|
משה לוי
 משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי") (18 באפריל[1] 1936 – א' בשבט ה'תשס"ח, 8 בינואר 2008) היה הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל בין השנים 1983–1987, תקופת שלהי מלחמת שלום הגליל והקמת רצועת הביטחון. קורות חייומשה לוי נולד לנעימה וג'ורג'י, במשפחת עולים מעיראק בת ארבעה ילדים. אביו היה בעל דוכן בגדים בשוק הכרמל. אחיו הגדול הוא ברוך לוי, שהיה אלוף-משנה, מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד ופיקוד הגדנ"ע, ולאחר מכן מומחה בתחום המדיניות החברתית. משה לוי גדל בשכונת שפירא וביד אליהו. למד בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בתל אביב. כבר בגיל צעיר זכה לשם החיבה "משה וחצי" בשל גובהו (1.96 מטרים, לערך)[2]. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'. לוי התגייס לצה"ל בשנת 1954, והחל את שירותו בחטיבת גולני. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. לאחר-מכן שובץ בחטיבת הצנחנים, ומונה למפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890[3]. לוי השתתף בפעולות התגמול, ואת רוב שנותיו הבאות בצה"ל שירת בשורות הצנחנים. במלחמת סיני (1956) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה בתולדות צה"ל במעבר המיתלה, כקצין מבצעים בגדוד 890 של הצנחנים[4]. בשנים 1963–1967 מילא מספר תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות הצנחנים, ובהם מפקד הסיירת החטיבתית. ב-1966 מונה לפקד על בית הספר לצניחה ולוחמה זעירה (עליו פיקד עד 1968[5]). במלחמת ששת הימים (1967) היה קצין מטה בכיר בחטיבת הצנחנים שפעלה בסיני ולאחר מכן ברמת הגולן, ופיקד על מבצע מוסק לכיבוש ראס סודר[6]. ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שעסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן. לוי השתתף אישית, כמח"ט, ברבים מהמרדפים הללו. בשנת 1970 נפצע במהלך מרדף, ולאחר שהחלים מפציעתו שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים. ב-1973 התמנה לוי לראש מטה פיקוד המרכז, בדרגת תא"ל, תחת פיקודו של מפקד הפיקוד רחבעם זאבי. זמן קצר לאחר-מכן, ב-1974, התמנה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, וב-1976 מונה לפקד על אוגדה 880, עוצבת שריון במילואים. בשנת 1977 מונה למפקד פיקוד המרכז, תפקיד שבו שימש עד 1981, ובשנים 1982–1983 היה ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה[7]. כהונתו כרמטכ"לב-19 באפריל 1983 החליף לוי את רפאל איתן בתפקיד הרמטכ"ל, והוא בן 47. בכך היה הרמטכ"ל הראשון שהחל את פעילותו הביטחונית בצה"ל, בניגוד לקודמיו שהתחילו בפעילותם הביטחונית בהגנה או בפלמ"ח שפעלו לפני קום המדינה. לוי נכנס לתפקידו בעיצומה של המערכה ברצועת הביטחון, בזמן המשבר שעבר על הצבא בעקבות טבח סברה ושתילה ודו"ח ועדת כהן. בתקופת כהונתו נערך צה"ל בקווים חדשים בלבנון: ב-3 בספטמבר 1983 נסוג צה"ל מהרי השוף אל קו האוואלי, ונאלץ להתמודד עם פיגועי טרור ובהם אסון צור השני, פיגוע המיקוח בקו 300[8] ואסון הספארי. במאי 1985 נסוגו כוחות צה"ל אל תוך רצועת הביטחון, על פי החלטת הממשלה, והתבצעה עסקת ג'יבריל לשחרור חיילי צה"ל משבי החזית העממית לשחרור פלסטין. כמו כן, עסק בהקמת מפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום מפקדת זרוע היבשה - מז"י)[9], בהצטיידות במערכות נשק חדישות ובקיצוץ בסדרי הכוחות. במהלך כהונתו ביצע צה"ל, באפריל 1985, את מבצע דרך נץ, אשר במהלכו טיבעו לוחמי שייטת 13 את הספינה "מון לייט" בנמל ענאבה שבאלג'יריה[10] וב-1 באוקטובר 1985, את מבצע רגל עץ, במסגרתו הפציצו מטוסי חיל האוויר את מפקדות אש"ף בתוניסיה[11]. כן ביצע צה"ל בפיקודו את מבצעי העלאת יהודי אתיופיה - משה ושבא בהם הועלו כחמש מאות יהודי מאתיופיה שנותרו במחנות הפליטים בסודאן, ברכבת אווירית מסודאן לישראל. בתקופת כהונתו, ב-16 באוקטובר 1986, נפל בשבי הנווט רון ארד[12]. לוי סיים את תפקידו לאחר ארבע שנים, באפריל 1987 והוחלף בידי סגנו, דן שומרון[13], ופרש מצה"ל לאחר 33 שנות שירות. גלריה
באזרחותעם פרישתו היה לוי לעמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון, לאחר שזכה לתואר בוגר בכלכלה והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1989 חזר לקיבוץ בית אלפא, בו התגורר עד יום מותו[14]. לוי התכוון להתמסר לעבודה חקלאית, אולם פציעה ישנה מתקופת שירותו מנעה ממנו עבודה פיזית קשה. ב-1991 מונה לחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית, וב-1992 לדירקטוריון חברת החשמל. מ-1993 עד פטירתו כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל. בנוסף שימש גם כיושב ראש הרשות למלחמה בסמים, כיו"ר חבר הנאמנים של המרכז האקדמי רופין ונמנה עם חברי ועדת שמגר שחקרה את הטבח במערת המכפלה. ב-30 בדצמבר 2007 לקה לוי באירוע מוחי, ואושפז במצב קשה בבית החולים העמק בעפולה[15]. תשעה ימים לאחר אשפוזו הלך לעולמו[16] ונטמן בבית העלמין בקיבוצו. הוא הותיר אחריו את אשתו, רעיה, חמישה ילדים ונכדים. אחד מילדיו, ד"ר גל לוי, הוא חוקר מדע המדינה ומרצה בסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה. הנצחה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
