באוכלוסיות זקנות, אירועי חיים טראומתיים והשפעות ארוכות טווח של השואה ועוד.
מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה (בפקולטה להנדסה)[93] – מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה הוקם בשנת 2018, ביוזמתה של משפחת שמלצר לזכרו של שלמה שמלצר. המכון מקדם מחקר יישומי ומעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה למגזר העסקי, ציבורי ושלישי בתחומי התחבורה חכמה, בנושאים כגון, ניידות כשירות, תחבורה שיתופית, גמישה ואדפטיבית, לוגיסטיקה עירונית, סביבת נהג / נוסע, הולכי רגל, תוך שימוש במתודולוגיות מתחומים כמו מדעי הנתונים, בינה מלאכותית, למידת מכונה, חקר ביצועים, ניתוח גורמי אנוש. המכון תומך בחוקרים ותלמידי מחקר באמצעות מלגות, פרסים ומענקים בכפוף להחלטות מועצת המנהלים של המכון ומקיים אירועים בנושאים שונים.
המכון למחקרי ביטחון לאומי (בפקולטה למדעי הרוח)[94] – מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרן יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, בשם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה)[98] – המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים)[99] – מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בין-לאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית, ופרסים לכתיבה אקדמית מצטיינת.
מרכז מינרבה לזכויות האדם (בפקולטה למשפטים)[100] – המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה)[101] – המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.
מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום (בפקולטה למדעי הרוח)[102] – המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו הייתה לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי־ערבי. פרויקט הדגל של המרכז היה "מדד השלום", המאתר באמצעות סקרים מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום. בדצמבר 2019 הודיעה האוניברסיטה על סגירתו של המרכז.[103]
המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי (בפקולטה למדעי החברה)[104] – המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי. המכון נסגר בשנת 2013.
"איש כנגד הסיכויים" – פסל של הפסלת נעמי בלייק באוניברסיטה
הדקאנט להצלחת הסטודנטים והסטודנטיות – מדורי הדקאנט ממוקדים בטובת הסטודנטים ובדאגה לרווחתם ולהצלחתם, ומעניקים להם תמיכה לאורך כל תקופת הלימודים במישור האקדמי, המקצועי והחברתי. בדקאנט שמונה מדורים: המרכז לייעוץ לימודי תעסוקתי ואבחון לקויות למידה, המדור לסיוע כלכלי, המדור לקידום סטודנטים וסטודנטיות, השפעה חברתית, המרכז לפיתוח קריירה, השירות הפסיכולוגי, המדור לקשרי סטודנטים-דקאנט ומדור התמדה וייעוץ פקולטטי.
הדקאנט לחדשנות בלמידה ובהוראה – בשנת 2020 הקימה הנהלת האוניברסיטה את הדקנאט לחדשנות בהוראה ובלמידה המאגד תחתיו את שלוש היחידות המתמחות בלמידה חדשנית: Virtual TAU, TAU On-line והיחידה לקידום הוראה. איגוד היחידות בא מתוך ראיית החשיבות בלמידה חדשנית המשלבת אמצעים דיגיטליים לשיפור ההוראה והלמידה. דקנאט החדשנות בהוראה ובלמידה הוא זרוע אקדמית אסטרטגית של האוניברסיטה, שמטרתו להוביל את האוניברסיטה לשינויים בהוראה ולמידה, כך שיהיו מותאמים לעידן מהפכת המידע, ולשינויים המערכתיים הצפויים בשוק ההשכלה הגבוהה, והוא מפתח עבור המרצים תוכניות מיוחדות לשילוב הוראה היברידית, מסייע ומלווה מרצים בתהליכי השינוי ועורך סדנאות מיוחדות לרכישת כלים טכנולוגיים ודיגיטליים, מפתח קורסים דיגיטליים ומייעץ בבחירת שיטות טכנולוגיות להוראה בתוכנית TAU BLEND.
היחידה ללימודי שפות – היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב.[120]
היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש דב לאוטמן – היחידה היא חלק מבית הספר לחינוך, והיא מציעה מדי שנה ומדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, ביניהם: פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים, רפואה ועוד. הסדנאות והקורסים מיועדים לבני נוער העולים לכיתות ה'–י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן. בשנת 2009 נקראה היחידה על-שמו של דב לאוטמן. "אוניברסיטת תל אביב לנוער" היא אחד מהמפעלים של היחידה ובו לומדים כ-600 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון קורסים אקדמיים. אוניברסיטת תל אביב לנוער מפעילה מספר תוכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשיתוף פעולה עם מרכז מדעני העתיד. בשנת 2013 הפכה אוניברסיטת תל אביב לאחת המפעילים של התוכנית נבחרות ישראל במדעים, והיא אחראית על המיון לתוכנית זו.[121]
הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס – הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס משמש כמרכז פעיל וייחודי של מחקר ושמירת טבע, ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. הגן ממוקם ברחוב קלאוזנר ברמת-אביב. הוא מאכלס כ־40 מיני יונקים, כ־100 מיני עופות וכ־80 מיני זוחלים ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל.[123]
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המוזיאון הראשון בישראל להיסטוריה של הטבע, ומאפשר גישה חופשית לאוספי הטבע של האוניברסיטה, המכילים כ-5 מיליון פריטים, המתעדים את עולם החי והצומח של אזורנו לאורך אלפי שנים.[124]
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה – המרכז הוקם בשנת 1998, במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. המרכז ממוקם במרכז הקמפוס, בסמוך לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל.[126]
אולם סמולרש – האודיטוריום הגדול באוניברסיטה, המכיל מעל 1,000 מקומות ישיבה, ומשמש לעריכת אירועים וכנסים של האוניברסיטה ושל גורמים חיצוניים. האודיטוריום הוקם בראשית המאה ה-21, והוא ממוקם בצדו המזרחי של הקמפוס.[127]
מרכז העיר – המרכז לחקר העיר והעירוניות – היא יחידת מחקר באוניברסיטה הפועלת במסגרת בית הספר לאדריכלות, הפקולטה למשפטים, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, והמחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטה עבור המחקר העירוני.[129]
מחקר בינתחומי
אוניברסיטת תל אביב מקדמת גישה בינתחומית בלימודים ובמחקר ומעודדת חוקרים מתחומים שונים לשיתופי פעולה מחקריים. בין המוסדות המחקריים המאגדים חוקרים מפקולטות שונות:
בית הספר סגול למדעי המוח – בית הספר סגול למדעי המוח נפתח באוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים תשע"א. בית הספר מלווה את הסטודנטים משלב התואר הראשון המיועד למצטיינים, דרך תוכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט. המרצים והחוקרים בתחום מגיעים משבע פקולטות שונות: מדעי החיים, מדעי החברה, רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ואמנויות
בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר – בית הספר הוקם בשנת 2000. כמרכז אקדמי למחקר ולהוראה רב תחומיים בנושאי סביבה, משקף בית הספר את חשיבותה של גישה מקיפה ובינתחומית להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים המקיפים אותנו, ועובד בשיתוף פעולה עם יותר ממאה חוקרים מתחומים שונים.
המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה – המרכז הוקם באוניברסיטת תל אביב כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר בהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
מדעי הנתונים ו-AI – מרכז מדעי הנתונים ובינה מלאכותית של אוניברסיטת תל אביב מציע תוכניות לימודים במדעי הנתונים ובינה מלאכותית לסטודנטים וסטודנטיות מהפקולטות למדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח, אומנויות ומשפטים.
מרכז אדמונד י. ספרא לביואינפורמטיקה – המרכז נועד לפתח מצוינות בתחום המחקר הבינתחומי בתחום הביו-אינפורמטיקה, ולהעמיד דור מדענים חדש שייענה על אתגרי המאה ה-21 במדעי החיים. בתוכניות הלימוד לוקחים חלק תלמידים וחוקרים העוסקים בביואינפורמטיקה במסגרת תחומים שונים.
המרכז לאנרגיה מתחדשת – 55 קבוצות מחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, המונות מעל 300 חוקרים, פועלות בשבע פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, ניהול, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.
לימודי סייבר – תוכנית בינתחומית המשלבת קורסים משש פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול, משפטים, מדעי הרוח ומדעי החברה, ומאפשרת ללמוד קבוצת קורסים במסגרת הלימודים לתואר במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים.
תוכנית "שאר רוח" (בשנת תשפ"א ולפני: "כלים שלובים") – מאפשרת לתלמידי הפקולטות לרפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה להיחשף אל תחומי הלימוד של הפקולטות למדעי הרוח, מדעי החברה, אמנויות, ניהול, משפטים וחינוך, ולהפך. הסטודנטים משלבים קורסים מתחומים רחוקים מתחום הלימוד המרכזי שלהם כחלק מלימודי התואר הראשון.
