קורדובה (ספרד)

קורדובה
Córdoba

סמל קורדובה דגל קורדובה
פסל הרמב"ם בקורדובה
מדינה / טריטוריה	ספרד ספרד
קהילה אוטונומית	אנדלוסיה אנדלוסיה
ראש העיר	José María Bellido
בירת העיר	Córdoba
שטח	1,252 קמ"ר
גובה	120 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	323,763 (2023)
‑ צפיפות	258 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	37°53′N 4°47′W / 37.89°N 4.78°W / 37.89; -4.78
אזור זמן	UTC+1
http://www.cordoba.es
אתר מורשת עולמית
המרכז ההיסטורי בקורדובה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 שטח האתר 0.8 קמ"ר
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה קורדובה (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה קורדובה (למפת אנדלוסיה רגילה)   סביליה מאלגה גרנדה חרס אלמריה חאאן אקסטרמדורה קסטיליה-לה מנצ'ה מורס. הים התיכון מ. האוקיינוס האטלנטי פור. קורדובה (למפת אנדלוסיה מוגדלת)   סביליה מאלגה גרנדה חרס אלמריה חאאן אקסטרמדורה קסטיליה-לה מנצ'ה מורס. הים התיכון מ. האוקיינוס האטלנטי פור. קורדובה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

קורדובה (ספרדית: Córdoba,‏ IPA‏: [ko̞ɾðo̞βaˈ]) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. אוכלוסייתה של העיר מונה 330,033^[1] נפש, נכון לשנת 2011.

יישוב אנושי באזור העיר התחיל בתקופה הפרהיסטורית, לפי שרידים ניאנדרטליים המתוארכים ל-42,000 עד 35,000 לפנה"ס.^[2] את העיר ייסדו הפיניקים בשם "קרת-טבת" (קרת טובה), שהתגלגל לשם הלטיני Corduba.^[3][4] העיר המשיכה להתקיים לאחר הכיבוש הרומי, ובמקום ניתן למצוא שרידים לעברה המפואר, דוגמת אמת מים רומית.

קורדובה מוזכרת בתלמוד הבבלי בסביבות שנת 350 לספירה^[5], שם שהה באותה עת הריש גלותא. עצם הימצאות אישיות יהודית כה בכירה בעיר מעידה ככל הנראה על קהילה יהודית חשובה שהייתה שם כבר באותן שנים^[6].

בשנת 711 לספירה נכבשה קורדובה על ידי המוסלמים, המכונים לעיתים מורים. כך החל העידן המוסלמי שארך בקורדובה למעלה מחמש מאות שנה. במהלך תקופה זו הייתה קורדובה לגדולה בערי אירופה, והפכה למרכז אמנות ולימוד אסלאמי, וגם אחד המקומות המקודשים לאסלאם.

בין השנים 750 ל-929 הייתה קורדובה לבירת האמירות הספרדית המוסלמית שנקראה גם אל-אנדלוס ולאחר מכן משהפכה ספרד לח'ליפות, שנקראה גם ח'ליפות קורדובה, הייתה קורדובה לבירתה. במהלך המאה העשירית תוארה קורדובה כעיר גדולה ועשירה שהיו בה יותר מ-1,000 מסגדים ויותר מ-600 מרחצאות. יש המשערים שבין 935 לשנת 1013 הייתה קורדובה העיר הגדולה בעולם.

תקופת השלטון המוסלמי הייתה תקופה של פריחה ושגשוג גם לקהילה היהודית במקום. אולם הביטחון לא היה רציף: בשנת 1013, במהלך מלחמות השלטון שחוותה ח'ליפות קורדובה, גירש מנהיג הברברים סולימאן את רובה של הקהילה היהודית. מאוחר יותר, בשנת 1148, הציגו אל-מוואחידון לקהילה היהודית שתי אפשרויות: התאסלמות או מוות. חלק מן הקהילה התאסלם, בעוד אחרים ברחו מן העיר, וביניהם גם הרמב"ם. יליד העיר יהודי מפורסם נוסף שחי ופעל בקורדובה, היה חסדאי אבן שפרוט, יועצו של ח'ליף קורדובה, במאה ה-10.

בשנת 1236 נכבשה קורדובה על ידי הנוצרים במלחמת הרקונקיסטה החמישית שהובלה על ידי פרננדו השלישי מלך קסטיליה ולאון. בעקבות הכיבוש, תושבים מוסלמים רבים עזבו את האזור. שיבת הנוצרים, ואחר כך עם גירוש יהודי ספרד, התרוקנה העיר מיהודים.

ערך מורחב – הקתדרלה של קורדובה

קורדובה מפורסמת בזכות הקתדרלה העתיקה במקום. מבנה הקתדרלה שימש עוד בתקופת האימפריה הרומית כמקום מקדש לאלים הפגניים. במאה השישית הקימו הויזיגותים את בזיליקת הקדוש וינסנט. מהמאה השמינית שימש כ"מסקיטה" – המסגד הגדול, שנודע בגודלו וביופיו, ומהמסגדים המפורסמים בעולם.

