|
שואת יהודי צרפתשואת יהודי צרפת היא ריכוזם של עשרות אלפי יהודים צרפתיים במחנות ריכוז בצרפת וגירושם על ידי שלטונות צרפת ואנשי אס אס גרמניים למחנות השמדה במזרח אירופה כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה. כרבע מיהדות צרפת, 78,000, נספו בשואה. רקעבמאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת, וב-22 ביוני נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית לצרפת. לפי ההסכם שלוש חמישיות משטחה של צרפת כולל כל אזור החוף הצפוני הועברו לשלטון גרמני, והשטח הנותר ניתן לממשלת בובות צרפתית מטעם הגרמנים שכונתה "ממשלת וישי". מנהיגי ממשלת וישי היו המרשל פטן וסגנו פייר לאוול. פטן שהיה במלחמת העולם הראשונה גיבור קרב וורדן, זכה לאהדה ציבורית ניכרת בצרפת לאחר כיבושה על ידי הגרמנים. פטן הוביל מדיניות "להחזיר את צרפת לצרפתיים" ולפיה ריכוז המאמץ הצרפתי הוא בעניינים לאומיים צרפתיים תוך דחיקת רגלי הזרים ובכללם היהודים. ביולי 1940 חוקק חוק "לבדיקת אזרחות המהגרים" כתוצאה מחוק זה, בוטלה אזרחות של כ-16,000 אזרחים צרפתיים, שליש מהם יהודים. יחד עם חוק זה, נאסר על כל מי שלא צרפתי מבטן ולידה לעסוק בשירות הציבורי, כדוגמת עריכת דין ורפואה ושאר המקצועות. באוגוסט 1940 חוקק חוק ספציפי כנגד היהודים שעניינו ביטול 'האמנספציה' דהיינו כתב השוואת הזכויות שניתנה ליהודים בשנת 1782 על ידי נפוליאון.[1] בהמשך, הורה ליהודים לענוד טלאי צהוב, סילק אותם מעבודותיהם, שלל את פרנסותיהם והחרים את רכושם. מעצריםבחורף 1940–1941 שלחו הגרמנים והצרפתים עשרות אלפי יהודים למחנות מעצר בדרום צרפת, בהם גירס וסן סיפריאן. רובם היו פליטים ומהגרים. באביב 1941 חודשו המעצרים. במחנות אלה נספו אלפי יהודים. בשנת 1942 לתעודת זהות של יהודי צרפת התווסף מידע על מוצאם היהודי. הדבר הקל על חיפושם ומעצרם. גירושים להשמדה
ב-16 ביולי 1942 החלה משטרת צרפת במעצרים המוניים של יהודי פריז, וזאת בהסתמך על רישומם, שנעשה על ידי שוטרים צרפתיים. המשטרה ריכזה את היהודים במחנות ריכוז באזור פריז, העיקריים שבהם דראנסי, בון לה רולנד ופיטיביה, ושלחה אותם ברכבות של חברת הרכבות הצרפתית למחנות השמדה. המעצרים התפשטו לכל רחבי צרפת, גם לאזור "משטר וישי" החופשי לכאורה. בנובמבר 1942 כבשו הגרמנים גם את אזור משטר וישי והמשיכו לעצור יהודים ולשלחם להשמדה. בסוף 1944 שוחררה כמעט כל צרפת. עד אז הספיקו הצרפתים והגרמנים לשלוח למחנות ההשמדה כ-78,000 יהודים, שהיוו כרבע מיהדות צרפת. מארק ירבלום היה בין מנהיגי הקהילה בתקופת המלחמה ומיד אחריה. ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