לימודים דו-חוגיים – מסלול של לימודים דו-חוגיים מאפשר לשלב תחומי לימוד שונים, ולפעמים אף "מרוחקים" זה מזה. כחלק מהתפיסה הרב-תחומית והבין-תחומית של אוניברסיטת תל אביב מוצעות גם תוכניות משולבות שנבנו במיוחד.
קשר לתעשייה
אוניברסיטת תל אביב מקיימת קשרים עם התעשייה לצורכי מחקר ופיתוח, השמה של בוגרים ובוגרות ושיתופי פעולה שונים. הבולטים שבהם:
מרכז היזמות – הוקם בשנת 2019 במטרה לאפשר לסטודנטים מכל התחומים לשלב לימודי יזמות בתואר האקדמי ולקדם יוזמות שונות באמצעות סדנאות, תחרויות, ליווי של מנטורים, ייעוץ אקדמי, פגישות והשתלבות במשרות בחברות עסקיות וארגונים ציבוריים וחברתיים.
רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה).
פארק עתידים – פארק תעשייה השוכן בצפון מזרח תל אביב, בבעלותן של אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב-יפו. הפארק משתרע על כ-80 דונמים ובו 11 בניינים ומגדלים שבהם כ-80 חברות המעסיקות כ-8,000 עובדים בתחומי ההייטק, הפיננסים, הבריאות, השירותים, הלייף סטייל ועוד.
כנס הסייבר השנתי – מדי שנה מתקיים באוניברסיטת תל אביב שבוע הסייבר השנתי. את האירועים פוקדים אלפי אנשים מכל רחבי העולם, לצד מומחים, מקבלי החלטות, משקיעים, סטרטאפים, אנשי טכנולוגיה, אקדמאיים, סטודנטים, האקרים, טכנולוגיים ובכירי התעשייה.
בניין ברודקום – בשנת 2018 הושק מיזם ראשון מסוגו על ידי האוניברסיטה וחברת ברודקום, מובילה עולמית בתחום תכנון שבבי מעגלים משולבים לתעשיית התקשורת, בשיתוף עם עיריית תל אביב: הקמת בניין מו"פ של ברודקום בתוך הקמפוס, סמוך לפקולטה להנדסה. כחלק מההסכם בין שני הארגונים, שליש משטח המבנה מוקדש לשימושה של הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב.
בתי חולים מסונפים לפקולטה לרפואה – לאוניברסיטת תל אביב מסונפים שבעה עשר בתי חולים ברחבי ישראל. נוסף על כך שהם משמשים להוראה לתלמידי בית הספר לרפואה ובית הספר למקצועות הבריאות, מצויים בהם כמה מרכזי מחקר משותפים עם האוניברסיטה, בהם מרכז משותף בתחום הריפוי הגני במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי.
תאגידים קשורים
לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:
החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ – האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ – נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים.
מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ – חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ.
להב פיתוח מנהלים בע"מ (חל"צ) – חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, המציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, ואמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני. החברה הוקמה בשנת 1992 על בסיס "עמותת להב", הפועלת עוד משנת 1964. להב ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה.
עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ – חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. בשנות האלפיים, מהווה "קריית עתידים", הנמצאת בצפונה של תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה.
אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב – עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי" – גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המיסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון – עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה.
אוניברסיטת תל אביב מקדמת את קשריה הבין-לאומיים והשפעתה הגלובלית בדרכים שונות. היא מקיימת שותפויות אסטרטגיות עם מוסדות בחו"ל כולל שיתופי פעולה עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן, אוניברסיטת מנצ'סטר, IIT מדרס, אוניברסיטת שנדונג ועוד. באוניברסיטה לומדים כ-2,000 תלמידים בין-לאומיים מדי שנה במסגרת תארים בין-לאומיים, תוכניות קצרות טווח וחילופי סטודנטים, וכן תלמידי מחקר בין-לאומיים; בנוסף, היא מעודדת את הבין-לאומיות כחלק חשוב מפעילותם של תלמידי וסגל האוניברסיטה על ידי הרחבת היצע הקורסים באנגלית, שילוב מרצים מחו"ל בתוכניות הלימודים, העלאת מספר הסטודנטים ואנשי סגל המשתתפים בתוכניות חילופים והכשרה בחו"ל ועוד.
