גלי צה"ל

המונח "גל"צ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גל"צ (פירושונים).

גלי צה"ל (גלצ)

פרטי התחנה
סוג	רדיו ממלכתי
קטגוריה	חיל החינוך
שפה	עברית
מדינה	ישראל ישראל
בעלות	צה"ל
תקופת הפעילות	מ-1950
מנכ"ל	טל לב רם
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה	דרום בקעת הירדן, צפת, מישור החוף
נקלט בתדר	96.6FM
אזור קליטה	חיפה, באר שבע, גוש עציון
נקלט בתדר	102.3FM
אזור קליטה	תל אביב והסביבה, מצפה רמון, ים המלח, ירושלים והסביבה, טבריה, עמק בית שאן, גליל עליון, אילת
נקלט בתדר	104FM
HOT	אפיק 301
yes	אפיק 740
http://glz.co.il

גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

את תחנת גלי צה"ל מנהל איש תקשורת, המכונה מפקד התחנה. ממרץ 2024 מפקד התחנה הוא העיתונאי טל לב רם^[1].

שידורי גלי צה"ל כוללים: יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", "ארבע אחרי הצהריים", "חמש בערב" (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".

מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה)^[2].

אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, תל אביב והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר. באוקטובר 2018, הונחה אבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו^[3]. נכון לשנת 2023, מרבית התוכניות עדיין משודרות מיפו^[4].

תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011^[5] לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014^[6].

ראשית גלי צה"ל הייתה בקיומו של משדר רדיו שהיה ברשות צה"ל אך לא היה בו כל שימוש. לאור בקשה של ראש שירותי המודיעין לקיים שידורים מטעם הצבא, נבדקו מספר חלופות לביצוע השידורים, ובהם שימוש במשרד הפנוי או חלוקת שעות שידור עם תחנת הרדיו של קול ישראל, למשל לטובת הגדלת הכיסוי של קול ישראל באזורים נוספים. לבסוף באוגוסט 1950 הוצע שהשידורים יכונו בשם '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל' בהסבר שזה ימנע מהציבור את ההרגשה שתחנת השידור של המדינה הפכה לתחנה צבאית. ב-7 בספטמבר 1950 החליטה ממשלת ישראל ברוב של 5 מול 4 על תחילת השידורים בתחנה נפרדת, לתקופת ניסיון של שנה^[7].

גלי צה"ל החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת "התקווה", פתח את שידורי התחנה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון^[8]. באותו טקס, הגדיר ראש הממשלה את שתי המטרות העיקריות של התחנה החדשה. הראשונה — להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשנייה — להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ. סיפוק צרכים בידוריים כלשהם לא עמד במוצהר כלל על הפרק^[9].

שידורי התחנה הועברו מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן, ששימש את התחנה עד מאי 1958, אז עברה התחנה לבניין ברחוב יהודה הימית ביפו^[10] אשר משמש אותה עד היום. ב-23 בספטמבר 2014, במלאת 64 שנים לגלי צה"ל, הוסר הלוט בטקס חגיגי מעל לוחית זיכרון בבית הספר "המנחיל". במהלך השנים עלו כמה הצעות להעביר את התחנה מיפו.

מעמדה הממלכתי של גלי צה"ל קיבל תוקף בחקיקה ב-1965, בסעיף 48 לחוק רשות השידור, שהעניק לגלי צה"ל מעמד של תחנת רדיו ממלכתית. עם ביטולו של חוק רשות השידור הוסדר הפיקוח על גלי צה"ל בסעיף 88 לחוק השידור הציבורי הישראלי. שידורי חסות ותשדירי שירות בתחנה הוסדרו בשנת 2005 בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)^[11] ובתקנות שהותקנו מכוחו^[12].

במשך שנים רבות שידרה התחנה שידורים המופנים בעיקר לחיילים, תוכניות מוזיקה עם ד"שים (דרישות שלום) מחיילים ותוכניות שונות על צה"ל. משנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה התחנה לשדר 24 שעות ביממה, ומפקדה מיוני 1974, מרדכי נאור, נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו^[13]. במהלך כהונתו הרחיבה את שידוריה לכלל אזרחי המדינה והוסיפה שידורי חדשות ותוכניות אקטואליה, והוכנסו חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ותוכניות "האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מול רשות השידור^[14].

ב-1983 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף משה לוי, להפסיק את שידורי החדשות של גלי צה"ל, לקצץ את תקציב התחנה ולצמצם את מספר עובדיה. בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור בוטלה תוכניתו.

במרץ 1987 בעקבות משפט דמיאניוק החליט מפקד גלי צה"ל נחמן שי להקצות תדר בו ישודר המשפט. אשר נקרא "צה"ל 2"^[15], כאשר בתדר הרגיל ימשיכו לשדר את לוח השידורים הרגיל. לאחר סיום שידור המשפט התדר של "צה"ל 2" החל לשדר את שידורי המוזיקה הקלה של גלי צה"ל, בעוד שתחנה הרגילה שנקראה בשעות הפיצול "צה"ל 1" שידרה במקביל תוכניות אומר^[16]. הפיצול בין צה"ל 1 לצה"ל 2 נמשך עד להקמת גלגלצ בסוף 1993.

בשנות ה-90, בתחילת כהונתו הציע הרמטכ"ל רב-אלוף אהוד ברק, לסגור את התחנה או להעבירה מצה"ל לידי משרד החינוך או רשות השידור. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.

ב-1993 החלה גלי צה"ל להפעיל ערוץ רדיו נוסף בשם גלגלצ, המשדר מוזיקה בשילוב דיווחי תנועה בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. באותה שנה החלה תחנת גלי צה"ל לשלב פרסומות בשידוריה^[17].

במרץ 2012 מונה העיתונאי ירון דקל למפקד התחנה, וערך בה שינויים ארגוניים ותוכניים בולטים. תוכנית "אוניברסיטה משודרת" בוטלה.