בנייתו של המסגד החלה בשנת 748. בזה אחר זה הרחיבו השליטים המוסלמים בספרד את המתחם, עד שהעיר נכבשה מחדש על ידי הנוצרים במאה ה-13. המסגד, על מאות עמודי השיש שבו והלבנים האדומות-הלבנות, נחשב לאחד ממבני המורשת המורית המרשימים.

במאה ה-13 הוא הוסב לבית תפילה נוצרי, ובמאה ה-16 נבנתה הקתדרלה במרכז המתחם.

בשנת 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של קורדובה כאתר מורשת עולמית.

• בית הכנסת בקורדובה
• תור הזהב של יהדות ספרד

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: קורדובה (ספרד)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קורדובה (ספרד)

• אתר האינטרנט הרשמי של קורדובה (בספרדית)
• קורדובה, באתר למטייל
• תמי בר סלע, הקתדרלה של קורדובה, באתר למטייל, 3 במרץ 2010
• איתן לשם, עם אתרי מורשת עולמיים, עבר עשיר וסיאסטה, קורדובה מקווה לחזור לתפארתה, באתר הארץ, 31 בינואר 2019
• קורדובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קורדובה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית

אתרי מורשת עולמית בספרד

המונומנטים של אוביידו וממלכת אסטוריאס: סנטה מריה דל נרנקו, סן מיגל דה ליו, סנטה כריסטינה דה לנה • הנוף התרבותי בארנחואס • איביזה • אל אסקוריאל • אלהמברה, חנרליפה ואלבאיסין בגרנדה • חורש הדקלים באלש • האוניברסיטה והרובע ההיסטורי באלקלה דה אנארס • מצודת סביליה, קתדרלת סביליה וארכיון איי הודו • מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד • האתר הארכאולוגי בהרי אטאפוורקה • העיר העתיקה של אווילה והכנסיות מחוץ לחומות • מכלול הרנסאנס בבאיסה ובאובדה • המכלול הארכאולוגי במרידה • העיר העתיקה ואמת המים בסגוביה (כולל האלקסר וקתדרלת סגוביה) • העיר העתיקה סלמנקה • דרך סנטיאגו • פלאו דה לה מוזיקה קטלנה ואוספיטל דה סנט פאו • העיר ההיסטורית של קואנקה • המרכז ההיסטורי של קורדובה • העיר העתיקה קסרס • קתדרלת בורגוס • המכלול הארכאולוגי בטאראקו • הכנסיות הרומנסקיות בעמק בואי • העיר ההיסטורית של טולדו • בורסת המשי בוולנסיה • לאס מדולס • אדריכלות מודחאר באראגון • מנזר פובלט • אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה • החומות הרומיות בלוגו • המנזר המלכותי של סנטה מריה דה גואדלופה • סן קריסטובל דה לה לגונה • המנזרים סן מייאן דה יוסו וסן מייאן דה סוסו • סנטיאגו דה קומפוסטלה • גשר ביסקאיה • יצירותיו של אנטוני גאודי: פארק גואל, פלאו גואל, קאזה מילה, קאזה ויסנס, סגרדה פמיליה, קאזה באליו וכנסיית קולוניה גואל • הפארק הלאומי דוניאנה • הפארק הלאומי גרחונאי • הפארק הלאומי טיידה • הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו (בשיתוף עם הפארק הלאומי פירנאים בצרפת) • מגדל הרקולס • אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדה ובעמק קואה (בשיתוף עם פורטוגל) • הנוף התרבותי של סרה דה טרמונטנה • מורשת הכספית באלמדן ובאידריה (עם סלובניה) • אתר הדולמנים של אנטקרה • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם שבע עשרה מדינות נוספות) • עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה • הנוף התרבותי של ריסקו קאידו וההרים הקדושים של גראן קנריה • שדרות פראדו ופארק בואן רטירו • האתרים הפרהיסטוריים של מנורקה הטליוטית

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ') פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת

הערים הגדולות של ספרד אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2021[אוכלוסין 1]
^ SPAIN: Autonomous Communities and Major Cities
	דירוג	שם	קהילה אוטונומית	אוכלוסייה	דירוג	שם	קהילה אוטונומית	אוכלוסייה
מדריד ברצלונה
	1	מדריד	מדריד	3,277,451	11	אליקנטה	ולנסיה	338,768	ולנסיה סביליה
	2	ברצלונה	קטלוניה	1,627,559	12	קורדובה	אנדלוסיה	322,327
	3	ולנסיה	ולנסיה	788,842	13	ואיאדוליד	קסטיליה ולאון	297,370
	4	סביליה	אנדלוסיה	684,340	14	ויגו	גליסיה	294,650
	5	סרגוסה	אראגון	681,430	15	חיחון	אסטוריאס	269,311
	6	מאלגה	אנדלוסיה	578,063	16	ל'אוספיטלט דה ליוברגט	קטלוניה	265,003
	7	מורסיה	מורסיה	459,778	17	ויטוריה	חבל הבסקים	252,953
	8	פלמה דה מיורקה	האיים הבלאריים	424,837	18	לה קורוניה	גליסיה	245,541
	9	לאס פאלמאס	האיים הקנריים	380,667	19	אלש	ולנסיה	235,566
	10	בילבאו	חבל הבסקים	345,749	20	גרנדה	אנדלוסיה	233,680