שידורי גלי צה"ל כוללים: יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", "ארבע אחרי הצהריים", "חמש בערב" (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".
מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה)[2].
אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, תל אביב והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר. באוקטובר 2018, הונחה אבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו[3]. נכון לשנת 2023, מרבית התוכניות עדיין משודרות מיפו[4].
תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011[5] לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014[6].
היסטוריה
ראשית גלי צה"ל הייתה בקיומו של משדר רדיו שהיה ברשות צה"ל אך לא היה בו כל שימוש. לאור בקשה של ראש שירותי המודיעין לקיים שידורים מטעם הצבא, נבדקו מספר חלופות לביצוע השידורים, ובהם שימוש במשרד הפנוי או חלוקת שעות שידור עם תחנת הרדיו של קול ישראל, למשל לטובת הגדלת הכיסוי של קול ישראל באזורים נוספים. לבסוף באוגוסט 1950 הוצע שהשידורים יכונו בשם '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל' בהסבר שזה ימנע מהציבור את ההרגשה שתחנת השידור של המדינה הפכה לתחנה צבאית.
ב-7 בספטמבר 1950 החליטה ממשלת ישראל ברוב של 5 מול 4 על תחילת השידורים בתחנה נפרדת, לתקופת ניסיון של שנה[7].
גלי צה"ל החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת "התקווה", פתח את שידורי התחנה ראש הממשלה ושר הביטחוןדוד בן-גוריון[8]. באותו טקס, הגדיר ראש הממשלה את שתי המטרות העיקריות של התחנה החדשה. הראשונה — להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשנייה — להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ. סיפוק צרכים בידוריים כלשהם לא עמד במוצהר כלל על הפרק[9].
שידורי התחנה הועברו מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן, ששימש את התחנה עד מאי 1958, אז עברה התחנה לבניין ברחוב יהודה הימית ביפו[10] אשר משמש אותה עד היום. ב-23 בספטמבר2014, במלאת 64 שנים לגלי צה"ל, הוסר הלוט בטקס חגיגי מעל לוחית זיכרון בבית הספר "המנחיל". במהלך השנים עלו כמה הצעות להעביר את התחנה מיפו.
במשך שנים רבות שידרה התחנה שידורים המופנים בעיקר לחיילים, תוכניות מוזיקה עם ד"שים (דרישות שלום) מחיילים ותוכניות שונות על צה"ל. משנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה התחנה לשדר 24 שעות ביממה, ומפקדה מיוני 1974, מרדכי נאור, נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו[13]. במהלך כהונתו הרחיבה את שידוריה לכלל אזרחי המדינה והוסיפה שידורי חדשות ותוכניות אקטואליה, והוכנסו חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ותוכניות "האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מול רשות השידור[14].
ב-1983 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוףמשה לוי, להפסיק את שידורי החדשות של גלי צה"ל, לקצץ את תקציב התחנה ולצמצם את מספר עובדיה. בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור בוטלה תוכניתו.
במרץ 1987 בעקבות משפט דמיאניוק החליט מפקד גלי צה"ל נחמן שי להקצות תדר בו ישודר המשפט. אשר נקרא "צה"ל 2"[15], כאשר בתדר הרגיל ימשיכו לשדר את לוח השידורים הרגיל. לאחר סיום שידור המשפט התדר של "צה"ל 2" החל לשדר את שידורי המוזיקה הקלה של גלי צה"ל, בעוד שתחנה הרגילה שנקראה בשעות הפיצול "צה"ל 1" שידרה במקביל תוכניות אומר[16]. הפיצול בין צה"ל 1 לצה"ל 2 נמשך עד להקמת גלגלצ בסוף 1993.
בשנות ה-90, בתחילת כהונתו הציע הרמטכ"ל רב-אלוף אהוד ברק, לסגור את התחנה או להעבירה מצה"ל לידי משרד החינוך או רשות השידור. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.
במרץ 2012 מונה העיתונאי ירון דקל למפקד התחנה, וערך בה שינויים ארגוניים ותוכניים בולטים. תוכנית "אוניברסיטה משודרת" בוטלה.
