מאזן אקולוגי הוא מושג בסביבתנות המתייחס למצבה הרצוי של מערכת אקולוגית, לרוב למצבה לפני התערבות אנושית מסוימת, לפני עידן טכנולוגי משמעותי, או לפני שינוי משמעותי כתוצאה מגורם חיצוני אחר. המושג עומד ביסודה של תפיסה לפיה קיים בטבע מצב "נכון" המאפיין מערכת אקולוגית בריאה, בו מתקיים שיווי משקל הרמוני בין כל מרכיביה. פגיעה בכל אחד ממרכיבי המערכת עלולה להפר את המאזן האקולוגי ולגרום לקריסת המערכת, הרס בתי גידול, הכחדות מינים וכן פגיעה במשאבים החיוניים לאדם, מים, קרקע, אוויר, שאספקתם תלויה בבריאותה של המערכת. מושג המאזן האקולוגי נובע בין היתר מעקרונות ורעיונות ממדע האקולוגיה כמו ריבוי יחסי הגומלין בין אורגניזמים שונים ובינם לבין סביבתם האביוטית, וחקר הקשר בין יציבות של מערכות למגוון המינים או למורכבות מארג המזון שלהן. כמו כן, המושג נובע גם מרעיונות, לעיתים רומנטיים, שאינם מתחום המדע או אף מנוגדים למסקנות המקובלות בקהילה המדעית, כגון השערת גאיה.
כאשר חלה הפרה חמורה של המאזן האקולוגי בידי גורמי טבע, האיזון, המבוסס על קיום מערכות יחסים בין המינים, מופר, וחלק מהמינים במערכת עלול להיפגע או אף להיכחד.
הפרת המאזן האקולוגי בידי האדם
בתקופות פרה-היסטוריות היה האדם תלוי בסביבתו באופן מלא. יכולת הקיום שלו הייתה תלויה במידת התאמתו לתנאי הסביבה המשתנים, והוא היה חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית. בתקופות אלו השתמש האדם במקומות מזדמנים כמערות לצורכי מגורים, נדד בעקבות מזונו, והיה עשוי לשמש כטרף מידי טורפים גדולים. במצב זה הייתה אוכלוסיית האדם נתונה כל העת בשיווי-משקל עם סביבתה. מצב זה השתנה עם התפתחות המין האנושי וההתקדמות הטכנולוגית במהלך ההיסטוריה האנושית.
כיום, כדי לאפשר לעצמו איכות חיים טובה יותר, מתערב האדם בטבע על ידי בניית אזורי מגורים, סלילת דרכים וכבישים, פיתוח כלים ומכשירים, וחקלאות אינטנסיבית שמבטיחה לאדם אספקה שוטפת של מזון איכותי בכמות הנדרשת. התערבות האדם מפרה, במקרים רבים, את המאזן האקולוגי, ועלולה לפגוע בבתי גידול ואף להביא לחיסולם כשנוצר אסון אקולוגי כתוצאה מפעילות האדם.
בירוא יערות באזורים הטרופיים, בקנדה ובסיביר, הוא אחד התהליכים המוגדרים כ"מפירי איזון אקולוגי" בעלי ההשפעה הרבה ביותר. האדם כורת את עצי היער כדי להשתמש בעץ כמשאב להסקה, לבנייה, לתעשיית הרהיטים והנייר וכדומה, או לשם פינוי שטחים כדי ליישב בהם אנשים או כדי לנצלם לשימושים חקלאיים.
