|
שאול פרידלנדר
Saul Friedländer | | פרופ' שאול פרידלנדר, 2008 | |
לידה |
11 באוקטובר 1932 (בן 92)
פראג, צ'כוסלובקיה  |
|---|
|
מדינה |
ארצות הברית, אוסטריה, ישראל, צרפת, גרמניה |
|---|
|
השכלה |
|
|---|
|
מעסיק |
Graduate Institute of International Studies, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
|---|
|
פרסים והוקרה |
|
|---|
  |
שאול פרידלנדר (Saul Friedländer; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשמ"ג (1983) ופרס פוליצר (2008).
קורות חיים
שאול פרידלנדר נולד בשם פאבל בפראג בירת צ'כוסלובקיה במשפחה יהודית בורגנית, אביו הנס היה סגן-הנשיא של חברת ביטוח גרמנית[1]. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה במרץ 1939, ברחה המשפחה לצרפת ושהתה בפריז מאפריל 1939 עד יוני 1940. עם כיבוש פריז על ידי הנאצים המשפחה ברחה דרומה לעיירת המרחצאות נריס-לה-באן בשטחה של משטר וישי. בקיץ 1942 החל משטר וישי לאסוף את “היהודים הזרים” שלא היו מבני המקום, ולשלוח אותם מצרפת “למזרח”, למחנות השמדה[1]. הוא הושם במנזר צרפתי על ידי הוריו, לצורך הגנה על חייו מאימי המשטר הנאצי. שם גדל כקתולי, והוכשר לכמורה. הוריו ניסו לחצות את הגבול לשווייץ, נתפסו בדרך, נשלחו לגרמניה, ומשם לאושוויץ בחודש נובמבר 1942, שם נרצחו בתאי הגזים. רק בשנת 1946 בשיחה עם כומר ישועי, נודע לפרידלנדר על מות הוריו ועל מחנות ההשמדה. בעקבות השיחה הוא החליט לחזור ליהדות, יצר קשר עם הסוכנות היהודית, זו העבירה אותו לפריז, ובמשך שנה חי עם משפחה אומנת יהודית דתית ולמד בתיכון. כשפרצה מלחמת העצמאות, הוא רצה להילחם אך בתנועת הנוער "הבונים", בה היה חבר, אמרו שהוא צעיר מדי. הוא החליט להצטרף לתנועת "בית"ר", אמר שהוא בן 17, וכך העלו אותו על סיפונה של האוניה "אלטלנה" והוא הגיע לארץ ישראל"[2].
למד בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, אחר כך בפריז ובמכון ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ז'נבה, שם כתב את הדוקטורט ושימש מרצה. במקביל בתקופה זו שימש מזכירו של נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי[3]. בשנת 1968 שימש מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים[4], והחל משנת הלימודים 1969/70 שימש ראש החוג ליחסים בינלאומיים. ב-1974 מונה לעמוד גם בראש מכון המחקר ליחסים בינלאומיים על-שם לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית[5].
ב-1976 עבר ללמד במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב[6]. ב-1979 היה מיוזמי הוצאת הרבעון "זמנים" העוסק בהיסטוריה, ביחד עם הפרופסורים צבי יעבץ וחיים שקד.
בשנות ה-80 היה חבר בתנועת "שלום עכשיו". ב-1992 הוצב במקום ה-117 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת השלוש עשרה.
בשנת 1998 החל לשמש פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
בשנת 2001, הבמאי יהודה יניב יצר סרט תיעודי בשם "הילד הנחבא – זמן שאול" אשר מספר את סיפור חייו[7].
בנו הוא פרופסור אלי פרידלנדר, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב לשעבר.
הפקיד את ארכיונו האישי בספרייה הלאומית בשנת 2016[8].
מחקריו
פרידלנדר היה אחד ההיסטוריונים הראשונים (יחד עם לאון פוליאקוב וגונתר לוי (Guenter Lewy)) שפרסם מחקר ביקורתי על התנהלותו של האפיפיור פיוס השנים עשר בזמן מלחמת העולם השנייה ועל יחסו לנאציזם ולגורל היהודים; את מחקרו פרסם בשנת 1964 בספרו "Pie XII et le IIIe Reich, Documents". על פי מסמכים שאסף ובדק מארכיון משרד החוץ הגרמני, לאפיפיור פיוס היה מידע על פעולות ההשמדה הנאציות נגד היהודים כבר מן ההתחלה. אך אף פעם אחת לא התערב בצורה קונקרטית וספציפית נגד ההשמדה. פרידלנדר סבור כי האפיפיור שמר בלבו מקום מיוחד לגרמניה וראה בנאציזם חומה בפני הקומוניזם, אותו תיעב[9]. הספר פורסם אחר כך גם באנגלית וזכה לתהודה רבה[10]. במסגרת מחקר זה גם חשף כי מספר תיקי מסמכים נעלמו מארכיון ממשלת מערב גרמניה, הקשורים לאפיפיור פיוס ולגירוש יהודי בודפשט ויהודי רומא[11][12].
בשנת 1967 פרסם באנגלית את הספר "Prelude to downfall: Hitler and the United States 1939–1941" בו תיעד מחקר שערך על יחסי גרמניה הנאצית וארצות הברית בתחילת מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1968 פרסם ביוגרפיה שכתב על קורט גרשטיין, קצין במכון ההיגיינה של הוואפן אס אס שפעל על מנת לדווח על השמדת היהודים בשואה לגורמים שונים[13].
עמדותיו
פרידלנדר טוען שהאנטישמיות הנאצית היא ייחודית לעומת שנאת היהודים מאז ומעולם, מהיותה כוללנית ו"גואלת", במובן זה שהיא "פותרת" את כל צרותיו של המאמין בה. באשר לתכנון השואה, פרידלנדר מחזיק בעמדה שהשואה אכן הייתה תוכנית כוללנית של היטלר, אולם טוען שהתוכנית לא נהגתה לפני שנת 1941. בהקשר זה הוא התנגד לגישה של מספר היסטוריונים גרמנים במהלך פולמוס ההיסטוריונים.
פרסים והוקרה
ספריו
- קורט גרשטיין או הדו-משמעות של הטוב, 1968.
- דו-שיח ערבי-ישראלי, במשותף עם מחמוד חוסיין (עורכים), הוצאת דביר, 1975.
- עם בוא הזיכרון, ספר אוטוביוגרפי שבו מתוארים זכרונות אישיים בשילוב עם תובנות היסטוריות, הוצאת אדם, 1980.
- קיטש ומוות - על השתקפות הנאציזם, הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (1982 בשפת המקור). תרגום: ג'ני נבות[18].
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות: 1939-1933. ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1997[19].
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד ויד ושם, 2007[20]
- Saul Friedländer, Where Memory Leads: My Life, Other Press, 2016 - אוטוביוגרפיה[21].
לקריאה נוספת
- שי גינזבורג, שאול פרידלנדר: בין היסטוריה לאוטוביוגרפיה, תיאוריה וביקורת 17, סתיו 2000, עמ' 217–222
- זמירה היזנר, ’משואה ותקומה לתקומת השואה’, עיון ב"עם בוא הזיכרון" לשאול פרידלנדר וב"שדות הזיכרון" לשלמה ברזניץ, עלי-שיח, 39, 1997.
- יעל לוטן, ’הקורבן כצופה: על שאול פרידלנדר, עם בוא הזיכרון’, ידיעות אחרונות, מרץ 1980.
קישורים חיצוניים
 שאול פרידלנדר, ברשת החברתית Goodreads- אוריאל ריינגולד, אני בחרתי? ־ אינני יכול להמלט מכךI, למרחב, 25 באפריל 1968 - ראיון
- עקיבא אלדר, הציונות שלהם היא לא הציונות שלי, כל העיר, 22 באפריל 1983 - ראיון לרגל זכייתו בפרס ישראל
- אנשיל פפר, לכו אל השטעטלים, באתר הארץ, 1 במאי 2008 - ריאיון לרגל זכייתו בפרס פוליצר
- עפרי אילני, ההיסטוריון שאול פרידלנדר מוציא לאור את החלק השני של מחקרו על השואה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009 - ריאיון
- מרב יודילוביץ', "זו לא רק עבודה, זה סיפור חיי", באתר ynet, 8 באפריל 2008
 שאול פרידלנדר בשיחה עם קובי מידן | חלק א' | חלק ב' | באתר החינוכית, מאי 2014 דוד אוחנה, שאול פרידלנדר במלאות לו תשעים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2022
הערות שוליים
- ^ 1 2 פרופסור אביהו זכאי, יושב על הר געש - חיי שאול פרידלנדר, באתר "יקום תרבות", 29 בנובמבר 2023
- ^ שירי לב-ארי, כלי מיטה מעוטרים מאם שנספתה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2007
- ^ נחום ברנע, צעירים מטפסים במגדל השן, דבר, 24 במאי 1968
- ^ נחום ברנע, באוניברסיטה העברית מתכננים לפתוח שוב חוג ראשי ליחסים בינלאומיים, דבר, 16 באפריל 1968
- ^ מחר חנוכת המכון ליחסים בינלאומיים באוניבר' העברית, על המשמר, 10 במרץ 1974
- ^ פרופ' ש.פרידדנדר מצטרף לסגל אוניברסיטת ת"א, דבר, 20 באפריל 1976
- ^ עכבר העיר, בכורה לסרט "הילד הנחבא - זמן שאול", באתר הארץ, 10 במרץ 2001
- ^ ארכיון שאול פרידלנדר, בספרייה הלאומית
- ^ אורי דן, היסטוריון ישראלי מאשים את פיוס ה־12, מעריב, 26 בנובמבר 1964
- ^ ספרר של פרידלנדר מכה גלים, היום, 14 בספטמבר 1966
עדה לוצ'אני, בטאון הואתיקן תוקף הפירסומים על פיוס ה־12, מעריב, 12 בינואר 1965
ישראל מרגלית, פיוס ה-12 והרייך ה-3, הַבֹּקֶר, 25 בדצמבר 1964
- ^ אורי דן, מסמך נעלם מגנזך ממשלת בון, מעריב, 1 בנובמבר 1964
- ^ תיק הנוגע לגירוש יהודי רומא ב־1943 נעלם מן האורכיונים המערב־גרמניים, על המשמר, 23 באוקטובר 1964
- ^ ספר חדש של ש. פרידלנדר על קצין הס. ס. גרשטיין, למרחב, 14 באפריל 1969
- ^ פרס־ישראל בהיסטוריה לפרופ' סולטמן ופרידלנדר, דבר, 6 בפברואר 1983
- ^ סוכנויות הידיעות, שאול פרידנלדר קיבל פרס בגרמניה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2007
- ^ שירי לב-ארי, היסטוריון ישראלי זכה בפרס פוליצר, באתר הארץ, 8 באפריל 2008
- ^ איתי נבו, חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד, באתר "הידען", 12 בפברואר 2014
- ^ יגאל תומרקין, מחשבות על קיטש, מוות ואלמוות, כותרת ראשית, 31 ביולי 1985
- ^ ביקורת: דניאל פרנקל, ’נורמליות למראית-עין’, יד ושם 27, 1999, עמ' 345-337; יהויקים כוכבי, 'אנטישמיות גואלת', דפים לחקר תקופת השואה 15, 1998, עמ' 302-191; דוד בנקיר, שני ספרים על רדיפת היהודים והשמדתם, יהדות זמננו 13, 1999, עמ' 293-283; אוטו דב קולקה, [על] שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939", ציון ס"ו, א', תשס"א, עמ' 123-109.
- ^ ביקורות:
דוד סזרני, "היסטוריה אינטגרטיבית ואינטגרלית": היסטוריה מקיפה של השואה על סמך חיי היום-יום - וקיצם, יד ושם 36 (1), תשס"ח, עמ' 234-229.
עדה פגיס, המתים האלה שאינם מפסיקים לחיות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
שולמית, ולקוב, השואה על כל צדדיה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
- ^ דינה פורת, "אל מקום שהזיכרון מוליך": חשבון הנפש של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, באתר הארץ, 25 בינואר 2018
|