החל מספטמבר 2012 לבשו מהדורות החדשות, המובאות בכל שעה עגולה, צורה חדשה. המהדורה נקראה: "מה שקורה עכשיו" והיא נפתחה והסתיימה באות חדש. בנוסף, בוטלו מרבית מבזקי החצי, יומן הצהריים ויומן חצות^[18] ומחלקות התחנה השונות אוחדו לשלוש מחלקות בלבד – אקטואליה, תוכניות וגלגלצ^[19] בעקבות ביטול התקנים פרשו בעלי תפקידים בולטים בתחנה, בהם ראש מחלקת התרבות אתי אנטה-שגב, השדרן הוותיק אהוד גרף שעמד בראש מחלקת התעודה (לאחר מכן חזר לתחנה לקריין מהדורות חדשות), ראש מחלקת התוכן גלעד אמיליו שנקר, אחראי הארכיון שמוליק לדרמן ועוד^[20] שינויים אלו עוררו ביקורת בקרב גורמים בתחנה ואנשי תקשורת שונים^[21]. מהדורות החדשות משודרות מירושלים (בבוקר) ומיפו (החל מ-15:00), ובין הקריינים הבולטים: רן יבנאי, ערן אליקים, אפי טריגר, אלעזר בן לולו, גוני כהן, ועוד. לצד חיילים: טל שנהב, עדן לוי, ועוד. עורכים: רועי ולד, ערן קורץ, אלעזר בן לולו, מוריה אסרף.

ב-31 באוגוסט 2017 החל שמעון אלקבץ לכהן כמפקד גלי צה"ל. בטקס החלפת המפקדים הודיע אלקבץ כי הוא יחזק את הקשר עם צה"ל ויחזיר את הג'ינגל "הבית של החיילים". בנוסף נוספו ללוח השידורים תוכניות נוספות בהגשת חיילים, ביניהן "שטח אש" – יומן שבועי המסכם את חדשות צה"ל, ו"שוברים דיסטנס" – תוכנית בידורית בימי חמישי בערב.

ב-22 ביוני 2020 המליץ הרמטכ"ל אביב כוכבי לשר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ להוציא את התחנה מהצבא ונימק "לא סוגיה של חיסכון בתקציב. גל"צ לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבול לא ערכי. נטפל בזה"^[22].

גלי צה"ל פועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם, ובעל התפקיד הבכיר בתחנה מוגדר כ"מפקד גלי צה"ל". תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל.

אחד המאפיינים הייחודיים לגלי צה"ל הוא שילובם של חיילים בשירות סדיר בתפקידים בתחום התקשורת, כולל קריינים, כתבים, עורכים, מפיקים, מגישי חדשות, מגישי מוזיקה, עורכים מוזיקליים ועוד. לצידם עובדים בתחנה עיתונאים המועסקים על ידי צה"ל (אזרחים עובדי צה"ל – אע"צ). שילוב זה הפך את גלי צה"ל לחממה המצמיחה עיתונאים ואנשי תקשורת, שמועסקים אחר כך בעיתונים ובערוצי השידור האזרחיים.

בין אנשי התקשורת שהחלו את דרכם בתקשורת בגלי צה"ל ניתן למצוא את ענת דולב, גאולה אבן, יעקב אילון, יצחק איתן, עודד בן-עמי, טל ברמן, אריה גולן, דב גיל-הר, אברי גלעד, אילנה דיין, ירון דקל, ארז טל, גולן יוכפז, יונית לוי, תמר איש-שלום, גדי ליבנה, קרן מרציאנו, קרן נויבך, עמית סגל, גיא פינס, סיון רהב-מאיר, עידו רוזנבלום, רפי רשף, יעל שטרנהל, מתן חודורוב, יאיר שרקי, דפנה ליאל, גיא רולניק, אורי לוטן, ודליה מזור.

כמה מבוגרי התחנה השתלבו בפוליטיקה, וביניהם השרים לשעבר מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, מירב כהן ומפקד התחנה ודובר צה"ל לשעבר נחמן שי.

כאלפיים מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון – צעירים לפני גיוס) מבקשים לשרת בגלי צה"ל מדי שנה, אך רק כעשרים מהם מתקבלים לשירות בתחנה^{[דרוש מקור]}, בסופו של תהליך מיון ארוך ומורכב. תהליך המיון כולל בחינות ידע כללי וידיעת הארץ, ידע במסורת ותרבות, אתיקה עיתונאית, בחינות קול, ראיונות וסימולציות (הדמיות). הדרישות הבסיסיות העיקריות הן אינטליגנציה וידע כללי נרחב, כושר ביטוי הולם, עברית ברמה גבוהה ויכולת אלתור. כמו כן, תהליך המיון כולל שלב ראיון אישי, ובו נדרש המועמד להוכיח את איכותו מול בוחנים בכירים. קורס העיתונאים של גל"צ מתקיים פעמיים בשנה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ופברואר-מרץ, והעוברים אותו מתחלקים לתפקידים השונים: כתבים, קריינים, מפיקי חדשות, מפיקי תוכניות, עורכי מוזיקה ועורכי דיגיטל.

מניין	שם	דיוקן	תקופת כהונה
1	צבי ברוש		1950–1952
2	בנו צור		1952–1965
3	דן בוהם		1965–1967
4	יצחק לבני		1967–1974
5	מרדכי נאור		1974–1978
6	צבי שפירא		1978–1983
7	רון בן ישי		1983–1985
8	נחמן שי		1985–1989
9	אפרים לפיד		1989–1991
10	עמוס גלבוע		1991
11	משה שלונסקי		1991–1997
12	זאב דרורי		1997–2000
13	אבי בניהו		2001–2007
14	יצחק טוניק		2007–2011
בפועל	אלי שרמייסטר		2011–2012
15	ירון דקל		2012–2017
16	שמעון אלקבץ		2017–2021
מ"מ	גלית אלטשטיין		2021–2023
מ"מ	דני זקן		2023–2024
17	טל לב רם		2024-

תחנת גלי צה"ל מורכבת ממספר מחלקות העוסקות בשידור:

• מטה גלי צה"ל – מורכב ממחלקת הדיגיטל, לשכת מפקד גלי צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, מחלקת השיווק, היועצת המשפטית, מחלקת תקציבים והממונה על פניות הציבור. דוברת גלי צה"ל היא יעל חדאד.
• מחלקת החדשות – מפיקה את תוכניות החדשות בתחנה כגון "בוקר טוב ישראל", "יומן הצהריים" עם אמיר איבגי, "חמש בערב" עם ירון וילנסקי, "רינו צרור", "עושים צהריים" עם יעל דן, ואת מבזקי החדשות. ראש המחלקה הוא אילן ליאור.
• מחלקת השידורים – אחראית על בניית לוח השידורים של התחנה, על התנהלות במצבי חירום, על קרייני התחנה, על ניהול הפקות התחנה וכן על יצירת ושיבוץ הפרומואים שמשודרים בגלי צה"ל ובגלגלצ. ראש מחלקת השידורים והממונה על פניות הציבור הוא ערן אליקים.
• מחלקת התוכניות – הוקמה בשנת 2013 כאיחוד של מחלקת הקריינים, מחלקת האומר והתעודה, מחלקת מבצעים מיוחדים, מחלקת שידורי חיילים וצבא וחטיבת התרבות והמוזיקה. בין תוכניות המחלקה: "שאלות אישיות", "ספרים רבותיי, ספרים", "יהיה בסדר", "האוניברסיטה המשודרת", "גל עברי ירוק", "הקשב!", "רצועת הביטחון", "משפחה גרעינית", "קולה של אימא", "הולכות בחצות", "ציפורי לילה", "בילוי נעים", ועוד. ראש המחלקה היא טלי ליפקין-שחק.
• גלגלצ – נחשבת בתחנה כמחלקה, אך למעשה היא תחנת שידור נפרדת. מנהל התחנה הוא נדב רביד.
• צוות התוכן לדיגיטל - אחראי על תפעול עמודי הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב) של גלי צה"ל ויצירת תוכן חדש, ייחודי, ושונה לתחנה הכולל סדרות רשת. מנהל הצוות הוא הדר פרנקנטל.
• צוות האתר והיישומון – אחראי על תפעול, עדכון ועריכת אתר האינטרנט של התחנה הכולל את רוב תוכני הרדיו ותכנים מיוחדים לאתר, כמו גם את היישומון. בחודש ספטמבר 2017 החלה המחלקה להעלות לאתר וליישומון גלי צה"ל מגוון פודקאסטים המורכבים מתוכן חדש ומקורי וגם מתוכניות עבר אהובות. מנהלת הצוות היא אביה גל.
• מחלקת שיווק ומדיה – אחראית על שיווק התחנה ועל הפרסומות בה. ראש המחלקה היא קרן גונן.
• חטיבת ההנדסה – אחראית על הפן הטכני בתחנה ותחתיה פועלים טכנאי אולפנים ומדור המחשב, האחראי על הטיפול במחשבים בתחנה. ראש החטיבה הוא אסף סיטון.

אתר האינטרנט, שמותג בתחילת דרכו תחת השם גלי צה"ל און-ליין, זוכה לכ-125 אלף כניסות ביום ומלווה את פעילות תחנת הרדיו. מחלקת הדיגיטל, שמתחזקת את האתר, הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, בו עשרות אלפים עוקבים אחרי עדכוני החדשות של התחנה.

האתר הוקם ב-1999 על ידי ראש מחלקת האינטרנט הראשון גידי אורשר בתמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל והיה חלק עיקרי מפורטל MSN. גל"צ לא שילמה ל-MSN - או לחברת אינטרנט זהב עבור הפעלת האתר, אך הייתה לספק החדשות הראשי של הפורטל ופרסמה אותו בשידורי התחנה ובאתר.

בשנת 2004 מתח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ביקורת על התחנה וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא "תמחור כולל של השירותים שנותן כל אחד מן הצדדים"^[23]. עקב כך דרש המבקר מהתחנה לצאת למכרז מחודש לבחירת אתר חסות^[24]. גלי צה"ל רכשה את זכויות האינטרנט והתחילה להפעיל את האתר בכוחות עצמה.

בינואר 2013 עבר האתר שינוי עיצובי, שבמסגרתו נמחקו מאתר כל התכנים הרבים שנצברו בו עד אותה עת^[25].

בשנת 2017 האתר עוצב מחדש, ועבר לפורמט וסגנון מודרני המבוסס על טכנולוגיית HTML5. האתר כולל כעת שידור חי, קטעי אודיו ותוכניות להאזנה מאוחרת ותחנות דיגיטל, ומחובר עם גלגלצ באותו אתר, עם האפשרות לעבור לגלגלצ ובחזרה בלחיצה על לוגו המופיע בצד שמאל לתפריט באמצע האתר. השימוש בכתבות טקסט באתר הופסק לטובת קטעי אודיו רלוונטיים מתוכניות שונות.

במשך השנים נוצרו בתחנה תוכניות אשר הפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל, חלקן משודרות כבר לאורך עשרות שנים.