החל מספטמבר 2012 לבשו מהדורות החדשות, המובאות בכל שעה עגולה, צורה חדשה. המהדורה נקראה: "מה שקורה עכשיו" והיא נפתחה והסתיימה באות חדש. בנוסף, בוטלו מרבית מבזקי החצי, יומן הצהריים ויומן חצות[18] ומחלקות התחנה השונות אוחדו לשלוש מחלקות בלבד – אקטואליה, תוכניות וגלגלצ[19] בעקבות ביטול התקנים פרשו בעלי תפקידים בולטים בתחנה, בהם ראש מחלקת התרבות אתי אנטה-שגב, השדרן הוותיק אהוד גרף שעמד בראש מחלקת התעודה (לאחר מכן חזר לתחנה לקריין מהדורות חדשות), ראש מחלקת התוכן גלעד אמיליו שנקר, אחראי הארכיון שמוליק לדרמן ועוד[20] שינויים אלו עוררו ביקורת בקרב גורמים בתחנה ואנשי תקשורת שונים[21]. מהדורות החדשות משודרות מירושלים (בבוקר) ומיפו (החל מ-15:00), ובין הקריינים הבולטים: רן יבנאי, ערן אליקים, אפי טריגר, אלעזר בן לולו, גוני כהן, ועוד. לצד חיילים: טל שנהב, עדן לוי, ועוד. עורכים: רועי ולד, ערן קורץ, אלעזר בן לולו, מוריה אסרף.
ב-31 באוגוסט2017 החל שמעון אלקבץ לכהן כמפקד גלי צה"ל. בטקס החלפת המפקדים הודיע אלקבץ כי הוא יחזק את הקשר עם צה"ל ויחזיר את הג'ינגל "הבית של החיילים". בנוסף נוספו ללוח השידורים תוכניות נוספות בהגשת חיילים, ביניהן "שטח אש" – יומן שבועי המסכם את חדשות צה"ל, ו"שוברים דיסטנס" – תוכנית בידורית בימי חמישי בערב.
ב-22 ביוני 2020 המליץ הרמטכ"ל אביב כוכבי לשר הביטחון וראש הממשלה החלופיבני גנץ להוציא את התחנה מהצבא ונימק "לא סוגיה של חיסכון בתקציב. גל"צ לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבול לא ערכי. נטפל בזה"[22].
הזיקה לצה"ל
גלי צה"ל פועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם, ובעל התפקיד הבכיר בתחנה מוגדר כ"מפקד גלי צה"ל". תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל.
אחד המאפיינים הייחודיים לגלי צה"ל הוא שילובם של חיילים בשירות סדיר בתפקידים בתחום התקשורת, כולל קריינים, כתבים, עורכים, מפיקים, מגישי חדשות, מגישי מוזיקה, עורכים מוזיקליים ועוד. לצידם עובדים בתחנה עיתונאים המועסקים על ידי צה"ל (אזרחים עובדי צה"ל – אע"צ). שילוב זה הפך את גלי צה"ל לחממה המצמיחה עיתונאים ואנשי תקשורת, שמועסקים אחר כך בעיתונים ובערוצי השידור האזרחיים.
כאלפיים מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון – צעירים לפני גיוס) מבקשים לשרת בגלי צה"ל מדי שנה, אך רק כעשרים מהם מתקבלים לשירות בתחנה[דרוש מקור], בסופו של תהליך מיון ארוך ומורכב. תהליך המיון כולל בחינות ידע כללי וידיעת הארץ, ידע במסורת ותרבות, אתיקה עיתונאית, בחינות קול, ראיונות וסימולציות (הדמיות). הדרישות הבסיסיות העיקריות הן אינטליגנציה וידע כללי נרחב, כושר ביטוי הולם, עברית ברמה גבוהה ויכולת אלתור. כמו כן, תהליך המיון כולל שלב ראיון אישי, ובו נדרש המועמד להוכיח את איכותו מול בוחנים בכירים. קורס העיתונאים של גל"צ מתקיים פעמיים בשנה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ופברואר-מרץ, והעוברים אותו מתחלקים לתפקידים השונים: כתבים, קריינים, מפיקי חדשות, מפיקי תוכניות, עורכי מוזיקה ועורכי דיגיטל.
מטה גלי צה"ל – מורכב ממחלקת הדיגיטל, לשכת מפקד גלי צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, מחלקת השיווק, היועצת המשפטית, מחלקת תקציבים והממונה על פניות הציבור. דוברת גלי צה"ל היא יעל חדאד.
