|
רשת ב'
   רשת ב' (כונתה בתחילה גם "גל ב'" או "הגל הקל") הייתה תחנת רדיו ישראלית במסגרת שידורי קול ישראל של רשות השידור, אשר שידרה בעיקר תוכניות אקטואליה. התחנה התחדשה במסגרת תאגיד השידור הישראלי ב-15 במאי 2017 בשם כאן ב'. היסטוריהשידורי "תוכנית ב'" החלו לראשונה ב-1952[1], כשידורים באנגלית ובצרפתית, בשעות ארבע עד שש אחר הצהריים, באפיק רדיו מקביל ונפרד מאפיק השידור הראשי של קול ישראל דאז, שכונה "תוכנית א'"[2][3][4]. שידורים אלה, של "תוכנית ב'", הופעלו כשידורים בשפות ושידורים לעולים חדשים[5], ובהמשך הועברו אליו שידורים מ"תוכנית א'"[6]. גל ב' הייתה התחנה הראשונה ששידרה פרסומות ברדיו בישראל. בתחילה שודרו מדי יום 40 פרסומות, כל אחת באורך 15 שניות וסך הכל 10 דקות. שידור הפרסומות והחסוית בגל ב' החל ב-3 באפריל 1960[7]. גל ב' נקרא בתחילת דרכו גם "הגל הקל" משום ששידר, לצד יומני חדשות, תוכניות רבות של מוזיקה פופולרית ומצעדי פזמונים שנחשבו אז כמוזיקה "קלה", בעוד "קול ישראל" נתפס כתחנה "רצינית" אשר שידרה בעיקר תוכניות אומר ומוזיקה קלאסית[8]. בהמשך, התקיימו במקביל הכינויים "רשת ב'" ו"הגל הקל" לאפיק זה[9]. בתחילת דרכה עבדו בה כקריינים יצחק שמעוני, חיים יבין וירון לונדון[10], אשר נחשב למגיש הראשון של מגזין הערב "היום הזה"[11]. בהמשך, בלטו בין שדרניה רבקה מיכאלי, חיים קינן ואחרים. בין עורכי המוזיקה שעבדו בה בראשית דרכה היו אהוד מנור, דליה הלר (עורכת "מקום בצמרת", מצעד הפזמונים העברי) ואחרים. בין התוכניות הקבועות ששידרה הרשת: "התוכנית לעקרת הבית", "במקצב יוצר" (עם משה טימור) ו"בחצי היום". בשנת 1969 ניהלה את הגל הקל דרורה בן אב"י, שהקפידה על נכונות ההיגוי והשפה העברית בשידורים[10]. עם הקמת רשת ג' בשנת 1976 עבר תחום המוזיקה הפופולרית אל הרשת החדשה ורשת ב' הפכה לרשת של חדשות ומוזיקה שקטה. בעקבות חקיקת חוק השידור הציבורי הישראלי, הסתיימו שידורי התוכניות ברשת ב' במסגרת רשות השידור[12] ב-10 במאי 2017, בשעה 19:04. מאז ועד תחילת שידורי תאגיד כאן ב-15 במאי, התחנה שידרה מוזיקה ועדכוני חדשות בכל שעה עגולה. לאחר המעבר לשידורים במסגרת תאגיד השידור הישראלי, התחנה שינתה את שמה לכאן ב'. התחנה המשיכה לשמור על מספר מאפיינים: היא המשיכה להזדהות במעברונים כרשת ב'; תוכניות רבות המשיכו להיות משודרות באותה מתכונת, עם אותם מגישים ואף במשבצת שידור דומה או קרובה; תוכניות רבות המשיכו להשתמש באותן נעימות נושא וקטעי קריינות והכרזה; מהדורות החדשות מסתיימות במילים "עד כאן החדשות מקול ישראל", בדומה לסיום החדשות ברשות השידור. לוח השידוריםב-1967 החל שידור התוכנית "יומן השבוע"[13]. באמצע 1969 החל שידור תוכנית הצהרים "בחצי היום"[14]. ב-2 באפריל 1972 שודר לראשונה מגזין "הבוקר הזה"[15], אשר תוך שנה היה למגזין החדשות הפופולרי ביותר של רשת ב'[16]. ב-1983 שודרה לראשונה התוכנית "רגעי