תוכניות ופעילויות מיוחדות
התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן: תוכנית ארבע-שנתית לסטודנטים מצטיינים הלומדים לתואר שני ישיר, שאליה מתקבלים 15 סטודנטים מדי שנה. מיועדת לתלמידים בעלי עניין בנושאים בין-תחומיים, ומטרתה לאפשר לתלמידים להתעמק בתחומי ידע שונים, להשוות בין המתודולוגיות שלהם ולהתמודד עם בעיות בין-תחומיות.
התוכנית לגילוי וקידום תלמידי בית ספר מצטיינים במתמטיקה: מאפשרת לבני נוער לסיים את לימודי התואר הראשון שלהם במתמטיקה (ולעיתים גם את הלימודים לתואר שני) יחד עם לימודיהם בבית הספר התיכון. רבים מהתלמידים מסיימים במקביל ללימודיהם בתיכון שנת לימודים אקדמית אחת לפחות.
סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון: סדרה מתמשכת של כנסים וימי עיון המוקדשים לתחומים שונים של מדע, טכנולוגיה וביטחון – בהקשר הישראלי והמזרח תיכוני.
תוכנית ללימודי האיחוד האירופי: תוכנית בת שנה אשר מתמקדת בהיבטים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של אירופה בת זמננו. התוכנית מאפשרת לעשות תואר שני בשיתוף עם אוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף.[130]
תוכניות חוץ-תקציביות
החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעיתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות במקצת, והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-40,000 ש"ח לשנה ולעיתים הוא אף גבוה הרבה יותר. במקרים רבים משולם שכר הלימוד על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).
לאוניברסיטה הייתה מגמה מוצהרת, שבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה משנת 2008, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. מאז שנת 2011 האוניברסיטה אינה מוסיפה תוכניות חוץ-תקציביות, אולם נכון לשנת הלימודים תשע"ד הייתה אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה שבה לומד המספר הרב ביותר של סטודנטים בתוכניות חוץ תקציביות עם כ-1,926 לומדים ב-17 תוכניות חוץ-תקציביות שונות. תוכניות אלו מתקיימות בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך בהן ניתן למנות את התוכנית למנהל ומנהיגות בחינוך ואת התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון.[131] המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה ובהעדפת תוכניות אלו על פני מסלולי הלימוד המסורתיים.
פעילויות ושירותים לקהל הרחב
באוניברסיטת תל אביב תוכניות מיוחדות ואירועים המיועדים לקהל הרחב, כמו גם מתן שירותים לציבור, בהם:
סדרת "לומדים בגילמן" – תוכנית העשרה בפקולטה למדעי הרוח הכוללת סדרות מיוחדות של הרצאות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון.[133]
סדרת העשרה והשראה באמנויות – תוכנית העשרה בפקולטה לאמנויות הכוללת סדרות מיוחדות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון[134]
סדרת הקונצרטים של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה – מנוי לסדרות קונצרטים של תזמורת בית הספר למוזיקה, ובהם קונצרטים בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה נשיא הכבוד של בית הספר[135]
סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד' – בסדרה משתתפים מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שכל אחד מהם מעביר במשך סמסטר שלם סדרת הרצאות בנושא מסוים[136]
המועדון האסטרונומי – הרצאות בנושאי אסטרונומיה המיועדות לקהל הרחב. המועדון האסטרונומי מאורגן בהתנדבות למען הקהילה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים של החוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה והחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים[137]
ידעת את זה? – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות וסדנאות. האירועים מתקיימים אחת לחודש, בכל חודש סביב נושא אחר, החל משנת תשע"ה.[138]
הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה – אחראי בין היתר על פיתוח קורסים דיגיטליים בפלטפורמות הלמידה Coursera, edX וקמפוס IL. עד כה נרשמו לקורסים של אוניברסיטת תל אביב מאות אלפי נרשמים מיותר מ-120 מדינות מרחבי העולם.[139]
אירועים בקמפוס – כנסים, ימי עיון, סמינרים ואירועים אקדמיים ותרבותיים הפתוחים לקהל הרחב. בזמן הלימודים מתקיימים מדי שבוע עשרות אירועים.[140]
הקליניקות המשפטיות – הוקמו במטרה להגביר את מעורבותם של אנשי משפט בקידום תרבות משפטית המחויבת לצדק חברתי. הקליניקות נותנות שירות לאוכלוסיות מוחלשות, ופועלות לקדם נושאים עקרוניים כגון זכויות אדם, צדק סביבתי, זכויות ניצולי השואה, זכויות פליטים, זכויות עובדים, זכויות דיור ועוד.[141]
מרפאות לבריאות הפה והשיניים – בית הספר לרפואת שיניים מציע לציבור את כל סוגי הטיפולים במחירים נמוכים משמעותית יחסית לשוק הפרטי ולמרפאות של קופות החולים.[142]
אוניברסיטת תל אביב לנוער – נוער שוחר מדע – מרכז לפעילויות מדע והעשרה המתקיימות במהלך השנה וכמו כן בחודשי חופשת הקיץ.[143]
קייטנות לילדים ונוער במהלך חופשת הקיץ – תוכנית קייטנות המתקיימת עשרות שנים בחסות ובתחומי האוניברסיטה.[144]
חבר הנאמנים
חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.