מחלקת החדשות – מפיקה את תוכניות החדשות בתחנה כגון "בוקר טוב ישראל", "יומן הצהריים" עם אמיר איבגי, "חמש בערב" עם ירון וילנסקי, "רינו צרור", "עושים צהריים" עם יעל דן, ואת מבזקי החדשות. ראש המחלקה הוא אילן ליאור.
מחלקת השידורים – אחראית על בניית לוח השידורים של התחנה, על התנהלות במצבי חירום, על קרייני התחנה, על ניהול הפקות התחנה וכן על יצירת ושיבוץ הפרומואים שמשודרים בגלי צה"ל ובגלגלצ. ראש מחלקת השידורים והממונה על פניות הציבור הוא ערן אליקים.
גלגלצ – נחשבת בתחנה כמחלקה, אך למעשה היא תחנת שידור נפרדת. מנהל התחנה הוא נדב רביד.
צוות התוכן לדיגיטל - אחראי על תפעול עמודי הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב) של גלי צה"ל ויצירת תוכן חדש, ייחודי, ושונה לתחנה הכולל סדרות רשת. מנהל הצוות הוא הדר פרנקנטל.
צוות האתר והיישומון – אחראי על תפעול, עדכון ועריכת אתר האינטרנט של התחנה הכולל את רוב תוכני הרדיו ותכנים מיוחדים לאתר, כמו גם את היישומון. בחודש ספטמבר 2017 החלה המחלקה להעלות לאתר וליישומון גלי צה"ל מגוון פודקאסטים המורכבים מתוכן חדש ומקורי וגם מתוכניות עבר אהובות. מנהלת הצוות היא אביה גל.
מחלקת שיווק ומדיה – אחראית על שיווק התחנה ועל הפרסומות בה. ראש המחלקה היא קרן גונן.
חטיבת ההנדסה – אחראית על הפן הטכני בתחנה ותחתיה פועלים טכנאי אולפנים ומדור המחשב, האחראי על הטיפול במחשבים בתחנה. ראש החטיבה הוא אסף סיטון.
אתר גלי צה"ל
אתר האינטרנט, שמותג בתחילת דרכו תחת השם גלי צה"ל און-ליין, זוכה לכ-125 אלף כניסות ביום ומלווה את פעילות תחנת הרדיו. מחלקת הדיגיטל, שמתחזקת את האתר, הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, בו עשרות אלפים עוקבים אחרי עדכוני החדשות של התחנה.
האתר הוקם ב-1999 על ידי ראש מחלקת האינטרנט הראשון גידי אורשר בתמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל והיה חלק עיקרי מפורטל MSN. גל"צ לא שילמה ל-MSN - או לחברת אינטרנט זהב עבור הפעלת האתר, אך הייתה לספק החדשות הראשי של הפורטל ופרסמה אותו בשידורי התחנה ובאתר.
בשנת 2004 מתח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ביקורת על התחנה וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא "תמחור כולל של השירותים שנותן כל אחד מן הצדדים"[23]. עקב כך דרש המבקר מהתחנה לצאת למכרז מחודש לבחירת אתר חסות[24]. גלי צה"ל רכשה את זכויות האינטרנט והתחילה להפעיל את האתר בכוחות עצמה.
בינואר 2013 עבר האתר שינוי עיצובי, שבמסגרתו נמחקו מאתר כל התכנים הרבים שנצברו בו עד אותה עת[25].
בשנת 2017 האתר עוצב מחדש, ועבר לפורמט וסגנון מודרני המבוסס על טכנולוגיית HTML5. האתר כולל כעת שידור חי, קטעי אודיו ותוכניות להאזנה מאוחרת ותחנות דיגיטל, ומחובר עם גלגלצ באותו אתר, עם האפשרות לעבור לגלגלצ ובחזרה בלחיצה על לוגו המופיע בצד שמאל לתפריט באמצע האתר. השימוש בכתבות טקסט באתר הופסק לטובת קטעי אודיו רלוונטיים מתוכניות שונות.
תוכניות בתחנה
במשך השנים נוצרו בתחנה תוכניות אשר הפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל, חלקן משודרות כבר לאורך עשרות שנים.
