מאלגה
מַ֫אלָגָה (בספרדית: Málaga, הגייה: [ˈmalaɣa]) היא עיר נמל בחבל אנדלוסיה בדרום ספרד, השוכנת על שפך הנהרות גוואדאלורסה וגוואדאלמדינה לים התיכון. העיר מהווה את מרכזו של אזור המטרופולין החמישי בגודלו בספרד, שאוכלוסייתו מונה 967,250 נפשות, נכון ל-2018.[1] אוכלוסיית העיר עצמה מונה 578,460 נפשות, נכון ל-2020.[2] מקור השםמקור שם העיר הוא במילה הפיניקית 𐤌𐤋𐤇𐤕 (מלחת), אולם עם התרככות המבטא נחלשה הת' והגיית הח' עברה להגיית כ', ולכן במטבעות מאוחרים מימי קיסרי רומא מופיע שם העיר כ־𐤌𐤋𐤊𐤀 (מלכא).[3] אצל סטראבון מופיעה העיר כ־Μάλακα,[4] ובימי האימפריה הרומית נקראה Malaca. היסטוריההעת העתיקהמאלגה נוסדה על ידי הפיניקים כנקודת מסחר תחת השם מלחת בסביבות המאה ה-12 לפנה"ס. ייתכן כי מקור השם בהמלחת דגים בנמל. עם עליית קרנה של קרתחדשת והפיכתה למעצמה ימית, הפכה העיר לבת חסותה. בשנת 205 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי הרפובליקה הרומית. הרומים העניקו לעיר מעמד של "בעלת ברית" והיא שמרה על שלטון עצמי ועל צביונה התרבותי הפיניקי. במהלך מאות השנים תחת שלטון רומא ספגה העיר את תרבותה של הראשונה ובימי אוגוסטוס קיבלו תושביה מעמד של בעלי זכויות לאטיניות. העיר הפכה למוניקיפיום, ושמה שונה לפלאוויום מלקה. ימי הבינייםבמהלך המאה ה-5 לספירה נכבשה העיר על ידי הויזיגותים. בשנת 711 נכבשה העיר על ידי המוסלמים. העיר פרחה תחת שלטון המוסלמים והפכה למרכז סחר חשוב. העיר נכבשה מחדש בשלביה האחרונים של הרקונקיסטה, בשנת 1481, על ידי הכוחות הנוצריים בהנהגתם של איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ופרננדו השני מלך אראגון. העת החדשהבמהלך מלחמת האזרחים הספרדית נכבשה העיר על ידי הכוחות ה"לאומנים" ב-8 בפברואר 1937, תוך הפצצות אוויריות כבדות. העיר מהווה אתר תיירות חשוב בספרד, מרכז חקלאי ותעשייתי גדול, ועיר נמל עיקרית לייצוא תוצרת חקלאית. ערים תאומותקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|