חוסיין רושדי פאשא
חוּסֵיין רושׁדי פָּאשָׁא (בערבית: حسين رشدي باشا; 1863 – 14 במרץ 1928) היה פוליטיקאי ומדינאי מצרי ממוצא אלבני-טורקי, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים במהלך תקופת ח'ידוויאת וסולטנות מצרים (תחת האימפריה הבריטית) במהלך מלחמת העולם הראשונה. ביוגרפיהאביו של רושדי, אשר שימש כמושל קהיר, היה מבין האלבנים אשר באו למצרים ביחד עם מוחמד עלי שהפך לשליט מצרים. בצעירותו נשלח ללימודים בפריז, שם למד דין ודיפלומטיה. הוא נקרא לחזור למצרים בשנת 1892, בידי הח'דיו עבאס חלמי השני, והחל לעבוד תחתיו. בתפקיד זה ביצע רישומים על איכות החינוך במצרים. בתוך שנה משובו למצרים הקים את משרד המשפטים המצרי ועבד על התקציב שלו. בעודו שם עבר לעבוד גם בפקולטה למשפטים ומאוחר יותר עבד שש שנים כחוקר לשפות זרות. הוא הפך לשופט בבית המשפט העליון לקראת סוף המאה ה-19 תחת ראש הממשלה בוטרוס ראלי. כאשר במאי 1914 נסע עבאס חלמי השני לקונסטנטינופול, הוא הסדיר כי רושדי הוא ממלא מקומו כח'דיו כמו גם כראש ממשלת מצרים. זמן קצר לאחר כניסת הממלכה המאוחדת למלחמת העולם הראשונה, ממשלת רושדי הצהירה על איסור עסקאות מסחר עם כל המדינות הנמצאות במלחמה עם בריטניה. מספר ימים לאחר מכן הממשלה הכריזה מלחמה על מעצמות המרכז[1]. בדצמבר הכריזה בריטניה חסות שלטונית על מצרים והאימפריה העות'מאנית איבדה את מעמדה הסמלי כשלטת על מצרים. הוא הנהיג את המדיניות הפוליטית נגד האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמה בעוד פעל תחת חוסיין כאמל, הח'דיו החדש ומאוחר יותר יורשו פואד הראשון. עם סיום המלחמה רושדי פעל למשא ומתן עם הממשל הבריטי בנוגע לריבונות על מצרים אך היה במצב פוליטי בעייתי שכן היה מקורב לחצר המלוכה ובמהלך המלחמה תמך בבריטים[2]. רושדי עמד בראש ארבע ממשלות רצופות והתפטר מראשות הממשלה באפריל 1919. הוא פעל ליצירת חוקה חדשה בשנת 1922, לאחר הקמת ממלכת מצרים, אך פואד הראשון לא נתן חותמו על מעבר החוקה משום שהיא הפחיתה את סמכותו. רושדי נפטר לבסוף ב-14 במרץ 1928. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|