תוכניות בימי חול (ראשון–רביעי)
בוקר טוב ישראל – יומן הבוקר של גלצ, בהגשת אפי טריגר. היומן, המשודר בשעה 6:00, ממותג כ"חדשות הראשונות של הבוקר". על פי סקרי TGI, זהו יומן החדשות המואזן ביותר ברדיו הישראלי. היומן מורכב מכתבות ומראיונות.
יומן הצהריים – תוכנית אקטואליה בהגשת אמיר איבגי. התוכנית משודרת בשעה 12:00 בימים א'–ה'.
עושים צהריים – תוכנית אקטואליה בהגשת יעל דן המשודר בימים א'–ד' בשעה 13:00. תוכן היומן לעיתים קרובות עוסק בנושאים חברתיים יותר הנמצאים על סדר היום, כגון להט"ב, תרבות, זכויות הנשים, מדיה חברתית ועוד.
השיח – תוכנית מאזינים בהגשת אברי גלעד, במהלכה עולים לשידור נשים וגברים המעוניינים להתייחס לאחת הסוגיות שעל סדר היום, על פי נושא יומי שנקבע מראש. התוכנית משודרת בימים א'-ד' בשעה 14:00.
יהיה בסדר – תוכנית כלכלית צרכנית בהגשת אביב לביא ונעמי רביע או לינוי בר-גפן, לסירוגין המנסה לתת מענה למאזינים שנתקלו בקשיים או בעוולות מצד חברות וגופים ביורוקרטיים שונים. התוכנית משודרת בשעה 15:00 בימים א'–ד'.
ארבע אחרי הצהרים – תוכנית יומית של שירים עבריים, המשודרת בשעה ארבע אחר הצהריים בהגשת ערן אליקים. התוכנית משודרת בשעה 16:00 בימים א'–ה'.
בילוי היום – מגזין בנושא תרבות, בידור ופנאי, אותו מגישים לסירוגין אפי בן אברהם וענבל גזית בשעה 16:45 בימים א'–ה'.
חמש בערב – יומן הערב בהגשת ירון וילנסקי. היומן ממותג כ"סיכום אירועי היום". התוכנית, שעלתה לראשונה בשנת 2001, משודרת בשעה 17:00 ועד השעה 18:00. משנת 2016 ועד לפברואר 2022 השתתף יעקב ברדוגו בהגשת התוכנית.
החזית הכלכלית – מגזין הכלכלה היומי של גלצ בהגשת ישראל פישר וסמי פרץ שמארחים אנשי מפתח בכלכלה. התוכנית משודרת בשעה 18:00.
רצועת הביטחון – תוכנית צבאית יומית שעוסקת בהיבטים שונים של הפעילות הצבאית, הן של צה"ל והן של צבאות אחרים בעולם. התוכנית משודרת בשעה 19:30. ביום א', טלי ליפקין-שחק משוחחת עם מומחים על אסטרטגיה וממשל; ביום ב', תא"ל במיל' ד"ר אריאל היימן עוסק בטכנולוגיה וגאופוליטיקה; ביום ג', סמדר פרי דנה במזרח התיכון; ביום ד', טלי ליפקין-שחק דנה ביחסים שבין הצבא והחברה.
הקשב – מגזין החיילים היומי של גלצ, המורכב משירים ומפינות מתחלפות ביניהן – ראיונות עם חיילים על שירותם הצבאי. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
24 היום שהיה – תוכנית סיכום חדשות היום. התוכנית, בהגשתו של אפי בן אברהם, כוללת סיכום חדשותי של היום, פינה כלכלית, וגיחה תרבותית. התוכנית משודרת בשעה 23:00 בימים א'–ד'.
ציפורי לילה – רצועת רדיו אישית המשודרת בין 0:00–2:00. התוכנית עלתה לשידור בשנת 1976 ומשודרת מאז ברציפות. מגישי הרצועה משתנים בין ימות השבוע.
רדיו-אקטיבי – שעתיים של משחקי רדיו בהשתתפות מאזינים בהגשת שני חיימוביץ ומגיש אורח. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
בן וקובי פרג' – תוכנית סיכום שבוע אישית בהגשת בן וקובי פרג'. התוכנית משודרת ב-23:00.
