שושלת מוחמד עלי
שושלת מוחמד עלי (בערבית: الأسرة العلوية; השושלת העלויית) הייתה השושלת המונרכית של מצרים המודרנית מאז עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-19 בידי מוחמד עלי, שליט מצרים, ועד למהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1953. השושלת הייתה שלטת בתקופת איילט מצרים, ח'דיוות מצרים, סולטנות מצרים וממלכת מצרים ובחלק מזמן זה הייתה נתונה לשליטה וההשפעה המרובה של האימפריה הבריטית. היסטוריהלאחר פלישת נפוליאון בונפרטה אל מצרים העות'מאנית ונסיגתו, מצרים נפלה לאי שקט ממושך. מרד ממלוכים איים על העליונות המדינית של הפאדישאה העות'מאני אך קבוצת אלבנים תחת מוחמד עלי לקחו כוח מעל קהיר והדלתא של הנילוס ועם הזמן כבשו את כלל מצרים והקימו את איילט מצרים, אשר תהיה מדינה עצמאית דה פקטו אך תישאר מבחינה סמלית כאוטונומיה של האימפריה העות'מאנית. מוחמד עלי דרש להפוך את אומתו לאימפריה ויצא למערכות מלחמה נרחבות לכבוש את סודאן, חג'אז ולאחר הפסד במלחמת העצמאות היוונית גם אל המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה שלאחריה היו בידיו מכה, אל-מדינה, ירושלים, דמשק ועוד. מדיניות ההתפשטות של מוחמד עלי הסתיימה לאחר המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה שהאדירה את ההשפעה של בריטניה על מצרים. עם שלטון יורשיו התפתחה ההשפעה הבריטית עד לשלטון אסמאעיל פאשא שבתקופתו היו הבריטים חזקים ומשפיעים די כדי להדיח את הח'דיו מהשלטון. הבריטים השיגו השפעה וסמכות על מצרים עד אשר הפכו את השליט השושלתי ללא יותר מבובה שלטונית שלהם. במהלך מלחמת העולם הראשונה השתמשו הבריטים במצרים למען המערכה על סיני וארץ ישראל. לאחר סיום המלחמה מרדו המצרים בשם הסולטאן המצרי, פואד הראשון במהומות 1919 במצרים אשר לאחריהם עלתה תנועת הלאומיות המדינית והסולטאן הועלה לתוארו של מלך מצרים. היה זה רק לאחר מלחמת העולם השנייה שמצרים הפכה עצמאית במסגרת הדה-קולוניזציה של אפריקה. שלטונו של פארוק, מלך מצרים אשר פגע ביוקרת השלטון הביא בשנת 1952 למהפכת הקצינים החופשיים שלבסוף הפילה את ממסד השלטון בעוד בנו ויורשו של פארוק, פואד השני, מלך מצרים היה רק בן כשנתיים. כיום פואד הוא ראש השושלת אך אין בשלטונו עוד השפעה. רשימת שליטי השושלת
ראו גםקישורים חיצוניים |