• בוקר טוב ישראל – יומן הבוקר של גלצ, בהגשת אפי טריגר. היומן, המשודר בשעה 6:00, ממותג כ"חדשות הראשונות של הבוקר". על פי סקרי TGI, זהו יומן החדשות המואזן ביותר ברדיו הישראלי. היומן מורכב מכתבות ומראיונות.
• יניר קוזין וספי עובדיה – תוכנית אקטואליה, משודרת בשעה 8:00.
• רינו צרור – תוכנית העוסקת בנושאי כלכלה, חברה ורווחה. התוכנית משודרת בשעה 10:00.
• המילה האחרונה – עירית לינור וקובי אריאלי בשיחה קלילה על ענייני היום. התוכנית משודרת בשעה 11:00.
• יומן הצהריים – תוכנית אקטואליה בהגשת אמיר איבגי. התוכנית משודרת בשעה 12:00 בימים א'–ה'.
• עושים צהריים – תוכנית אקטואליה בהגשת יעל דן המשודר בימים א'–ד' בשעה 13:00. תוכן היומן לעיתים קרובות עוסק בנושאים חברתיים יותר הנמצאים על סדר היום, כגון להט"ב, תרבות, זכויות הנשים, מדיה חברתית ועוד.
• השיח – תוכנית מאזינים בהגשת אברי גלעד, במהלכה עולים לשידור נשים וגברים המעוניינים להתייחס לאחת הסוגיות שעל סדר היום, על פי נושא יומי שנקבע מראש. התוכנית משודרת בימים א'-ד' בשעה 14:00.
• באופן מילולי – פינה יומית של אבשלום קור בענייני השפה העברית.
• יהיה בסדר – תוכנית כלכלית צרכנית בהגשת אביב לביא ונעמי רביע או לינוי בר-גפן, לסירוגין המנסה לתת מענה למאזינים שנתקלו בקשיים או בעוולות מצד חברות וגופים ביורוקרטיים שונים. התוכנית משודרת בשעה 15:00 בימים א'–ד'.
• ארבע אחרי הצהרים – תוכנית יומית של שירים עבריים, המשודרת בשעה ארבע אחר הצהריים בהגשת ערן אליקים. התוכנית משודרת בשעה 16:00 בימים א'–ה'.
• בילוי היום – מגזין בנושא תרבות, בידור ופנאי, אותו מגישים לסירוגין אפי בן אברהם וענבל גזית בשעה 16:45 בימים א'–ה'.
• חמש בערב – יומן הערב בהגשת ירון וילנסקי. היומן ממותג כ"סיכום אירועי היום". התוכנית, שעלתה לראשונה בשנת 2001, משודרת בשעה 17:00 ועד השעה 18:00. משנת 2016 ועד לפברואר 2022 השתתף יעקב ברדוגו בהגשת התוכנית.
• החזית הכלכלית – מגזין הכלכלה היומי של גלצ בהגשת ישראל פישר וסמי פרץ שמארחים אנשי מפתח בכלכלה. התוכנית משודרת בשעה 18:00.
• רצועת הביטחון – תוכנית צבאית יומית שעוסקת בהיבטים שונים של הפעילות הצבאית, הן של צה"ל והן של צבאות אחרים בעולם. התוכנית משודרת בשעה 19:30. ביום א', טלי ליפקין-שחק משוחחת עם מומחים על אסטרטגיה וממשל; ביום ב', תא"ל במיל' ד"ר אריאל היימן עוסק בטכנולוגיה וגאופוליטיקה; ביום ג', סמדר פרי דנה במזרח התיכון; ביום ד', טלי ליפקין-שחק דנה ביחסים שבין הצבא והחברה.
• הקשב – מגזין החיילים היומי של גלצ, המורכב משירים ומפינות מתחלפות ביניהן – ראיונות עם חיילים על שירותם הצבאי. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
• חיים של אחרים – תוכנית העוסקת במוזיקה ובהיסטוריה ביוגרפית בהגשת ערן סבאג. התוכנית משודרת ב-22:00.
• 24 היום שהיה – תוכנית סיכום חדשות היום. התוכנית, בהגשתו של אפי בן אברהם, כוללת סיכום חדשותי של היום, פינה כלכלית, וגיחה תרבותית. התוכנית משודרת בשעה 23:00 בימים א'–ד'.
• ציפורי לילה – רצועת רדיו אישית המשודרת בין 0:00–2:00. התוכנית עלתה לשידור בשנת 1976 ומשודרת מאז ברציפות. מגישי הרצועה משתנים בין ימות השבוע.

ביום חמישי משודרות רצועות שונות מיתר ימי החול.

• נכון להבוקר – מהדורה של התוכנית בהגשת אילנה דיין. התוכנית משודרת בשעה 8:00.
• הילה ושרקי – תוכנית אקטואליה שבועית בהגשת הילה קורח ויאיר שרקי התוכנית משודרת בשעה 9:00. עד ינואר 2019 שודרה ברצועה התוכנית דקלסגל.
• לוסי אהריש וג'קי לוי - תוכנית פנאי ואקטואלה בהגשתם של לוסי אהריש וג'קי לוי. התוכנית משודרת בשעה 11:00.
• יומן החוץ – תוכנית אקטואליה בהגשת טל שנהב, הסוקרת ידיעות שונות מהעולם, בשיתוף כתבי דסק החוץ של גלי צה״ל. התוכנית משודרת בשעה 12:00 ואורכה כשעה.
• עושים ספורט – תוכנית ספורט בהגשת עידן קוולר ובוני גינצבורג. התוכנית משודרת בשעה 13:00.
• שטח אש – יומן חדשות צה"ל בהגשת דניאל גורדון-לויטן ופיי גוטמן. התוכנית שודרה בשעה 14:00.
• גילוי דעת – תוכנית העוסקת בידע עולם בהגשת איתי הרמן וענבל גזית. התוכנית משודרת ב-15:00.
• יומן סיכום השבוע - יומן הערב המסכם את חדשות השבוע בהגשת אמיר בר שלום ורן יבנאי. היומן מורכב מכתבות קצרות ואחריהן ראיונות עם דמויות בולטות בחדשות היום.
• סטטוס קוו – תוכנית סאטירה בהגשת ענבל גזית ובהשתתפות אושיות רשת. התוכנית משודרת בשעה 18:00.
• רדיו-אקטיבי – שעתיים של משחקי רדיו בהשתתפות מאזינים בהגשת שני חיימוביץ ומגיש אורח. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
• בן וקובי פרג' – תוכנית סיכום שבוע אישית בהגשת בן וקובי פרג'. התוכנית משודרת ב-23:00.

• יוצאים לאור - סיכום כותרות עיתונים סוף השבוע בשילוב מוזיקה. בעבר שודרה התוכנית מדי יום, אל לפני כמה שנים הועברה התכנית לשידור בימי שישי ובערבי חג בלבד. מוגשת לרוב על ידי ערן קורץ, בשעה 06:00
• בוקר טוב ישראל – מהדורת סופ"ש – מהדורת יום שישי של יומן הבוקר של גלי צה"ל, בהגשת נורית קנטי. התוכנית משודרת ביום ו' ב-7:00.
• מחשבות בע"מ – תוכנית פובליציסטיקה בהגשת, משה שלונסקי וקובי אריאלי. התוכנית משודרת ביום ו' ב-8:00. בפברואר 2022 התפטר ברדוגו בשידור חי בעקבות הדחתו מהגשת התוכנית יומן הערב.
• בילוי נעים – מגזין על ענייני תרבות ואמנות. בעבר התוכנית שודרה במתכונת של שעתיים בימי שישי, לאחר מכן עברה ליום שבת בשעה 13:00 ולאחר זמן מה חזרה ליום שישי במתכונת של שעה מ-10:00.
• קולה של אימא – תוכנית המעלה לשידור אמא (או קרוב אחר) של חייל סדיר לשיחה קלילה. התוכנית משודרת בשעה 11:00 ביום ו'.
• בטלים בשישי – תוכנית בהגשת אודיה קורן ונתן דטנר. התוכנית משודרת בשעה 13:00 ביום ו'.