תוכניות בסוף השבוע
יוצאים לאור - סיכום כותרות עיתונים סוף השבוע בשילוב מוזיקה. בעבר שודרה התוכנית מדי יום, אל לפני כמה שנים הועברה התכנית לשידור בימי שישי ובערבי חג בלבד. מוגשת לרוב על ידי ערן קורץ, בשעה 06:00
מחשבות בע"מ – תוכנית פובליציסטיקה בהגשת, משה שלונסקיוקובי אריאלי. התוכנית משודרת ביום ו' ב-8:00. בפברואר 2022 התפטר ברדוגו בשידור חי בעקבות הדחתו מהגשת התוכנית יומן הערב.
בילוי נעים – מגזין על ענייני תרבות ואמנות. בעבר התוכנית שודרה במתכונת של שעתיים בימי שישי, לאחר מכן עברה ליום שבת בשעה 13:00 ולאחר זמן מה חזרה ליום שישי במתכונת של שעה מ-10:00.
קולה של אימא – תוכנית המעלה לשידור אמא (או קרוב אחר) של חייל סדיר לשיחה קלילה. התוכנית משודרת בשעה 11:00 ביום ו'.
בטלים בשישי – תוכנית בהגשת אודיה קורן ונתן דטנר. התוכנית משודרת בשעה 13:00 ביום ו'.
פודקאסטים
פודקאסטים מקוריים
רשת הקשר – סדרת מתח שעוסקת בסיפורים אמיתיים ומסמרי שיער המגיעים לידי מוקדי כוחות הביטחון וההצלה. בהגשת כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף.
חלומות – תסכיתים קצרים הבנויים סביב חלומותיהם של אנשי התרבות והבידור בישראל.
זרים – ניסוי חברתי בו זוג זרים מוחלטים ננעלים באולפן לשעה ומתעסקים בסדרת שאלות שחלקן אישיות, חלקן הזויות וכולן מובילות לשיחות מרתקות.
מעבר לים – הכתבות והסיפורים המעניינים ביותר ששודרו בשנים האחרונות ביומן החוץ של גלי צה"ל. עשרים דקות של סקירה עולמית בהגשת מאיה ראכלין.
הבגרות המשודרת – מיזם שהחל בינואר 2017 שמטרתו סיוע לנבחנים בבגרויות בעזרת פרקי סיכום לחומר הנלמד במקצועות היסטוריה, אזרחות, תנ"ך, ספרות ומחשבת ישראל. בנוסף לפרקי הסיכום הוכנו שאלונים אינטראקטיביים הבודקים את רמת הידע של הנבחנים לאחר האזנה לפרקים השונים. התוכנית זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל לתוכנית ביכורים בשנת תשע"ז, והושמעה מעל רבע מיליון פעמים בשנתה הראשונה.
רגע רגע רגע – פודקאסט קצר המציג עובדות חשובות, מוזרות ומשעשעות לגבי כמה מושגים הבולטים בעולם המוזיקה. הפודקאסט הופק לאחרונה בנובמבר 2017.
שבט אחים ואחיות - סוגיות חברתיות ותרבותיות בישראל (ד"ר אלעזר בן לולו).
האזנה מודרכת – מדי יום שישי עומר גפן לוקח קלאסיקות רוק מנתח ומגלה לנו עליה דברים חדשים לגמרי. עם הקלטות נדירות וערוצי הקלטה מבודדים, וחוקר את כל הסיפורים שמאחורי.
למרות הכל – תוכניתו של איש המוזיקה יואב קוטנר ששודרה בין השנים 1995–1997 וסקרה לאורך מאה פרקים, את תולדות הרוק הישראלי על כל הרבדים שבו. בסדרה הושמעו הקלטות נדירות ושירים נדירים וידועים כאחד.
מסע הקסם המסתורי – התוכנית שודרה בשנים 1981–1982 בהגשתו ובעריכתו של יואב קוטנר. היא מספרת את סיפורה של הלהקה המפורסמת ביותר בעולם, "הביטלס". בתוכנית הושמעו שירים, הקלטות נדירות, סיפורים על חברי הלהקה וראיונות עמם. התוכנית כוללת 60 פרקים. בנוסף, נכללו גם שני פרקי בונוס.
קוטנר על איינשטיין – יואב קוטנר עם 50 פרקים על אריק איינשטיין. שעה עם ההיסטוריה של הקלטותיו של אריק איינשטיין, העובדות שמאחורי השירים וקטעים מיוחדים ונדירים מאלבומיו.
