ממדוח סאלם

ממדוח סאלם
ممدوح سالم

לידה	1918 אלכסנדריה, מצרים מצרים (1805-1922)
פטירה	25 בפברואר 1988 (בגיל 70 בערך) לונדון, אנגליה בריטניה
מדינה	מצרים מצרים
מפלגה	האיחוד הסוציאליסטי הערבי המפלגה הלאומית-דמוקרטית
ראש ממשלת מצרים ה־39 16 באפריל 1975 – 2 באוקטובר 1978 (3 שנים) תחת נשיא מצרים אנואר סאדאת → עבד אל-עזיז חגאזי מוסטפא ח'ליל ←

ממדוח סאלם (בערבית: ممدوح سالم; 1918, אלכסנדריה – 25 בפברואר 1988, לונדון) היה איש ביטחון ומדינאי מצרי שכיהן כראש ממשלת מצרים בין השנים 1975–1978.

סאלם נולד באלכסנדריה. עם סיום לימודיו בבית הספר לשיטור ב-1940, הוא הצטרף לכוחות הביטחון ואף הגיע לתפקיד קצונה בכיר בדרגת "ליווא”, המקביל לדרגת אלוף. הוא פיקד על כוחות הביטחון של מחוז אלכסנדריה עוד בתקופת שלטונו של המלך פארוק. בין השנים 1960–1967, הוא היה הקצין האחראי על ביטחונו האישי של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר, ובין השנים 1967–1972 מונה למושל של כמה מחוזות, ביניהם מחוז אסיוט (בשנים 1967–1970) ואלכסנדריה (1970).

בשנת 1971, מונה סאלם לתפקיד שר הפנים בממשלתו של מוחמד פאוזי על ידי הנשיא החדש, אנואר סאדאת, וכיהן בתפקיד זה על למינויו לתפקיד ראש הממשלה ב-1975. מינויו של סאלם, קצין משטרה ותיק, שנתפס גם כאחד מתומכיו זכריא מוחי א-דין לתפקיד זה בתקופה הרגישה של תחילת כהונתו של סאדאת כנשיא, נתפסה כסימן לדיכוי שסאדאת היה זקוק להשליט כדי לייצב את שלטונו, במיוחד לאור תנועות המחאה העממיות שהלכו וצברו תאוצה בתחילת שנות ה-70.^[1]

עם פרוץ המחאות במצרים ב-1975, סאדאת מינה את סאלם כראש ממשלה וכאחראי על הרכבת ממשלה חדשה. תפקידה של ממשלה זו הייתה לסייע לסאדאת בתקופה שבה הנהיג מדיניות של התקרבות למערב וניסיון לליברליזציה כלכלית ולהתמודד עם הזעם הציבורי שהתפרץ בעקבות מדיניות זו.

עם חלוקת מפלגת השלטון במצרים, האיחוד הסוציאליסטי הערבי, לפלגים פוליטיים מתחרים על ידי סאדאת, עמד סאלם בראש הזרם המרכזי, שנקרא "הארגון הערבי-סוציאליסטי המצרי”. פלג זה זכה ברוב גדול של המושבים בבחירות 1976 לפרלמנט המצרי. עם פירוק האיחוד כשנה לאחר מכן, סאלם מצא את עצמו עומד בראש מפלגה עצמאית, המפלגה הערבית-סוציאליסטית. בעקבות הקמת המפלגה הלאומית-דמוקרטית, אליה הצטרפו רוב החברים לשעבר בזרם המרכזי של האיחוד, אף מפלגתו של סאלם התמזגה לתוך מפלגת השלטון החדשה של סאדאת.

סאלם זכור בהיסטוריה המצרית במיוחד בקשר לתפקידו בדיכוי המחאות של ינואר 1977, שפרצו בשל המצב הכלכלי הקשה במצרים באותה תקופה ובמיוחד על רקע ביטול הסובסידיות על מוצרי מזון בסיסיים שדרשה קרן המטבע הבין-לאומית. שמו של סאלם נזכר באחת מסיסמאות המחאה של אותה תקופה: "יא ממדוח ביי, אל-לחמה בקת בגניה!" (אדון ממדוח, הבשר התייקר!).^[2][3] בתפקידו כראש ממשלה, קיבל סאלם גם את פני המשלחת הישראלית הראשונה שהגיעה לקהיר בדצמבר 1977 כדי להשתתף בשיחות השלום.^[4]