חבר הנאמנים משמש כמעין אספה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תוארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.
חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.
בשנים 2013–2021 כיהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל. בשנת 2022 מונתה לראשונה אישה ליו"ר חבר הנאמנים, עו"ד דפנה מיתר-נחמד, נדבנית וממקימי המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטה.
עיוני משפט – כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
Theoretical Inquiries in Law – כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי מרכז-על ע"ש צגלה למחקר בין-תחומי של המשפט, הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
משפט חברה ותרבות – כתב עת המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל-אוניברסיטאית.
מעשי משפט – כתב-עת למשפט ולתיקון חברתי. יוצא מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים, ועוסק בהיבטיה השונים של העשייה משפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה. מאז הקמתו, חברים במערכת כתב העת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים, לצד עורכי דין ותיקים ואנשי אקדמיה.
קשר – כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
מותר – כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד 2015 העורכת הראשית שלו הייתה פרופ' נורית כנען-קדר.
פס יצירה – כתב עת לקולנוע טלוויזיה ומדיה חדשה המוצא לאור משנת 2004 במסגרת הפקולטה לאומנויות על ידי הסטודנטים לקולנוע משנה שלישית. כתב העת דן בסרטים חדשים תוך שימוש בידע אקדמי בלשון קלילה ונגישה לקהל הרחב והוא מכסה תחום רחב של סוגות ויוצרים מהארץ ומהעולם.
אסף – כתב עת של הפקולטה לאמנויות המפרסם מאמרים של חוקרי תוכניות הלימוד; תיאטרון, תולדות האמנות, קולנוע ומוזיקה.
TAJ – Theatre Arts Journal – כתב עת אלקטרוני למחקרים בסצנוגרפיה ובביצוע במה הנבדק על ידי עמיתים ומוקדש לחקר התרחשויות באמנויות הבמה. נוסד על ידי האגודה לחקר תיאטרון גורדון קרייג ומתפרסם בחסות מכון מוריס אי. קוריאל ללימודי אירופה באוניברסיטת תל אביב. כתב העת מתפרסם באביב וסתיו באתר: https://taj.tau.ac.il. כתב העת פתוח לא רק בפני חוקרי תיאטרון אלא גם בפני מתרגלים וכל מי שיש להם עניין באומנויות הבמה והוא מעודד מחקרים מדעיים מקוריים הבוחנים את ההיבטים הוויזואליים והאודיאלי של הביצועים – במה, תלבושות, עיצוב תאורה וסאונד, ארכיטקטורת תיאטרון, מסכות, בובות ותנועה כאל יסוד חושני – ותרומתם לבניית המשמעות בהקשר פוליטי, חברתי ואסתטי, בעבר כמו בהווה. כתב העת מחולק לקטגוריות הבאות: הנחות, עשיית היסטוריה, סצנוגרפיה והבמאי, ביקורות על ביצועים וביקורות ספרים.
דוקטור כבוד – החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תוארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.[146]
עמית כבוד – תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978.[147]
פרס דן דוד – הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסורגד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בין-לאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר.[148]
אות הנשיא – האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם.[149]
פרסי סאקלר – פרסי סאקלר הבין-לאומיים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר במדעים הפיזיקליים מוענקים לחוקרים צעירים אשר תרמו תרומה משמעותית ופורצת דרך למדע. מדי שנה מוענקים שני פרסי סאקלר, האחד בתחום הביופיזיקה והשני בתחומי הכימיה והפיזיקה לסירוגין. הפרס מנוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב ונוסד ביוזמתם ובתרומתם של ד"ר ריימונד ובברלי סאקלר.
אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. האגודה נוסדה בשנת 1965 (הוקמה מחדש בשנת 1983), והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל, ולמעשה הייתה (בגלגולה הקודם כאגודת הסטודנטים של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב) אחת ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30 של המאה ה-20 (אז נקראה "התאחדות הסטודנטים העברים בארץ ישראל").