משדרים מיוחדים
אלה האחים שלי – מיזם חדש לזכר חללי מערכות ישראל, בו חיילים מלחינים ומבצעים שירים שנכתבו על ידי נופלים. משנת 2016 מוביל את המיזם העיתונאי איתי זילבר.
בקולם – פרויקט מיוחד בגלצ, בשיתוף יד ושם – תיעוד מפגשים אישיים בין חיילי גלי צה"ל לניצולי שואה.
תוכניות בולטות ששודרו בעבר
תיבת נח – תוכנית הבידור המרכזית של התחנה משנות החמישים ועד 1975. שודרה חי מבית החייל בתל אביב.
ד"ש עם שיר – תוכנית דרישות השלום המיתולוגית (באמצעות גלויות) ששודרה בשנות ה-60 וה-70
מצעד הפזמונים הלועזי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכת אבנר רוזנבלום ובהגשת אריה גולן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
מצעד הפזמונים העברי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכת עמליה רוזן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
הכה את התקליטיה – שודרה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. מאזינים צלצלו וביקוש שיר. אם צוות התקליטיה לא מצא את השיר תוך דקה, המאזין זכה בתקליט.
יש עם מי לדבר – תוכנית שנתנה במה למאזינים להעלות נושאים בעלי עניין לציבור. בשנת 2010 התוכנית הוסרה מלוח השידורים.
מה יש – תוכנית מערכונים ובידור ששודרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והייתה לדעת רבים אחת מנקודות המפתח בהפיכת הרדיו מממלכתי ומעונב לקליל וחופשי.
סיפור ישראלי[26] – הפודקאסט הישראלי הראשון שעשה את המעבר מהאינטרנט לרדיו.
עוד מעט נהפוך לשיר – פרויקט הזיכרון השנתי של התחנה, במסגרתו אמנים מובילים בישראל מבצעים שירים שנכתבו על ידי חללי מערכות ישראל. ב-2012 יצא אלבום כפול הכולל 40 שירים ממיטב השנים שבהן שודר המיזם. התוכנית ירדה לאחר כ-13 שנים ובמקומה הגיע המיזם "אלה האחים שלי" שמשודר בתחנה משנת 2014.
אראל סג"ל – הפובליציסט ואיש התקשורת אראל סג"ל מסקר את אירועי היום מהזווית שלו. בכל יום, מגיש אורח מנחה איתו את התוכנית. התוכנית שודרה בשעה 11:00.
משפחה גרעינית – תוכנית העוסקת בהורות, זוגיות ונושאים משפחתיים אחרים, בהגשת אברי גלעד, עינת נתן, ג'קי לוי ושרון קנטור, לסירוגין. התוכנית שודרה בימי חול בשעה 14:00.
גלריה
הקלטת תוכנית לגלי צה"ל על המודיעין במלחמת ששת הימים במשרדו של אהרון יריב, יו"ר המרכז למחקרים אסטרטגיים, יוני 1982.[א]
במתכונתה הנוכחית, התוכנית משדרת ארבעה סוגי הרצאות: ביום א', "מסע סביב רעיון" – סדרת הרצאות, המוגשת על ידי מומחים שונים, שנסובה סביב רעיון-על אחד. ביום ב', "המדען העירום" – בן שני נפגש עם חוקרים שונים לשיחה אחד-על-אחד מול קהל. ביום ג', "מבוא ל-" – קובי מידן נפגש עם חוקרים שונים לראיונות סביב נושא משותף. ביום ד', "מהים התיכון למזרח התיכון", ליעד מודריק נפגשת עם מומחים בנושא הגאו-פוליטיקה של ישראל וסביבתה. העורכת הראשית היא מאיה גייר.
