עבאס חלמי הראשון
עבאס חלמי הראשון (1 ביולי 1813–13 ביולי 1854; בערבית: عباس حلمي الأول; תעתיק מדויק: עבאס חלמי אלאול), ואלי (מושל) מצרי, בנו של טוּסוּן פאשא ונכדו של מושל מצרים מוחמד עלי שייסד את השושלת של מנהיגי מצרים בתקופה ההיא. ביוגרפיהעבאס חלמי נולד ב-1 ביולי 1813 בג'דה וגדל כנער בקהיר. כאיש צעיר הוא לחם בסוריה, תחת פיקודו של דודו, אבראהים פאשא. מותו של איברהים בנובמבר 1848 עשה את עבאס המושל המצרי. רבים תיארו אותו כרודף-תענוגות, אך נובאר פאשה (שמאוחר יותר היה ראש ממשלת מצרים) תיאר אותו כג'נטלמן טורקי אמיתי. דימו אותו כשתקן, מתנגד לקידמה, עגום וקודר, ובילה את רוב זמנו בארמונו. הוא לא המשיך את דרכו של סבו. בין השאר, הוא ביטל את חברות המונופולים, סגר מפעלים ובתי-ספר וצמצם את מספר החיילים בצבא המקומי. הוא לא רצה להוסיף דברי יוקרה וחידושים טכנולוגיים למצרים, אך תחת לחצים רבים של ממשלת בריטניה, הוא הסכים לבנות מסילת רכבת מאלכסנדריה לקהיר. ביולי 1854, הוא נרצח על ידי שניים מעבדיו, ודודו מוחמד סעיד פאשה היה ליורשו. אחת הפסגות הבולטות בדרום חצי האי סיני, ג'בל עבאס באשה, נקראת בשם זה בעקבות ארמון שעבאס החל בבנייתו על פסגת ההר, אלא שהבנייה נפסקה בעקבות ההתנקשות בחייו. קישורים חיצוניים
|