אבראהים עבד אל-האדי

אבראהים עבד אל-האדי
ابراهيم عبد الهادي

לידה	1896 דמיאט, מצרים
פטירה	18 בפברואר 1981 (בגיל 85 בערך)
מדינה	מצרים
מפלגה	הגוש הסעדי
ראש ממשלת מצרים 28 בדצמבר 1948 – 26 ביולי 1949 (211 ימים) → מחמוד פהמי נוקראשי חוסיין סירי ←

אבראהים עבד אל-האדי (בערבית: ابراهيم عبد الهادي; 1896 – 18 בפברואר 1981) היה פוליטיקאי מצרי שכיהן כראש ממשלת מצרים בשנים 1948–1949. הוא מונה בעקבות ההתנקשות בחייו של קודמו בתפקיד מחמוד פהמי נוקראשי בידי ארגון האחים המוסלמים. במהלך כהונתו נחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ישראל שסיימו את השותפות המצרית במלחמת העצמאות.

אבראהים עבד אל-האדי נולד בשנת 1896. הוא היה חבר בגוש הסעדי שהתפצל בשנת 1938 ממפלגת הופד, הדומיננטית שבמפלגות השלטון במצרים. מנהיג הגוש הסעדי מחמוד פהמי נוקראשי, התמנה לראשות הממשלה לאחר התפטרותו של איסמעיל צדקי מהתפקיד בדצמבר 1946. ממשלה זו, שבה היה אל-האדי גורם דומיננטי, החליטה על הצטרפות הצבא המצרי לפלישה למדינת ישראל עם הקמתה במאי 1948. לאור התבוסות שספג הצבא המצרי נגד צה"ל התגברו המהומות מבית, בשיאן החליט נוקראשי להוציא את ארגון האחים המוסלמים מחוץ לחוק ב-6 בדצמבר 1948. בעקבות זאת האחים המוסלמים התנקשו בחייו של נוקראשי ב-28 בדצמבר, ובמקומו מונה עבד אל-האדי לראשות הממשלה^[1].

פעולותיו הראשונות של עבד אל-האדי בתפקיד ראש הממשלה היו הגברת אמצעי הביטחון ודיכוי המהומות המתגברות במצרים, עדיין במסגרת המשטר הצבאי שהונהג במדינה. כחלק מהתנגשויות אלו נרצח מנהיג האחים המוסלמים חסן אל-בנא בידי גורמי השלטון ב-12 בפברואר 1949. עוד באותו חודש חתם עבד אל-האדי, לאור המצב הקשה בחזית והכוח המצרי המכותר בכיס פלוג'ה, על הסכמי שביתת הנשק עם ישראל. המצב הביטחוני במדינה הידרדר עוד יותר, ובמאי ניתנה ארכה נוספת למשטר הצבאי. המלך פארוק פעל להחזיר את מפלגת הופד ומנהיגה מוסטפא א-נחאס פאשה להנהגת מצרים, כדי ליצור קואליציה רחבה ככל האפשר ולהקטין את המהומות. אולם הופד הסכימה להצטרפות לממשלה רק אם יסולק עבד אל-האדי. המלך נענה לדרישה זו ועבד אל-האדי פוטר ב-26 ביולי 1949 והוחלף בידי חוסיין סירי, מקורבו של המלך, ועמד בראש ממשלה שבה היו נציגים מכלל המפלגות^[2]. היה זה גם צעד בדרך לעריכת בחירות כלליות שתוכננו לינואר 1950^[3].

בבחירות שנערכו בראשית 1950 אכן הצליחה מפלגת הופד לחזור לשלטון, והגוש הסעדי חזר לאופוזיציה. עבד אל-האדי לא בחל באמצעים כנגד השלטון, והתסיס סטודנטים ומשכילים ממעמד הביניים להפגנות ולהתנגשויות עם כוחות הביטחון ברחבי הבירה קהיר. פעולות אלו, בין היתר, הובילו בסופו של דבר לנפילת ממשלתו של א-נחאס ולאחר מכן למהפכת הקצינים החופשיים ביולי 1952^[4]. לאחר עלייתם לשלטון של הקצינים בראשות מוחמד נגיב, הוצאו בינואר 1953 כל המפלגות מחוץ לחוק, ובהמשך אותה שנה נשפטו פוליטיקאים רבים בפני בית דין של אנשי המהפכה על שחיתות ופגיעה בעם המצרי. עבד אל-האדי גם הוא נשפט בפני בית דין זה, שבראשו עמדו הקצינים עבד אל-לטיף בגדאדי ואנואר סאדאת. בתחילה נשפט לגזר דין מוות, אולם בשנת 1954 הומתק עונשו בידי הנשיא מוחמד נגיב והוא שוחרר מטעמים בריאותיים^[5].