• רשת הקשר – סדרת מתח שעוסקת בסיפורים אמיתיים ומסמרי שיער המגיעים לידי מוקדי כוחות הביטחון וההצלה. בהגשת כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף.
• חלומות – תסכיתים קצרים הבנויים סביב חלומותיהם של אנשי התרבות והבידור בישראל.
• זרים – ניסוי חברתי בו זוג זרים מוחלטים ננעלים באולפן לשעה ומתעסקים בסדרת שאלות שחלקן אישיות, חלקן הזויות וכולן מובילות לשיחות מרתקות.
• מעבר לים – הכתבות והסיפורים המעניינים ביותר ששודרו בשנים האחרונות ביומן החוץ של גלי צה"ל. עשרים דקות של סקירה עולמית בהגשת מאיה ראכלין.
• הבגרות המשודרת – מיזם שהחל בינואר 2017 שמטרתו סיוע לנבחנים בבגרויות בעזרת פרקי סיכום לחומר הנלמד במקצועות היסטוריה, אזרחות, תנ"ך, ספרות ומחשבת ישראל. בנוסף לפרקי הסיכום הוכנו שאלונים אינטראקטיביים הבודקים את רמת הידע של הנבחנים לאחר האזנה לפרקים השונים. התוכנית זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל לתוכנית ביכורים בשנת תשע"ז, והושמעה מעל רבע מיליון פעמים בשנתה הראשונה.
• רגע רגע רגע – פודקאסט קצר המציג עובדות חשובות, מוזרות ומשעשעות לגבי כמה מושגים הבולטים בעולם המוזיקה. הפודקאסט הופק לאחרונה בנובמבר 2017.
• שבט אחים ואחיות - סוגיות חברתיות ותרבותיות בישראל (ד"ר אלעזר בן לולו).

• נפגשנו - בכל פרק מארח מוזיקאי צעיר את ההשראה המוזיקלית הכי גדולה שלו בארץ, לשיחה אחד על אחד.
• רגע, רגע, רגע – פרקים קצרים המכילים עובדות חשובות, מוזרות, משעשעות ומעניינות לגבי כמה מהמושגים הבולטים בעולם המוזיקה.
• שיר על הפרק – לבנת בן חמו ודויד פרץ דנים בכל פרק על שיר ישראלי ועל הקשר שלו לתנ"ך. הופק בשיתוף מיזם 929.
• האזנה מודרכת – מדי יום שישי עומר גפן לוקח קלאסיקות רוק מנתח ומגלה לנו עליה דברים חדשים לגמרי. עם הקלטות נדירות וערוצי הקלטה מבודדים, וחוקר את כל הסיפורים שמאחורי.

• שעה היסטורית – התוכנית שודרה בין השנים 1983–2013 ועסקה בנושאים מגוונים לאורך ההיסטוריה בסגנון סיפורי. מנחה התוכנית היה פרופסור מיכאל הרסגור ולצדו, הנחו במשך השנים השדרנים אלכס אנסקי, ערן סבאג וליעד מודריק.
• למרות הכל – תוכניתו של איש המוזיקה יואב קוטנר ששודרה בין השנים 1995–1997 וסקרה לאורך מאה פרקים, את תולדות הרוק הישראלי על כל הרבדים שבו. בסדרה הושמעו הקלטות נדירות ושירים נדירים וידועים כאחד.
• מסע הקסם המסתורי – התוכנית שודרה בשנים 1981–1982 בהגשתו ובעריכתו של יואב קוטנר. היא מספרת את סיפורה של הלהקה המפורסמת ביותר בעולם, "הביטלס". בתוכנית הושמעו שירים, הקלטות נדירות, סיפורים על חברי הלהקה וראיונות עמם. התוכנית כוללת 60 פרקים. בנוסף, נכללו גם שני פרקי בונוס.
• קוטנר על איינשטיין – יואב קוטנר עם 50 פרקים על אריק איינשטיין. שעה עם ההיסטוריה של הקלטותיו של אריק איינשטיין, העובדות שמאחורי השירים וקטעים מיוחדים ונדירים מאלבומיו.

• אלה האחים שלי – מיזם חדש לזכר חללי מערכות ישראל, בו חיילים מלחינים ומבצעים שירים שנכתבו על ידי נופלים. משנת 2016 מוביל את המיזם העיתונאי איתי זילבר.
• בקולם – פרויקט מיוחד בגלצ, בשיתוף יד ושם – תיעוד מפגשים אישיים בין חיילי גלי צה"ל לניצולי שואה.

• תיבת נח – תוכנית הבידור המרכזית של התחנה משנות החמישים ועד 1975. שודרה חי מבית החייל בתל אביב.
• ד"ש עם שיר – תוכנית דרישות השלום המיתולוגית (באמצעות גלויות) ששודרה בשנות ה-60 וה-70
• מצעד הפזמונים הלועזי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכת אבנר רוזנבלום ובהגשת אריה גולן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
• מצעד הפזמונים העברי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכת עמליה רוזן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
• הכה את התקליטיה – שודרה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. מאזינים צלצלו וביקוש שיר. אם צוות התקליטיה לא מצא את השיר תוך דקה, המאזין זכה בתקליט.
• יש עם מי לדבר – תוכנית שנתנה במה למאזינים להעלות נושאים בעלי עניין לציבור. בשנת 2010 התוכנית הוסרה מלוח השידורים.
• מה יש – תוכנית מערכונים ובידור ששודרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והייתה לדעת רבים אחת מנקודות המפתח בהפיכת הרדיו מממלכתי ומעונב לקליל וחופשי.
• סיפור ישראלי^[26] – הפודקאסט הישראלי הראשון שעשה את המעבר מהאינטרנט לרדיו.
• עוד מעט נהפוך לשיר – פרויקט הזיכרון השנתי של התחנה, במסגרתו אמנים מובילים בישראל מבצעים שירים שנכתבו על ידי חללי מערכות ישראל. ב-2012 יצא אלבום כפול הכולל 40 שירים ממיטב השנים שבהן שודר המיזם. התוכנית ירדה לאחר כ-13 שנים ובמקומה הגיע המיזם "אלה האחים שלי" שמשודר בתחנה משנת 2014.
• אראל סג"ל – הפובליציסט ואיש התקשורת אראל סג"ל מסקר את אירועי היום מהזווית שלו. בכל יום, מגיש אורח מנחה איתו את התוכנית. התוכנית שודרה בשעה 11:00.
• משפחה גרעינית – תוכנית העוסקת בהורות, זוגיות ונושאים משפחתיים אחרים, בהגשת אברי גלעד, עינת נתן, ג'קי לוי ושרון קנטור, לסירוגין. התוכנית שודרה בימי חול בשעה 14:00.