על תחנת השידור הצבאית נמתחה במשך השנים ביקורת בנושאים שונים:
ביקורת בנושא איזון סקטוריאלי
נטען[דרושה הבהרה] כי לתחנה תדמית אשכנזית, חילונית ותל אביבית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים של האוכלוסייה. שדר התחנה, אברי גלעד, סיפר כי בעת שירותו הצבאי בתחנה כחייל, היו מתקיימים טקסים של הטחת תקליטים מזרחיים אל הקיר בכל עת שאלו היו נשלחים לתחנה מטעם האמנים. על פי עדותו, הטקסים לוו בתחושות "סיפוק", "עליונות" ו"יהירות"[28]. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי מדיניות הפלייליסט של גלגלצ (מחלקה ותחנת בת של גלי צה"ל), על פיה השירים המושמעים בתחנה נקבעים על ידי מספר מצומצם של עורכים. הזמר-יוצרעמיר בניון טען שגלי צה"ל וגלגלצ מחרימים אותו מאז שהוציא את השיר "אני אחיך" המבקר את השמאל הרדיקלי על שיתוף פעולה עם ועדת גולדסטון והגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל[29][30]. בתוכנית סאטירה ליום העצמאות 2014 הקומיקאיאריאל ויסמן הביע רצון לדלל את אוכלוסיית החרדים וטען כי יש להם טעם מגעיל. לבסוף התנצלה התחנה על הדברים[31]. העיתונאית יעל פז מלמד ביקרה אף היא את גל"צ וכתבה שהעובדה שאנשי התקשורת הישראלית בילו ברובם את שירותם הצבאי ככתבים בתחנה, לא אפשרה להם להכיר את גווניה של החברה הישראלית ולקבל פרספקטיבה רחבה ואמינה יותר כלפיה.
חוסר איזון והטיה פוליטית
הביקורת מגיעה בעיקר מצידה הימני של המפה הפוליטית[32][33], אך גם מהשמאל[34]. תנועת ישראל שלי פתחה ב-21 ביוני 2011 במסע פרסום נגד התחנה בטענה שזו פועלת נגד חיילי צה"ל ומביעה אג'נדה פוליטית שמאלית קיצונית. ב-26 ביוני למעלה מ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות, הפגינו מול תחנת גלי צה"ל בקריאה להפריט את התחנה או לאזן את שידוריה באופן שיהלום כלי תקשורת הנושא את התווית "שידורי צבא ההגנה לישראל"[35].
העיתון זמן ישראל פרסם בספטמבר 2020 כתבת תחקיר תחת הכותרת "גלי ברדוגו" בנושא השימוש שעושה השדרן יעקב ברדוגו בתוכנית האקטואליה היומית שלו לצורך הדהוד מסרי ימין והפצת חדשות כזב[36]. בפברואר 2021 פרסם העיתון כתבת תחקיר נוספת תחת הכותרת "מכונת תעמולה של איש אחד" על האופן שבו משתמש השדרן בבימה התקשורתית שלו בתחנה ככלי לתקיפה חוזרת ונשנית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדנבליט[37]. בחודש מרץ 2021 פרסם העיתון דה-מרקר תחקיר משלו תחת הכותרת "הבית של החיילים (של נתניהו)" ובו עדות של חייל לשעבר בתחנה שתיאר מנגנון העברת מסרים מטעם לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשדרן, בין השאר על ידי מסרונים מטעם ראש לשכתו של נתניהו, נתן אשל[38].
ביקורת מתוך הצבא
ב-2016 אמר הרמטכ"ל רא"לגדי איזנקוט כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד"[39]. באותה השנה התבטא ראש אכ"א חגי טופולנסקי כי אינו מכיר צבא שיש לו תחנה צבאית חוץ מקוריאה הצפונית אך לאחר מכן התנצל על אמירה זו[40].
ביקורת מטעם מבקר המדינה
דוח מבקר המדינה לשנת 2008 מותח ביקורת חריפה על התחנה: "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום"[41].
מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לגלי צה"ל:
דו"ח מבקר המדינה מס' 26, 1976, עמ' 945–948
דו"ח מבקר המדינה מס' 29, 1979, עמ' 763–764
דו"ח מבקר המדינה מס' 33, 1983, עמ' 465–470
דו"ח מבקר המדינה מס' 35, 1985, עמ' 1124–1127
ביקורת בנושא חוסר שוויון בין החיילים
העיתונאי נחום ברנע ביקר את הקונספט של גל"צ וטען כי בזמן שחיילים רבים משרתים שירות קרבי תובעני ואינם יוצאים עם מקצוע לאחר שחרורם מצה"ל, חיילי גל"צ בונים לעצמם קריירה תקשורתית מבטיחה בזמן שירותם.