קסם"[13]. מ-1983 ועד 1989 שודרה התוכנית "כל צבעי הרשת"[13]. ב-1984 שודרה לראשונה התוכנית "השבוע שלי"[13], אשר הוגשה על ידי טומי לפיד, עד לכניסתו לפוליטיקה, ושבה לשידור לאחר עזיבתו את החיים הפוליטיים. לאחר מותו הוגשה התוכנית על ידי עיתונאים המתחלפים מדי שבוע. ב-1986 החל שידורו של "יומן חצות" בתחנה[17], לסיכום חדשות היום. ב-1989 שודרה לראשונה התוכנית "הכל דיבורים"[13]. ב-1990 שודרה לראשונה התוכנית "צבע הכסף"[13]. תוכניות אקטואליה וחדשותרשת ב' הייתה תחנה בעלת קו חדשותי אקטואלי מובהק. בכל שעה עגולה שודרו שישה אותות זמן (הפיפסים) ולאחריהם מהדורת חדשות ארוכה יחסית. עד יוני 2016 בכל חצי שעה עגולה שודר מבזק חדשות קצר הכולל כותרות בלבד. תוכניות הרדיו אף הן מוקדו בתחום האקטואליה בעיקר, ביניהן תוכניות מובילות כגון "הבוקר הזה", "סדר יום", "הכל דיבורים", "בחצי היום" ו"השעה הבינלאומית". יומן החדשות של הבוקר, "הבוקר הזה" (8-6 בבוקר), הוגש בדרך כלל על ידי אריה גולן, ובימי רביעי על ידי יעקב אחימאיר. התוכנית "סדר יום" (10-8 בבוקר) הוגשה בדרך כלל על ידי קרן נויבך ולעיתים על ידי צ'יקו מנשה. ביולי 2012 מינה מנהל הרדיו את מנחם בן למגיש נוסף בתוכנית, כך שמתכונת התוכנית שונתה ממצב שבו הונחתה על ידי שדרן יחיד להנחיה בזוג. בהמשך מונה גם ד"ר מרדכי קידר למגיש. בעקבות התנגדויות רבות חזרה התוכנית למתכונתה הקודמת והיא הוגשה על ידי קרן נויבך לבדה. את תוכנית האקטואליה הכל דיבורים (12-10 בבוקר) הגישו במשותף עדי מאירי ובני טיטלבוים בימים א'-ד'. בימי חמישי שודרה התוכנית "המזנון" עם יואב קרקובסקי. בין מגישי התוכנית בעבר נמנים רזי ברקאי, שלי יחימוביץ', דליה יאירי, ירון דקל, אסתי פרז, גבי גזית ושלום קיטל. את יומן החדשות בשעות הצהריים, "בחצי היום", הגישה אסתי פרז. הפרשן לענייני ערבים של התחנה היה ערן זינגר. תוכניות ספורטבשנת 1970 החל שידור תוכנית הספורט "שירים ושערים", אשר סיפקה עדכונים בשידור חי מהנעשה במגרשי הליגה הלאומית בכדורגל (לימים מליגת העל) בסוף השבוע. צוות התוכנית כלל את מאיר איינשטיין (שדר באולפן), אבי רצון (פרשן), משה קשטן (רכז הסטטיסטיקה) וצוות כתבים בשטח כדוגמת זוהיר בהלול, אליהוא בן און, דני נוימן ואופירה אסייג. התוכנית עברה ב-1998 לרדיו ללא הפסקה בשם "שערים ללא הפסקה", אך חזרה לשדר ברשת ב' כעבור שנה. בשנת 2003 ירדה התוכנית עקב מכירת זכויות השידור של ליגת העל בכדורגל לצ'רלטון אך כעבור שנתיים, בשנת 2005, הוחזרה התוכנית עקב לחץ ציבורי. בשנת 2006 נוספה תוכנית בימי א' בשם "אחד על אחד" ששידרה את משחקי ליגת העל בכדורסל ואת המשחק המרכזי מליגת העל בכדורגל. בשנת 2009 ירדה התוכנית עקב מכירת זכויות השידור של ליגת העל בכדורגל ברדיו לרדיו האזורי, אך בשנת 2011 חזרה התוכנית לשדר את המשחקים ועד לסגירתה של רשת קול ישראל. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
