|
פולמוס ההיסטוריונים
פולמוס ההיסטוריונים של אמצע שנות ה-80 בגרמניה הוא כינוי לדיון בין היסטוריונים, גרמנים ברובם, לגבי משמעותה של השואה ומקומה בהיסטוריה הגרמנית. מקורו של הפולמוסהפולמוס החל בדיוני היסטוריונים בשנות ה-80 של המאה ה-20 בגרמניה המערבית. הוא נבע מגישה שמרנית שביקשה להחיות את הפטריוטיזם הגרמני ולחלץ את גרמניה מצל הנאציזם. הוויכוח נסב על שאלה היסטוריוסופית במהותה, שאלה שאין לה מענה היסטורי: מה משמעותו של העבר הנאצי לגבי גרמניה? עד כמה אחראית גרמניה של היום לפשעי הנאצים? בפולמוס הובעה הדעה שעל מעשי הרצח עצמם ידוע די והותר, והבעיה העיקרית עתה היא שיבוצם בהקשר הפוליטי והפרשנות שתוצע להם. עקב כך התמקד הפולמוס בפרשנויות ובמשמעויות של השואה, ולא ברציחות עצמן. מהלךכדי לפרוק את נטל האשמה מעל גרמניה, ניסו היסטוריונים שמרנים להמעיט מאופייה הייחודי של השואה, להשוות אותה לרציחות עם אחרות, ואף להציגה כתגובה לקומוניזם. ארנסט נולטה, קלאוס הילדברנד ואנדריאס הילגרובר טענו שהמבחן של היסטוריזציה נאותה הוא היכולת להסיט את המוקד במחקר התקופה הנאצית גם לסבל של קבוצות אחרות של קרבנות מלבד היהודים, ואף לסבלם של הגרמנים עצמם במלחמה. על פי הטענה, תיאור היבטים נוספים בתקופה הנאצית אינו עיוות וסילוף היסטורי, אלא דרך להקנות לתקופה זו פרספקטיבה מורכבת ושלמה יותר. בין מבקריה של גישה זו היה ההיסטוריון שאול פרידלנדר. הילגרובר תיאר את סבלם של חיילי הוורמאכט בחזית המזרחית לקראת סוף המלחמה ואת ניסיונם להגן על גרמנים מפני הצבא האדום. כך נעלמה השואה מאחורי תמונת האלימות שחיילי הצבא האדום הפעילו נגד אוכלוסייה אזרחית גרמנית. נולטה טען שהרציחות ההמוניות של הוורמאכט במזרח, והשואה בכלל זה, היו "תגובת מנע" שנקטו הגרמנים מול מה שחששו שעלולים הסובייטים לעשות. משמעותכיוון שפולמוס זה היה אידאולוגי ולא מחקרי, הוא לא תרם למחקר ההיסטורי. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|
|||||
