174 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמותמונדיאל 1998, והתחרו על 32 מקומות בטורניר הגמר, שהיו עלייה של שמונה מקומות בהשוואה לארבעת המונדיאלים הקודמים. חידוש נוסף בטורניר היה הענקת שלוש נקודת על ניצחון במקום שתי נקודות כמו בטורנירים הקודמים. צרפת, המארחת, וברזיל, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 30 מקומות לשאר הנבחרות.
32 המקומות במונדיאל חולקו לקונפדרציות הכדורגל של פיפ"א כמפורט להלן:
אירופה (אופ"א): 15 מקומות, מתוכם 1 לצרפת ועל 14 המקומות הנותרים התחרו 49 נבחרות.
דרום אמריקה (CONMEBOL): 5 מקומות, מתוכם אחד לברזיל ועל ארבעת הנותרים התחרו 9 נבחרות.
מלבד ברזיל קיבלה דרום אמריקה ארבעה מקומות נוספים במונדיאל. החוקים בטורניר זה היו פשוטים בהשוואה לטורנירי המוקדמות הקודמים. לראשונה בתולדות מוקדמות המונדיאל כל 9 הנבחרות נכללו בבית אחד, ושיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. ארבע הנבחרות הראשונות בבית העפילו למונדיאל.
מקסיקו, ארצות הברית, קוסטה ריקה, הונדורס, אל סלבדור וקנדה, שש הנבחרות הבכירות באזור זה, העפילו אוטומטית לסיבוב החצי הגמר. 24 הנבחרות הנותרות חולקו לשני אזורים, לפי שיקולים גאוגרפיים, והמשחקים התנהלו בחמישה סבבים כמפורט להלן:
סיבוב 1 עד 3: 20 הנבחרות מהאזור הקריבי שיחקו בשלושה סבבים של צמד משחקי בית-חוץ על מנת לקבוע מי תעפיל לחצי הגמר. בסיבוב השלישי הצטרפו אליהן 4 הנבחרות מהאזור המרכז אמריקני, ששיחקו באותה שיטה.
חצי גמר: 12 הנבחרות חולקו לשלושה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. שתי הנבחרות הראשונות בכל בית העפילו לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר: 6 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. שלוש הנבחרות הראשונות בבית העפילו למונדיאל.
36 נבחרות מאסיה התחרו על 3.5 המקומות שהוקצו ליבשת. המשחקים התנהלו בשלושה סבבים:
סיבוב ראשון: 36 הנבחרות חולקו ל-6 בתים בני ארבע נבחרות ול-4 בתים בני 3 נבחרות, ובסך הכל ל-10 בתים. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעמיים, למעט בבית 10 שבו הן שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר: 10 הנבחרות חולקו ל-2 בתים בני 5 נבחרות כל אחד. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה למונדיאל, ושתי הנבחרות שסיימו במקום השני העפילו לפלייאוף היבשתי.
פלייאוף יבשתי: שתי הנבחרות שסיימו במקום השני שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת במלזיה. הנבחרת המנצחת העפילה למונדיאל, וזו שהפסידה העפילה לפלייאוף מול נציגת אוקיאניה.
יפן העפילה למונדיאל ואיראן העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה.
אוקיאניה
10 הנבחרות מאוקיאניה התמודדו על מקום בפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אסיה. המשחקים התנהלו בשלושה סיבובים:
סיבוב ראשון: ארבע הנבחרות הבכירות לפי הדירוג העולמי של פיפ"א (אוסטרליה, ניו זילנד, פיג'י וטהיטי) העפילו אוטומטית לסיבוב השני. 6 הנבחרות הנותרות חולקו לשני בתים בני 3 נבחרות כל אחד, שכונו הבית המלנזי והבית הפולינזי, לפי שיקולים גאוגרפיים. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת. שתי הנבחרות בבית המלנזי העפילו לסיבוב השני, וכן הנבחרת שסיימה במקום הראשון בבית הפולינזי.
סיבוב שני: 6 הנבחרות חולקו ל-2 בתים בני 3 נבחרות כל אחת. הנבחרת שסיימה במקום הראשון בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר: 2 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת המנצחת בסיכום שני המשחקים העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אסיה.
איראן העפילה בזכות יתרון שערי חוץ. אוסטרליה הובילה 2 - 0 מול איראן במשחק הפלייאוף השני, אך ספגה שני שערים ולא העפילה למונדיאל. משמעות הדבר הייתה שאוסטרליה לא העפילה למונדיאל למרות שלא נוצחה כלל (מאזנה הכולל היה 6 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו).