מחמוד סאמי אל-בארודי
מחמוד סאמי אל-בארודי (בערבית: محمود سامي البارودي; 6 באוקטובר 1839 – 12 בדצמבר 1904) היה פוליטיקאי מצרי חשוב ומשורר בולט. כיהן כראש ממשלת מצרים מ-4 בפברואר 1882 עד 26 במאי 1882. נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בשירה הערבית המודרנית. נודע בכינוי "אביר החרב והעט" (رب السيف والقلم). ביוגרפיהסאמי אל-בארודי נולד ב-6 באוקטובר 1839 בקהיר. אמו הייתה יווניה שהתאסלמה בעת נישואיה לבעלה המוסלמי. כישרונות הכתיבה שלו ניכרו כבר בגיל צעיר; הוא למד על המסורת הערבית וקרא ספרי שירים רבים בערבית, פרסית וטורקית. הוא השלים השכלה בסיסית, ולאחר מכן הצטרף לאקדמיה הצבאית המצרית, שם למד את אמנויות המלחמה, לימודי דת, שפות ומתמטיקה. הוא סיים את חוק לימודיו בשנת 1855, והוצב לאחר מכן במשרד החוץ העות'מאני. לאחר שהכירו בשליטתו המלאה בטורקית ופרסית הוא הוצב במשרד המזכירות המנהלית של משרד החוץ, והחזיק במשרה זו במשך 7 שנים (1857–1863). לאחר חזרתו למצרים ב-1863, קיבל סאמי אל-בארודי משרה במנהלה של הח'דיו המצרי איסמעיל פאשה. עם זאת, לאחר שלא מצא סיפוק בעבודתו, החליט להתגייס לצבא, ביולי 1863. הוא מונה למפקדם של שני גדודים והוכיח את כשרונותיו כמפקד. הוא הגיע לדרגת "בקבשי" בצבא הח'דיו (דרגה המקבילה לדרגת לויטננט קולונל). בשנת 1865 השתתף בדיכוי המרד בכרתים במשך שנתיים. אל-בארודי היה אחד ממנהיגי מרד עוראבי, התקוממות נגד שלטון הח'דיו של מצרים תאופיק פאשא. ב-1881 מונה אל-בארודי לשר המלחמה בממשלת הח'דיו, לאחר לחץ רב ומחאות שארגן עוראבי, ובפברואר 1882 מונה לראש ממשלת מצרים. לאחר המלחמה האנגלו-מצרית והכיבוש הבריטי של מצרים, גורשו ממצרים מנהיגים לאומניים, ובהם סאמי-אל בארודי, לסרי לנקה. הוא נותר שם במשך 17 שנים, והנציח תקופה ארוכה זו בשיריו, בהם הביע כאב עמוק וגעגועים למולדתו. ב-12 בספטמבר 1899 הוא נשלח חזרה למצרים לצורך טיפולים רפואיים. סאמי אל-בארודי מת ב-12 בדצמבר 1904. קישורים חיצוניים
|