אבראהים עבד אל-האדי נפטר ב-18 בפברואר 1981 בקהיר^[6].

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

• הסכמי שביתת הנשק

• חגי ארליך, מצרים: האחות הבכירה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ד, עמודים 81–101.

מדיה וקבצים בנושא אבראהים עבד אל-האדי בוויקישיתוף

ראשי ממשלת מצרים
ח'דיוות מצרים	נובהר פאשא (1878–1879) • אסמאעיל פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוחמד שריף פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוסטפא ריאד פאשה (1879–1881) • מוחמד שריף פאשא (1881–1882) • מחמוד סאמי אל-בארודי (1882) • ראע'ב פאשא (1882) • אחמד עוראבי (1882) • מוחמד שריף פאשא (1882–1884) • נובהר פאשא (1884–1888) • מוסטפא ריאד פאשה (1888–1891) • מוסטפא פהמי פאשא (1891–1893) • חוסין פאחרי פאשא (1893) • מוסטפא ריאד פאשה (1893–1894) • נובהר פאשא (1894–1895) • מוסטפא פהמי פאשא (1895–1908) • בוטרוס ראלי (1908–1910) • מוחמד סעיד פאשא (ראש ממשלה) (1910–1914) • חוסיין רושדי פאשא (1914)
סולטנות מצרים	חוסיין רושדי פאשא (1914–1919) • מוחמד סעיד פאשא (1919) • יוסף ווהבה (1919–1920) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1920–1921) • עדלי יאקון פאשא (1921–1922)
ממלכת מצרים	עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1922) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1922–1923) • יחיא איברהים פאשא (1923–1924) • סעד זע'לול (1924) • אחמד זוהיר פאשא (1924–1926) • עדלי יאקון פאשא (1926–1927) • עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1927–1928) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1928) • מוחמד מחמוד פאשא (1928–1929) • עדלי יאקון פאשא (1929–1930) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1930) • איסמעיל סידקי (1930–1933) • עבד-אל פתח יחיא פאשא (1933–1934) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1934–1936) • עלי מאהר (1936) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1936–1937) • מוחמד מחמוד פאשא (1937–1939) • עלי מאהר (1939–1940) • חסן סברי פאשה (1940) • חוסיין סירי (1940–1942) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1942–1944) • אחמד מאהר (1944–1945) • מחמוד פהמי נוקראשי (1945–1946) • איסמעיל סידקי (1946) • מחמוד פהמי נוקראשי (1946–1948) • אבראהים עבד אל-האדי (1948–1949) • חוסיין סירי (1949–1950) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1950–1952) • עלי מאהר (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • חוסיין סירי (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • עלי מאהר (1952) • מוחמד נגיב (1952–1953)
הרפוליקה של מצרים	מוחמד נגיב (1953–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954) • מוחמד נגיב (1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1958)
הרפובליקה הערבית המאוחדת	גמאל עבד אל נאצר (1958–1962) • עלי סברי (1962–1965) • זכריא מוחי א-דין (1965–1966) • מוחמד סדקי סוליימן (1966–1967) • גמאל עבד אל נאצר (1967–1970) • מחמוד פאוזי (1970–1971)
הרפובליקה הערבית של מצרים	מחמוד פאוזי (1971–1972) • עזיז צדקי (1972–1973) • אנואר סאדאת (1973–1974) • עבדל עזיז מוחמד חיג'אזי (1974–1975) • ממדוח סאלם (1975–1978) • מוסטפא ח'ליל (1978–1980) • אנואר סאדאת (1980–1981) • חוסני מובארכ (1981–1982) • אחמד פואד מוחי א־דין (1982–1984) • כמאל חסן עלי (1984–1985) • עלי לוטפי מחמוד (1985–1986) • עאטף צדקי (1986–1996) • כמאל גנזורי (1996–1999) • עטאף עביד (1999–2004) • אחמד נזיף (2004–2011) • אחמד שפיק (2011) • עיסאם שרף (2011) • כמאל גנזורי (2011–2012) • הישאם קנדיל (2012–2013) • חאזם אל-בבלאווי (2013–2014) • אבראהים מחלב (2014–2015) • שריף אסמאעיל (2015–2018) • מוסטפא מדבולי (2018–מכהן)