|
אלש
 אלש (בוולנסית: Elx) או אלצ'ה (בספרדית: Elche) היא עיר בדרום-מזרח ספרד, במחוז אליקנטה שבקהילה האוטונומית של ולנסיה. היא סמוכה לעיר אליקנטה ולים התיכון. דרך העיר זורם נהר וינלופו (Vinalopó). ב-2006 נמנו בעיר 219,000 תושבים. יש במקום שרידים ארכאולוגיים רבים, חלקם מתוארכים לאלף החמישי לפנה"ס. היישוב הגדול הראשון במקום הוקם במאה ה-5 לפנה"ס בידי האיברים, שיצרו את הפסל המפורסם Dama d'Elx (הגבירה מאלש) המוצג במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה במדריד. מאוחר יותר נכבשה בידי הקרתגנים, היוונים והרומאים, שכינו אותה Ilici. בתקופה הויזיגותית ישב בה בישוף. בתקופה המוסלמית איבדה מעט את חשיבותה. חיימה הראשון מאראגון כבש אותה ב-1264. החקלאות תופסת עדיין חלק משמעותי בכלכלת העיר, אך היום ייצור הנעליים הוא הענף הכלכלי העיקרי. בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם מועדון כדורגל אלצ'ה. חורש הדקלים באלש (Palmerar d´Elx), הגדול באירופה, הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. בעיר מועלית ב-14 באוגוסט וב-15 באוגוסט מדי שנה הצגה דתית חשובה בשם "מיסטרי ד'אלש" (Misteri d´Elx), המתארת את חייה של מריה. אלש והיהודיםעל פי כתובת ביוונית ברצפת פסיפס שנחשפה ב-1905 בחפירות ארכאולוגיות ב-L'Alcúdia, סמוך לאלש מדרום, משערים כי במקום התקיים בית כנסת במאות השלישית עד החמישית ובאתרו נבנתה לימים כנסייה נוצרית. מתקופת הכיבוש המוסלמי אין ידיעות על יישוב יהודי במקום. החל מ-1263 מופיעים שמות של נושאי משרה יהודים בהקשר לעיר אלש, בהם אסטרוק בונסיניור מברצלונה, מתורגמן שפעל באלש, ודון יצחק אבן וקאר, רופא ובעל קרקעות בסביבת העיר. ב-1308 היה יהודי אחראי לגביית המס מן העדה המוסלמית, והמוכס אברהם בן בחיי פעל באלש בשנות ה-80 של המאה ה-14.[1] הסבֿרה בדבר שרידי בית כנסת יהודי בתשתית "הבסיליקה של אלש" נתונה בוויכוח מתמשך.[2] ערים תאומותקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