כריתת העצים, שבהם מתקיים תהליך של פוטוסינתזה, מקטינה את אספקת החמצן הנחוץ לבני האדם ולבעלי-החיים בתהליך הנשימה. אם יימשך בירוא היערות, יוחמר אפקט החממה, הנובע, בין השאר, מעליית כמות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. בירוא אזורים מיוערים פוגע בפוריותה של הקרקע עד כדי הפיכתה לבלתי ניתנת לעיבוד חקלאי. בהיעדר צמחייה מתייבשת הקרקע. העצים חיוניים גם לשימורה של הקרקע מפני סחף, והם שומרים עודפי לחות, שבלעדיה גוברת סכנת הבצורת. יערות הגשם מאכלסים כ-70% ממיני בעלי החיים על פני כדור הארץ, וכריתתם מביאה להכחדה של מינים רבים.[1]
זיהום אוויר שנגרם בידי האדם נובע מפליטת חומרים מזהמים ממפעלי תעשייה, מכלי רכבמנועיים, משריפת עצים, וכדומה. זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ישנן ערים הנודעות במיוחד בתופעת הערפיח המכסה אותן, כדוגמת לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה, בואנוס איירס ורבות אחרות. בישראל בולט זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, בשל ריבוי מפעלי התעשייה שבו. אוויר מזוהם פוגע בבני אדם ובבעלי חיים, וגורם לתחלואה בעיקר בדרכי הנשימה, כדוגמת אסתמה וסרטן הריאות, אך גם לתחלואת סרטן באיברים אחרים ולמחלות לב ומערכת הדם.[2] כך פוגע זיהום האוויר בצמחייה בכך שהוא שוקע על העלים ומקטין את תפוקת תהליך הפוטוסינתזה. הנזקים לצמחייה משפיעים גם על בני אדם ועל בעלי חיים הניזונים מהצמחים המזוהמים.
פעולות שונות שהאדם מקיים עשויות לזהם את מקורות המים:
הזרמת שפכים, ביתיים או תעשייתיים (תוצרי לוואי של תהליכי ייצור), לנחלים, לנהרות ולימים, משנה את תכולת החומרים שבמים ומשפיעה על צורות החיים הקשורות בהם, וביניהם גם על האדם. שפכים מכילים חיידקים, נגיפים, מתכות כבדותוכימיקלים. במצבים רבים גורמים השפכים אף להרעלת המים, ובכך לפגיעה קשה במרבית היצורים החיים המשתמשים בהם.
חלחול של נוזלים שונים שמקורם בפסולת שהושלכה, עשוי להגיע למקורות מים תת-קרקעיים ולפגוע בהם. מקורות המים שזוהמו משפיעים על הצומח הניזון מהם, ועל כלל החיים המשתמשים בהם לאחר נביעתם.
חלחול או הזרמה של חומרי דשן - דשן חקלאי מומס במי גשם או במי שיטפונות, מחלחל למי התהום, ועלול לזהם אותם.
שימוש בספינות מסוגים שונים עשוי לגרום לפליטת חומרים שונים למי הים. בולט במיוחד הוא הזיהום הנובע ממכליותנפט, שמהן נפלטות שאריות נפט כחלק מפעילותן השוטפת (לדוגמה, במהלך מילוי המכלית במים כשהיא ריקה מנפט או ריקון המים ממנה לקראת מילויה שוב בנפט, וכן במהלך ניקויה), או במקרי אסון שבהם מתבקעות מכליות נפט ויוצרות זיהום על פני שטחי מים גדולים. הנפט הגולמי צף על פני המים ויוצר כתם שמנוני שחור העשוי להשתרע על שטח ימי של אלפי קמ"ר. שכבה זו פוגעת, לעיתים בצורה קשה, בחיים בים. לדוגמה, אסון הנפט של אקסון ואלדז, שאירע במרץ 1989, הותיר אחריו נזקים שחותמם ניכר עד היום. האזור היווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, ובין המינים שנפגעו בו ניתן למנות את דגי הסלמון, כלבי הים, לוטרות הים, לווייתנים, ומינים רבים של עופות.
זיהום תרמי - זיהום הנובע מחימום מים על ידי תחנות כוח ומפעלי תעשייה לאחר שהם משתמשים במים, מחממים אותם כחלק מהתהליך ולאחר מכן מחזירים אותם למקור המים שממנו הם לקחו אותם, משנים את הטמפרטורה במקור המים, ופוגעים בבעלי חיים רבים שחיים באותו מקור מים.
