|
יצחק נוי
 יצחק (איציק) נוי (במקור: נוֹיְשְטַט; 29 באפריל 1942 – 19 במאי 2022) היה סופר, היסטוריון, עיתונאי, מדבב ושדרן רדיו ישראלי. ביוגרפיהנוי נולד ב-1942 בשם יצחק נוֹיְשְטַט במושב נטעים[1], שם התגורר עד יום מותו. אביו, אברהם נוישטט, היה איש העלייה השנייה, שהגיע לארץ ישראל מברסלאו שבפולין. נוי שירת בצה"ל כחובש קרבי בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. הוא בוגר ומוסמך החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן נסע להמשך לימודים באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון ארצות הברית, שם השלים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור להיסטוריה. נישא לד"ר נורית נוישטט-נוי, להם בן אחד. בן-דודו היה הסייר והגאוגרף אורי דביר. בחודש אפריל 2022 אובחן נוי כלוקה בסרטן המוח[2]. הוא הלך לעולמו ב-19 במאי 2022, בגיל 80[3][4][5], והובא למנוחות בבית העלמין של מושב נטעים . קריירה מקצועיתנוי לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. נוי היה מרצה פופולרי באוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים. הרצאותיו מקיפות נושאים רחבים, ובעיקר היסטוריה ומדע. עבודה ברדיוב-1965 התקבל לעבודה בקול ישראל, כקריין חדשות. כתב ספרי נוער, אותם שידר בהמשכים בתוכניות רדיו לילדים ולנוער. בשנות השבעים הגיש ברשת א' את "התוכנית לאם ולילד", תוכנית ילדים ידועה. במסגרת תוכנית התסכיתים לנוער "חתול בשק", הוא כתב, הגיש ושיחק בסדרות תסכיתים. הידועים בהם היו סדרת האימה, "חתול שחור" (17 פרקים בשנת 1979) ו"חלחלילה". בסוף שנות השבעים השתתף בדיבוב בין היתר בסדרה "היה היה - האדם". עבד כעורך בכיר ברדיו, ובמשך שנים רבות הגיש ברשת א' תוכנית שבועית, בה סקר קטעי עיתונות מהמערב בנושאי חברה ופוליטיקה, ואחר-כך גם בנושאי טכנולוגיה ומדע. לאחר מכן עבר לרשת ב' של קול ישראל. ברשת ב' שידר את יומן החוץ - "השעה הבינלאומית", ובמקביל, את תוכנית השחר "אור ראשון" וכן תוכנית של סקירת עיתונות מהמערב. הוא הגיש את "שבת עולמית"[6] - סקירת עיתונות עולמית, מדי שבת בבוקר. תוכניותיו היו מוגשות בשידור חי, ללא עריכה. כמו כן הגיש תוכניות דוקומנטריות של קול ישראל לציון תאריכים היסטוריים - תוכניות שערך בשיתוף עם העורכים חדווה אלמוג ויגאל בוטון. החל מ-11 במרץ 2017 עברה התוכנית למתכונת של שידור במשך שעתיים בין 08:00 ל-10:00. בתחילת שנת 2008 עמד נוי בפני החלטה על פרישה מ"קול ישראל", שלבסוף בוטלה בעקבות התערבות מאזינים. ב-10 בנובמבר 2008 הודיע כי בכוונתו לפרוש לגמלאות בסוף חודש דצמבר באותה שנה, ובכך לסיים את עבודתו לאחר 43 שנים ברשות השידור[7]. ב-29 בדצמבר 2008 הגיש בפעם האחרונה ברשת ב' את תוכניתו "השעה הבינלאומית", ובסופה נפרד ממאזיניו והודה לכל אלו שהשתתפו בתוכנית בחמש השנים בהן הגיש אותה. בין מאות מרואייניו היו מומחים מתחומים רבים. הבולטים בהם היו אנשי אקדמיה ומחקר, פוליטיקאים ואנשי מדע מהארץ ומהעולם. גם לאחר שפרש לגמלאות, המשיך נוי להגיש בשבתות את "שבת עולמית"[8]. לאחר שבשבועות קודם לבחירות לכנסת ה-18 השתתף כקריין בתשדיר בחירות של מפלגת האיחוד הלאומי, הוחלט להשעותו מהגשת "שבת עולמית", בטענה כי עבר על כללי האתיקה[9]. עם זאת, הוחלט כי כיוון שהקריינות נעשתה בהתנדבות, ישוב לשדר לאחר הבחירות. ביוני 2019 הושעה מתפקידו לאחר שהתבטא בשידור בגזענות כנגד בדואים[10]. באפריל 2022 סיים להגיש את "שבת עולמית" מפאת מחלתו[11]. השתתפות בסרטיםאחדים מספריו הוסרטו ושודרו בטלוויזיה הישראלית, בהם ספרו "אור ואלכסנדרה", שבעקבותיו יצר חיים כאלב את הסרט "הניצחון של ברק", שבו נוי אף שיחק. נוי השתתף גם בשני סרטים נוספים של חיים כאלב, "הפרדס של סבא" ו"גן עדן טרזין". כמו כן השתתף בתפקיד משני בסרט "פרשת איילנד" (1980) ספריוספריו לילדיםנוי חיבר ספרי ילדים, אשר חלקם הוגשו בתחילה כסיפורים בהמשכים ב"תוכנית לאם ולילד", בהם[12]
ספריו למבוגרים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