• 
  הקלטת תוכנית לגלי צה"ל על המודיעין במלחמת ששת הימים במשרדו של אהרון יריב, יו"ר המרכז למחקרים אסטרטגיים, יוני 1982.^[א]
• 
  שר הביטחון יצחק רבין מבקר בגלי צה"ל בליווי אפרים לפיד, 1990.
• 
  שר הביטחון יצחק רבין עונה לשאלות מאזינים. לידו מפקד גלי צה"ל אפרים לפיד, 1990.
• 
  מפגש סיכום בין רשות השידור וגלי צה"ל בתום מלחמת המפרץ והאולפן המשותף של "קול ישראל" וגלי צהל, מרץ 1991. ^[ב]
• 
  ראש הממשלה יצחק רבין מתראיין לגל"צ. משמאל עודד בן עמי וביניהם שלומי גרונר ראש עמותת סיירת שקד
• 
  שר הביטחון עמיר פרץ מלווה על ידי מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט בשיט באח"י אילת (סער 5), מימינו למטה מיקרופון של גל"צ, יולי 2006
• 
  מפגש מפקדי גלי צה"ל ליד ניידת שידור 2007.^[ג]
• 
  מפגש מפקדי גלי צה"ל בתחנת השידור 2013.^[ד]

ביאורים

ערך מורחב – האוניברסיטה המשודרת

האוניברסיטה המשודרת היא אחת מתוכניות גלי צה"ל הוותיקות ביותר, נוסדה כמיזם בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. התוכנית היא סדרת הרצאות אקדמיות מגוונות, אותה יזם בשנת 1977 מפקד גלי צה"ל, מרדכי נאור.

במתכונתה הנוכחית, התוכנית משדרת ארבעה סוגי הרצאות: ביום א', "מסע סביב רעיון" – סדרת הרצאות, המוגשת על ידי מומחים שונים, שנסובה סביב רעיון-על אחד. ביום ב', "המדען העירום" – בן שני נפגש עם חוקרים שונים לשיחה אחד-על-אחד מול קהל. ביום ג', "מבוא ל-" – קובי מידן נפגש עם חוקרים שונים לראיונות סביב נושא משותף. ביום ד', "מהים התיכון למזרח התיכון", ליעד מודריק נפגשת עם מומחים בנושא הגאו-פוליטיקה של ישראל וסביבתה. העורכת הראשית היא מאיה גייר.

בינואר 2020 הסכימה תחנת גלי צה"ל, בעקבות תביעת דיבה נגדה, לשלם למני נפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין התבטאות של גלית דיסטל-אטבריאן בראיון שערכה איתו בתחנה^[27].

על תחנת השידור הצבאית נמתחה במשך השנים ביקורת בנושאים שונים:

נטען^{[דרושה הבהרה]} כי לתחנה תדמית אשכנזית, חילונית ותל אביבית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים של האוכלוסייה. שדר התחנה, אברי גלעד, סיפר כי בעת שירותו הצבאי בתחנה כחייל, היו מתקיימים טקסים של הטחת תקליטים מזרחיים אל הקיר בכל עת שאלו היו נשלחים לתחנה מטעם האמנים. על פי עדותו, הטקסים לוו בתחושות "סיפוק", "עליונות" ו"יהירות"^[28]. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי מדיניות הפלייליסט של גלגלצ (מחלקה ותחנת בת של גלי צה"ל), על פיה השירים המושמעים בתחנה נקבעים על ידי מספר מצומצם של עורכים. הזמר-יוצר עמיר בניון טען שגלי צה"ל וגלגלצ מחרימים אותו מאז שהוציא את השיר "אני אחיך" המבקר את השמאל הרדיקלי על שיתוף פעולה עם ועדת גולדסטון והגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל^[29][30]. בתוכנית סאטירה ליום העצמאות 2014 הקומיקאי אריאל ויסמן הביע רצון לדלל את אוכלוסיית החרדים וטען כי יש להם טעם מגעיל. לבסוף התנצלה התחנה על הדברים^[31]. העיתונאית יעל פז מלמד ביקרה אף היא את גל"צ וכתבה שהעובדה שאנשי התקשורת הישראלית בילו ברובם את שירותם הצבאי ככתבים בתחנה, לא אפשרה להם להכיר את גווניה של החברה הישראלית ולקבל פרספקטיבה רחבה ואמינה יותר כלפיה.

הביקורת מגיעה בעיקר מצידה הימני של המפה הפוליטית^[32][33], אך גם מהשמאל^[34]. תנועת ישראל שלי פתחה ב-21 ביוני 2011 במסע פרסום נגד התחנה בטענה שזו פועלת נגד חיילי צה"ל ומביעה אג'נדה פוליטית שמאלית קיצונית. ב-26 ביוני למעלה מ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות, הפגינו מול תחנת גלי צה"ל בקריאה להפריט את התחנה או לאזן את שידוריה באופן שיהלום כלי תקשורת הנושא את התווית "שידורי צבא ההגנה לישראל"^[35].

העיתון זמן ישראל פרסם בספטמבר 2020 כתבת תחקיר תחת הכותרת "גלי ברדוגו" בנושא השימוש שעושה השדרן יעקב ברדוגו בתוכנית האקטואליה היומית שלו לצורך הדהוד מסרי ימין והפצת חדשות כזב^[36]. בפברואר 2021 פרסם העיתון כתבת תחקיר נוספת תחת הכותרת "מכונת תעמולה של איש אחד" על האופן שבו משתמש השדרן בבימה התקשורתית שלו בתחנה ככלי לתקיפה חוזרת ונשנית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדנבליט^[37]. בחודש מרץ 2021 פרסם העיתון דה-מרקר תחקיר משלו תחת הכותרת "הבית של החיילים (של נתניהו)" ובו עדות של חייל לשעבר בתחנה שתיאר מנגנון העברת מסרים מטעם לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשדרן, בין השאר על ידי מסרונים מטעם ראש לשכתו של נתניהו, נתן אשל^[38].