בשנת תשע"ד היו חברים באגודה כ-90% מכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב.
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב
אוניברסיטת תל אביב בצילום אוויר
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.
תוכנית האב לקמפוס שיכלול 5,000 סטודנטים נערכה בתחילת שנות החמישים על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, שהמשיך ללוות אותה עד לשנות השמונים. בתחילת שנות ה-80 תוכננה תוכנית אב חדשה ל-21,000 סטודנטים עי אדריכל משה עצמון, אדריכל האוניברסיטה. תחילת הקמתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80, עם פיתוח תוכנית האב החדשה ע'י אדריכל עצמון, התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס – הדרומי והצפוני – נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.
בהתאם לעקרונות התכנון של אותה התקופה, שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.
לאדריכל משה עצמון הוענק פרס רכטר לארכיטקטורה על "..תכנון הקמפוס ועל תכנון כיכר אנטין המבטא את הרעיון של שילוב הקמפוס והעיר..."
מעונות הסטודנטים
בית מילמן – מעונות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב – תצלום אוויר
מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שתוכננו על ידי אדריכל אברהם יסקי, בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה.[150]
מתחם המעונות ממוקם מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), אשר תוכננה על ידי אדריכל עצמון וביטאה את שילוב העיר וקמפוס האוניברסיטה.
החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. בתחילת שנת הלימודים תשע"ד נפתח מתחם המעונות החדש, הכולל כמאתיים דירות בעלות שני חדרים, כמאה דירות בעלות שלושה חדרים עבור משפחות או שותפים, ולראשונה בישראל גם כאלף דירות סטודיו ליחיד, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים.[151]
החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.
בשנת 2016, הושקו מעונות עיר הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. מדובר בפרויקט הבנייה הגדול בתולדות המוסד. הוא משתרע על שטח כולל של 35 אלף מ"ר, וכולל שמונה בנייני מעונות חדשים בני שבע עד תשע קומות, וזאת לצד מרחבים ירוקים, מרכז מסחרי עם חנויות, בתי קפה ומסעדות, מועדון סטודנטים ועוד.
אדריכלות בקמפוס
בנייני הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב מייצגים את האדריכלות הישראלית של תקופתה: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הנאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.
בין הבניינים הבולטים בסגנונם הייחודי:
בניין יצחק ורוזה גילמן למדעי הרוח בתכנון ורנר יוסף ויטקובר בשיתוף אריק באומן וישראל שטיין
בניין צ'ק פוינט, שנחנך במאי 2019, שבו שוכנים בית הספר למדעי המחשב על שם בלווטניק ואוניברסיטת תל אביב לנוער. הבניין תוכנן על ידי משרד קימל אשכולות אדריכלים.
בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שנחנך במאי 2014, מיועד להיות המבנה הראשון בישראל שיזכה לדירוג הגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה – LEED Platinum ולדירוג הגבוה ביותר של התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה 5281 – דרגת יהלום. הבניין תוכנן על ידי צוות משותף של שלושה משרדי אדריכלים: אקסלרוד גרובמן אדריכלים, גאוטקטורה וחן אדריכלים. אתר בניין פורטר באוניברסיטה.
יד אבנר – בניין החוג לגאוגרפיה, הקרוי ע"ש אלוףאלימלך אבנר, נמצא מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, מצפון לקמפוס, ומשמש גם כנקודת שיטור למשמר האזרחי. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של שכונת אפקה והוקם באמצעות כספי "עמותת אפקה", ולאחר שהעמותה פשטה את הרגל, ושלד המבנה עמד שומם במשך כ-10 שנים הוחכר בשנת 1971 לאוניברסיטת תל אביב.[152]
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, בתכנון האדריכל מריו בוטה
בית הספר לשפות ע"ש ווב
בניין גילמן של הפקולטה למדעי הרוח
בניין הסנאט
הבית הירוק
בניין בית הספר לרפואה על שם סאקלר
הגלריה האוניברסיטאית
בניין בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס
פסלים בקמפוס
בקמפוס האוניברסיטה פזורים פסלים רבים של אמנים ידועי שם, כגון:
פסלו של יגאל תומרקין, "התרחשויות" משנת 1972, ברחבת הדשא המרכזית של האוניברסיטה. ברקע: בניין הפקולטה לניהול בתכנון האדריכלים בנימין אידלסון, יעקב הרץ וגרשון ציפור
.jpg)
.jpg)