זיהום קרקע פוגע באופן קשה במאזן האקולוגי, בכך שהוא עלול לחסל את שרשרת המזון מראשיתה ואינו מותיר מקור מחיה למינים שבבית הגידול. זיהום קרקע נגרם ממספר גורמים:
ניצול הקרקע - ניצול אינטנסיבי של קרקע לצורכי חקלאות, מכלה את המינרלים שבה והופך אותה לעקרה.
דשנים וחומרי הדברה - החדרה בלתי מבוקרת של דשנים לקרקע או שימוש מופרז בחומרי-הדברה, עלולים להיות בעלי השפעה הרסנית על הקרקע.
פסולת מוצקה - הצטברות של פסולת מוצקה על הקרקע, או במטמנות, גורמת לחלחול רעלים לקרקע ועלולה לגרום להרעלתה.
חומרים בלתי מתכלים - הצטברותם של חומרים בלתי מתכלים על הקרקע, כגון פלסטיק ומוצריו, מקשה על חדירת אוויר לקרקע.
גשם חומצי - שמכיל חומצה גופרתית וחומצה חנקתית הנפלטות ממפעלים ומכלי רכב מזהמים כתוצאה משריפת פחם ודלקים, נספג בקרקע וגורם נזקים ליערות, לחקלאות, למבנים, ולבעלי חיים שונים. הוא גורם לשיתוך של מתכות ומסב נזקים רבים לגומחות אקולוגיות שונות בכך שהוא משבש את התהליכים הטבעיים בהן. קרקע חומצית פוגעת בשורשי הצמחים ובאספקת המינרלים חיוניים לצמחייה, כמו מגנזיום, סידן, אשלגן, ומינרלים נוספים. מספר בתי גידול טבעיים בעולם נהרסו לחלוטין כתוצאה מגשם חומצי, ורבים הצטמצמו בשיעור ניכר.
התיעוש המוגבר בעולם הביא עמו תופעות נלוות, כזיהום אוויר, קרקע ומים. המדינות העשירות יותר, במערב אירופה ובצפון אמריקה, עושות מאמצים לתקן את המצב, אך בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר ובמדינות העולם השלישי, המצב גרוע וחסרים משאבים לתיקונו.
אסונות גרעיניים
באמצע המאה ה-20 למד האדם לנצל את הגרעין כמקור לאנרגיה, והוקמו תחנות כוח גרעיניות ברחבי העולם המנצלות את החום הנוצר בעת ביקוע גרעיני ליצירת אנרגיה חשמלית. הקמתן, תפעולן ושמירתן של תחנות אלו כרוך במנגנוני בטיחות מחמירים ביותר, שכן תקלה בהן עלולה לגרום לאסון רב-ממדים. עם זאת אירעו בעולם מספר אסונות שהיו כרוכים בנזק מיידי, ובהפרת המאזן האקולוגי לטווח ארוך ועל פני שטחים ניכרים, שהמוכר שבהן הוא אסון צ'רנוביל.