ב-2016 אמר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד"^[39]. באותה השנה התבטא ראש אכ"א חגי טופולנסקי כי אינו מכיר צבא שיש לו תחנה צבאית חוץ מקוריאה הצפונית אך לאחר מכן התנצל על אמירה זו^[40].

דוח מבקר המדינה לשנת 2008 מותח ביקורת חריפה על התחנה: "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום"^[41].

מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לגלי צה"ל:

• דו"ח מבקר המדינה מס' 26, 1976, עמ' 945–948
• דו"ח מבקר המדינה מס' 29, 1979, עמ' 763–764
• דו"ח מבקר המדינה מס' 33, 1983, עמ' 465–470
• דו"ח מבקר המדינה מס' 35, 1985, עמ' 1124–1127

העיתונאי נחום ברנע ביקר את הקונספט של גל"צ וטען כי בזמן שחיילים רבים משרתים שירות קרבי תובעני ואינם יוצאים עם מקצוע לאחר שחרורם מצה"ל, חיילי גל"צ בונים לעצמם קריירה תקשורתית מבטיחה בזמן שירותם.

בתחנה בוקרו בשל האחוז הגבוה של שדרנים העושים את עבודתם בהתנדבות. לצד חיילים בשרות סדיר ואזרחים עובדי צה"ל מועסקים בתחנה שדרנים רבים כפרילנסרים ללא תנאים סוציאליים, או אף ללא שכר כלל. על פי התחנה והמתנדבים עצמם, מצב זה נגרם בשל בעיות תקציב מחד והיוקרה המקצועית והציבורית על שידור בתחנה מאידך^[42]. דוגמה בולטת למצב זה היא רצועת ציפורי לילה.

כמו כן הושמעה ביקורת ציבורית על התבטאויות שדרנים בגנות פעולות צה"ל, על השמעת שירים של משתמטים משירות בתוכניות גל"צ ועל העסקתו של הזמר אביב גפן בתוכנית "ציפורי לילה". ביקורת מסוג זה הביאה בין היתר להשעיית השדרנית רונית כפיר^[43].

במשך שנות פעילותה הרבות ידעה התחנה שלל איומי סגירה שלא התממשו. הטענה העיקרית נגד המשך פעילות התחנה היא שצבא אינו זקוק לתחנת רדיו, וכי המדינה היחידה בעולם שמחזיקה רדיו צבאי מלבד ישראל, היא צפון קוריאה^[40]. טענות נוספות שהושמעו בעשורים הראשונים של המאה ה-21 היו שעם ההתקדמות הטכנולוגית והאפשרות להאזין למוזיקה באמצעים מגוונים, כמו גם קיומן של תחנות הרדיו האזורי ותחנות "קול ישראל", כבר אין צורך בתחנת הרדיו הצבאית. טענה נוספת היא כי גלי צה"ל חדלה מלשרת את ייעודה המקורי שהוא להיות רדיו שפונה לחיילים, והפכה לתחנת רדיו ציבורית לכל דבר ועניין, על אף שאין צורך בעוד תחנת רדיו ציבורית משום שהאחריות לשידור הציבורי מוטלת על תאגיד השידור הישראלי המפעיל את שלל תחנות "קול ישראל" (ועד 2017, רשות השידור).

בשנות ה-2010 המאוחרות, הטענה העיקרית המושמעת כנגד המשך פעילותה של גלי צה"ל היא שניהול התחנה כושל, ושחלק מהמינויים בתחנה הם מינויים פוליטיים שאין קשר בינם לבין עיתונות, כאשר לרוב הטענה מתייחסת בעיקר למינויו של יעקב ברדוגו. בתוך הטענה הזו, ישנה טענה נוספת, שהושמעה בעיקר על ידי שר הביטחון בני גנץ, לפיה אין הצדקה לכך שחיילי גלי צה"ל יראיינו פוליטיקאים, משום שזה אינו תפקיד של חייל^[44]. ביקורת אחרת המושמעת כנגד התחנה מגיעה מהרמטכ"ל, שלטענתו נדרש לעסוק בנושאים הקשורים לתחנה הצבאית יתר על המידה^[45].

ב-21 בינואר 2021 הורה שר הביטחון בני גנץ על הוצאת "גלי צה"ל" ממערכת הביטחון אך מאוחר יותר פסל המשנה ליועץ המשפטי את ההחלטה^[46]. לאחר הבחירות לכנסת ה-24 שב בני גנץ להתייחס לשקילת האפשרות לסגירת התחנה במתכונתה הנוכחית^[47]. ב-30 ביוני 2021 הודיע היועץ המשפטי של משרד הביטחון כי אין צורך בחקיקה לשם סגירת התחנה וכי ההחלטה נמצאת בידי שר הביטחון והרמטכ"ל. ההצעות שנבחנות הן להפריט את גלי צה"ל ולהפוך אותה לתחנה בפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, להעביר את החזקה בה לידי תאגיד השידור הציבורי או לסגור אותה לאלתר. בעיות שצצו בהצעות הן, שגלי צה"ל אינה יכולה להיות חלק מתחנות הרדיו האזורי משום שגלי צה"ל מופצת בפריסה ארצית, והרשות השנייה אחראית לתחנות הרדיו האזוריות - שמשדרות רק לאזור זיכיון מסוים, מכאן שזכיין שיזכה בהפעלת גלי צה"ל האזרחית יקבל יתרון על פני שאר בעלי תחנות הרדיו האזוריות. מנגד, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, אלדד קובלנץ, אמר כי אין לתאגיד צורך בתחנת רדיו נוספת.

בינואר 2022 קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי אין בסמכותו של שר הביטחון לסגור את גל"צ והדרך היחידה לבצע זאת היא להעביר חוק בכנסת^[48].