ב-1978, בעקבות התפטרות שר החוץ איבראהים כאמל במחאה על הסכמי קמפ דייוויד, פירק סאדאת את הממשלה, וסאלם הוסר מתפקידו. במקומו מונה מוסטפא ח'ליל, שכיהן אז כיושב ראש מפלגת השלטון. בשנים הבאות, על אף שלא כיהן בתפקיד רשמי, המשיך סאלם לתפקד כיועץ הן לנשיא סאדאת והן לממשיכו הנשיא חוסני מובארכ.^[5]

סאלם נפטר בלונדון בגיל 70, שם שהה לצורך קבלת טיפול רפואי.^[6]

• ממדוח סאלם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ראשי ממשלת מצרים
ח'דיוות מצרים	נובהר פאשא (1878–1879) • אסמאעיל פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוחמד שריף פאשא (1879) • תאופיק פאשא (1879) • מוסטפא ריאד פאשה (1879–1881) • מוחמד שריף פאשא (1881–1882) • מחמוד סאמי אל-בארודי (1882) • ראע'ב פאשא (1882) • אחמד עוראבי (1882) • מוחמד שריף פאשא (1882–1884) • נובהר פאשא (1884–1888) • מוסטפא ריאד פאשה (1888–1891) • מוסטפא פהמי פאשא (1891–1893) • חוסין פאחרי פאשא (1893) • מוסטפא ריאד פאשה (1893–1894) • נובהר פאשא (1894–1895) • מוסטפא פהמי פאשא (1895–1908) • בוטרוס ראלי (1908–1910) • מוחמד סעיד פאשא (ראש ממשלה) (1910–1914) • חוסיין רושדי פאשא (1914)
סולטנות מצרים	חוסיין רושדי פאשא (1914–1919) • מוחמד סעיד פאשא (1919) • יוסף ווהבה (1919–1920) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1920–1921) • עדלי יאקון פאשא (1921–1922)
ממלכת מצרים	עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1922) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1922–1923) • יחיא איברהים פאשא (1923–1924) • סעד זע'לול (1924) • אחמד זוהיר פאשא (1924–1926) • עדלי יאקון פאשא (1926–1927) • עבד אל ח'אלק סאוראט פאשא (1927–1928) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1928) • מוחמד מחמוד פאשא (1928–1929) • עדלי יאקון פאשא (1929–1930) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1930) • איסמעיל סידקי (1930–1933) • עבד-אל פתח יחיא פאשא (1933–1934) • מוחמד תאופיק נאסים פאשא (1934–1936) • עלי מאהר (1936) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1936–1937) • מוחמד מחמוד פאשא (1937–1939) • עלי מאהר (1939–1940) • חסן סברי פאשה (1940) • חוסיין סירי (1940–1942) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1942–1944) • אחמד מאהר (1944–1945) • מחמוד פהמי נוקראשי (1945–1946) • איסמעיל סידקי (1946) • מחמוד פהמי נוקראשי (1946–1948) • אבראהים עבד אל-האדי (1948–1949) • חוסיין סירי (1949–1950) • מוסטפא א-נחאס פאשה (1950–1952) • עלי מאהר (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • חוסיין סירי (1952) • אחמד נגיב אל-הילאלי (1952) • עלי מאהר (1952) • מוחמד נגיב (1952–1953)
הרפוליקה של מצרים	מוחמד נגיב (1953–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954) • מוחמד נגיב (1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1958)
הרפובליקה הערבית המאוחדת	גמאל עבד אל נאצר (1958–1962) • עלי סברי (1962–1965) • זכריא מוחי א-דין (1965–1966) • מוחמד סדקי סוליימן (1966–1967) • גמאל עבד אל נאצר (1967–1970) • מחמוד פאוזי (1970–1971)
הרפובליקה הערבית של מצרים	מחמוד פאוזי (1971–1972) • עזיז צדקי (1972–1973) • אנואר סאדאת (1973–1974) • עבדל עזיז מוחמד חיג'אזי (1974–1975) • ממדוח סאלם (1975–1978) • מוסטפא ח'ליל (1978–1980) • אנואר סאדאת (1980–1981) • חוסני מובארכ (1981–1982) • אחמד פואד מוחי א־דין (1982–1984) • כמאל חסן עלי (1984–1985) • עלי לוטפי מחמוד (1985–1986) • עאטף צדקי (1986–1996) • כמאל גנזורי (1996–1999) • עטאף עביד (1999–2004) • אחמד נזיף (2004–2011) • אחמד שפיק (2011) • עיסאם שרף (2011) • כמאל גנזורי (2011–2012) • הישאם קנדיל (2012–2013) • חאזם אל-בבלאווי (2013–2014) • אבראהים מחלב (2014–2015) • שריף אסמאעיל (2015–2018) • מוסטפא מדבולי (2018–מכהן)