ביקורת בנושא תנאי העסקת העובדים
בתחנה בוקרו בשל האחוז הגבוה של שדרנים העושים את עבודתם בהתנדבות. לצד חיילים בשרות סדיר ואזרחים עובדי צה"ל מועסקים בתחנה שדרנים רבים כפרילנסרים ללא תנאים סוציאליים, או אף ללא שכר כלל. על פי התחנה והמתנדבים עצמם, מצב זה נגרם בשל בעיות תקציב מחד והיוקרה המקצועית והציבורית על שידור בתחנה מאידך[42]. דוגמה בולטת למצב זה היא רצועת ציפורי לילה.
ביקורת נוספת
כמו כן הושמעה ביקורת ציבורית על התבטאויות שדרנים בגנות פעולות צה"ל, על השמעת שירים של משתמטים משירות בתוכניות גל"צ ועל העסקתו של הזמר אביב גפן בתוכנית "ציפורי לילה". ביקורת מסוג זה הביאה בין היתר להשעיית השדרנית רונית כפיר[43].
איומי סגירה
במשך שנות פעילותה הרבות ידעה התחנה שלל איומי סגירה שלא התממשו. הטענה העיקרית נגד המשך פעילות התחנה היא שצבא אינו זקוק לתחנת רדיו, וכי המדינה היחידה בעולם שמחזיקה רדיו צבאי מלבד ישראל, היא צפון קוריאה[40]. טענות נוספות שהושמעו בעשורים הראשונים של המאה ה-21 היו שעם ההתקדמות הטכנולוגית והאפשרות להאזין למוזיקה באמצעים מגוונים, כמו גם קיומן של תחנות הרדיו האזורי ותחנות "קול ישראל", כבר אין צורך בתחנת הרדיו הצבאית. טענה נוספת היא כי גלי צה"ל חדלה מלשרת את ייעודה המקורי שהוא להיות רדיו שפונה לחיילים, והפכה לתחנת רדיו ציבורית לכל דבר ועניין, על אף שאין צורך בעוד תחנת רדיו ציבורית משום שהאחריות לשידור הציבורי מוטלת על תאגיד השידור הישראלי המפעיל את שלל תחנות "קול ישראל" (ועד 2017, רשות השידור).
בשנות ה-2010 המאוחרות, הטענה העיקרית המושמעת כנגד המשך פעילותה של גלי צה"ל היא שניהול התחנה כושל, ושחלק מהמינויים בתחנה הם מינויים פוליטיים שאין קשר בינם לבין עיתונות, כאשר לרוב הטענה מתייחסת בעיקר למינויו של יעקב ברדוגו. בתוך הטענה הזו, ישנה טענה נוספת, שהושמעה בעיקר על ידי שר הביטחון בני גנץ, לפיה אין הצדקה לכך שחיילי גלי צה"ל יראיינו פוליטיקאים, משום שזה אינו תפקיד של חייל[44]. ביקורת אחרת המושמעת כנגד התחנה מגיעה מהרמטכ"ל, שלטענתו נדרש לעסוק בנושאים הקשורים לתחנה הצבאית יתר על המידה[45].
ב-21 בינואר2021 הורה שר הביטחון בני גנץ על הוצאת "גלי צה"ל" ממערכת הביטחון אך מאוחר יותר פסל המשנה ליועץ המשפטי את ההחלטה[46]. לאחר הבחירות לכנסת ה-24 שב בני גנץ להתייחס לשקילת האפשרות לסגירת התחנה במתכונתה הנוכחית[47]. ב-30 ביוני 2021 הודיע היועץ המשפטי של משרד הביטחון כי אין צורך בחקיקה לשם סגירת התחנה וכי ההחלטה נמצאת בידי שר הביטחון והרמטכ"ל. ההצעות שנבחנות הן להפריט את גלי צה"ל ולהפוך אותה לתחנה בפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, להעביר את החזקה בה לידי תאגיד השידור הציבורי או לסגור אותה לאלתר. בעיות שצצו בהצעות הן, שגלי צה"ל אינה יכולה להיות חלק מתחנות הרדיו האזורי משום שגלי צה"ל מופצת בפריסה ארצית, והרשות השנייה אחראית לתחנות הרדיו האזוריות - שמשדרות רק לאזור זיכיון מסוים, מכאן שזכיין שיזכה בהפעלת גלי צה"ל האזרחית יקבל יתרון על פני שאר בעלי תחנות הרדיו האזוריות. מנגד, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, אלדד קובלנץ, אמר כי אין לתאגיד צורך בתחנת רדיו נוספת.