• פרס מפקד גלי צה"ל

• רפי מן וציפי גון גרוס, גלי צה"ל מדברים מהשטח הוצאת ידיעות אחרונות, 2005.
• רפי מן וציפי גון גרוס, גלי צה"ל כל הזמן הוצאת משרד הביטחון, 2010.
• מרדכי נאור, רדיו חזק – הסוד והקסם של גלי צה"ל, הוצאת אבן חושן, 2014.
• אייל צור, גלי צה"ל: מניין ולאן? ביקורת והמלצות מעשיות - נייר מדיניות מס' 8, ירושלים: פורום קהלת, התשע"ד-2014.
• אורן סופר, גלי צה"ל, הוצאת כרמל, 2015.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גל"צ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלי צה"ל

• אתר האינטרנט הרשמי של גלי צה"ל

• גלי צה"ל, ברשת החברתית פייסבוק
• גלי צה"ל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גלי צה"ל, ביישום טלגרם
• גלי צה"ל, ברשת החברתית אינסטגרם
• גלי צה"ל, ברשת החברתית טיקטוק
• גלי צה"ל, סרטונים בערוץ היוטיוב

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-09-15, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

ערכים מוקלטים נוספים

• היישומון של גלצ וגלגלצ ל-אנדרואיד ול-iOS
• קהילות גל"צ (אורכב 17.05.2017 בארכיון Wayback Machine) פורום והקלטות של השידורים
• אתר "אלה האחים שלי" 2016
• מידע על גלי צה"ל בקטלוג הספרייה הלאומית
• הגלצניקים, סדרת תעודה בשישה פרקים, באתר הערוץ הראשון
• אוריאנה אלמסי, ‏ועדת "גלי צה"ל" של רשות השידור, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 6 בפברואר 2012
• מבחר תוכניות גלי צה"ל באתר אישים
• רפי מן, כשבטחון שדה פשט על גלי-צה"ל, באתר העין השביעית, 8 באפריל 2010
• לי-אור אברבך, ‏בוקר טוב ישראל: איך נראה בוקר אופייני במערכת גלי צה"ל?, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2010
• רעות מתתיהו, מדווחים מהשטח, 13 באוקטובר 2010
• גילי איזיקוביץ, האם ניקוי האורוות שעושה ירון דקל בגל"צ הורס את התחנה?, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
• אפרים לפיד, ‏גלי צה"ל – האזינו איך הוקמה, באתר "IsraelDefense"‏, 2 באוקטובר 2014
• איתי שטרן, ימין, שמאל, ימין – איך נראית גל"צ אחרי ארבע שנים תחת ירון דקל, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
• נתי טוקר, פרסומת אחת, ונחזור לשדה הקרב: כמה עובדים יש בגלי צה"ל ומי מממן אותם?, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2016
• ערב עיון, גלי צה"ל, מחוליית שידור מינורית לגוף שידור מרכזי | מרדכי נאור | יגיל לוי | מוטי רגב | ערן פישר | האוניברסיטה הפתוחה, מרץ 2016
• נתי טוקר, ההשפלות, האיומים והתחקירים הגנוזים: עדויות חדשות חושפות מה התרחש בגל"צ בתקופת ירון דקל ואבי ברזילי, באתר TheMarker‏, 8 בפברואר 2019
• רחלי מלק-בודה, ‏במעגל סגור: כך התייחסו במשך שנים לדתיים בגל"צ, בעיתון מקור ראשון, 14 במאי 2020
• ענת ביין-לובוביץ', ‏המפץ הגדול ברדיו כבר כאן: למה איבדה גל"צ את הבכורה לרשת ב', וממי כדאי להן להיזהר, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2020
• רפי מן, "אני באמת רוצה לסגור את גלי צה"ל – אך איני יכול", באתר העין השביעית, 28 בינואר 2021
• גלי צה"ל: חיילות וחיילים נותרים ללא הגנה, באתר פוליטיקלי קוראת, 4 בינואר 2022
• מה קורה בגלי צה"ל? מערכת של הטרדות מיניות, התעמרות והדרה, באתר פוליטיקלי קוראת, 4 בינואר 2022
• ימי הרדיו, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 7 במרץ 2022

ישראל שידור רדיו בישראל
תאגיד השידור הישראלי (קול ישראל)	כאן תרבות • כאן ב • כאן גימל • רדיו מַכַּאן • VoisFarsi • כאן רק"ע • כאן 88 • כאן קול המוזיקה • כאן מורשת • הרדיו החינוכי
צה"ל	גלי צה"ל • גלגלצ
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (רדיו אזורי)	אקו 99FM • רדיו א-שמס • רדיו 90FM • רדיו דרום • רדיו חיפה • רדיו ירושלים • רדיו לב המדינה • 103fm • רדיו קול ברמה • רדיו קול הים האדום • רדיו קול חי • רדיו קול רגע • רדיו תל אביב • 104.5FM רדיו צפון • רדיו א-נאס • רדיוס 100FM • תדרי הפיצול: 99.5 חמ-אש • הדיבור החם בדרום • פרוויה רדיו • קול פליי • קול חי מיוזיק
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש	גלי ישראל
שידורי רדיו באינטרנט	הקצה
תחנות רדיו שנסגרו
רשות השידור (קול ישראל)	רשת א' • רשת ב' • רשת ג' • רשת ד' (קול ישראל בערבית) • רשת ה' (קול ישראל בפרסית) • רק"ע • 88FM • קול המוסיקה • רשת מורשת • הרדיו החינוכי • קול ציון לגולה • הגל הבטוח
רדיו פיראטי	ערוץ 7 • קול השלום • רדיו כל האמת
שידורי רדיו באינטרנט	רדיו ynet

מפקדי גלי צה"ל

צבי ברוש (1950–1952) • בנו צור (1952–1965) • דן בוהם (1965–1967) • יצחק לבני (1967–1974) • מרדכי נאור (1974–1978) • צבי שפירא (1978–1983) • רון בן ישי (1983–1985) • נחמן שי (1985–1989) • אפרים לפיד (1989–1991) • עמוס גלבוע (1991) • משה שלונסקי (1991–1997) • זאב דרורי (1997–2000) • אבי בניהו (2001–2007) • יצחק טוניק (2007–2011) • אלי שרמייסטר (2011–2012) בפועל • ירון דקל (2012–2017) • שמעון אלקבץ (2017–2021) • גלית אלטשטיין (2021–2023) מ"מ • דני זקן (2023–הווה) מ"מ