אסון צ'רנוביל אירע ליד צ'רנוביל בקרבת גבול אוקראינה - בלארוס, כששתי המדינות היו חלק מברית המועצות. ב-26 באפריל1986 עלתה הטמפרטורה בליבת הכור וגרמה להתכתה ולפריצת מעטפת ההגנה שלה, תוך פליטת חומרים רדיואקטיבים לסביבה. בהתרחש האסון נהרגו מספר אנשים, אך את תוצאות הקרינה הרדיואקטיבית נושאים אנשים רבים עד היום. נצפתה עלייה תלולה בשיעור התחלואה במחלות קשות, כדוגמת סרטן בלוטת התריס, לוקמיה, סרטן השד, סרטן הריאה, מחלות קרדיו-ווסקולריות, מחלות מעיים ופגיעה במבנה העצמות.[4] לבד מבני האדם פגעה התאונה באופן ישיר גם צמחייה, בבעלי החיים ובגידולים חקלאיים על פני שטחים נרחבים. אולם, בראשית המאה ה-21 חלה התאוששות ואף שגשוג מחודש במערכת האקולוגית באזור כתוצאה מפינוי כל התושבים לאחר האסון.[5]
אזורי מלחמה נחשפים במקרים רבים לפגיעות אקולוגיות קשות. מלבד הפגיעות הישירות בנפש וברכוש, נוקט, לעיתים, הצד המנצח גם באמצעי ענישה שונים, כמו שרפה של שטחי מגורים ושטחים חקלאיים, הרעלת בארות, החרמת בקר וצאן, ופגיעות אחרות. אך הנזק העיקרי עלול להיגרם דווקא בידי הצד המפסיד. פליטי מלחמה הדואגים לעצם קיומם עשויים לצוד חיות, לכרות עצים לבנייה ולבישול, ולבצע פעולות נואשות נוספות שפוגעות במשאבי הטבע. באזורי מלחמה רוויי נשק עלול להתבצע ציד פראי בלתי מבוקר, הגורם לפגיעה חמורה באוכלוסיית בעלי החיים. כך, לדוגמה, 95% מההיפופוטמים הושמדו בפארק הלאומי וירונגה במהלך המלחמות בשטחי קונגו שבאפריקה. השפעת העימותים האלימים מתפשטת לעיתים אל מעבר לאזורי הלחימה, וכוללת גם את הפגיעות במהלך ההכנות ללחימה ופגיעות מפעילויות שלאחר העימות הצבאי, שכולן משפיעות על מגוון הצמחייה ועל אוכלוסיות בעלי החיים, וזאת בנוסף לפגיעה בבני האדם.
במהלך מאה השנים האחרונות נצפתה עלייה בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ, ובמקביל, עלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני, ובכמות גזי חממה נוספים באטמוספירה. הגוף הבינלאומי העוסק בבעיית ההתחממות הגלובלית (ה-IPCC), ומדענים רבים נוספים, סבורים כי קיימת סבירות גבוהה שהעלייה במרכיבים אלו באטמוספירה מקורה בפעילות אנושית, בעיקר זו המיועדת להפקת אנרגיה ולקידום החקלאות. מדענים צופים השפעות קשות על כדור הארץ מההתחממות העולמית, מהן השפעות הפועלות באופן ישיר להפרת המאזן האקולוגי בעולם.
ההתחממות העולמית צפויה לגרום להמשך הפשרת קרחונים ולנסיגתם באזורי הקוטב הצפוני והדרומי, דבר שיגרום לעליית פני הים ולהפיכת אזורים מישוריים לבלתי ראויים ליישוב אדם, בעלי חיים ולחיסול הצמחייה בהם. ההתחממות עלולה גם לגרום לשגשוג של סוגי צמחים ובעלי חיים על חשבונם של צמחים ובעלי חיים אחרים ולשבש בכך את המאזן האקולוגי הקיים. הפשרת הקוטב הצפוני, תגרום להפרה קשה של המאזן האקולוגי באזור הארקטי. דובי קוטב, לדוגמה, צפויים להיכחד בטבע כתוצאה מכך עד לסוף המאה ה-21, וייתכן שאף קודם לכן.
ימת אראל
פרויקטים לאומיים
פרויקטים לאומיים גדולים עלולים לגרום למשברים אקולוגיים, שבמקרים רבים אינם נצפים בעת תכנונם. שתי דוגמאות לפרויקטים כאלו הן בניית סכר אסואן והטיית נהרות שהזינו את ימת אראל.
סכר אסואן הוקם על ידי ממשלת מצרים למניעת הצפות ושיטפונות בעונת הגאות של הנילוס, להרחבת שטחים חקלאיים, לאספקת מים סדירה במהלך כל חודשי השנה וללא תלות בגשם, לייצור חשמל, ואף כמוקד תיירותי. התוצאות האקולוגיות שלא נצפו מראש כוללות:
אובדן סחף - הצפת הדלתה במי ים מלוחים ופגיעה בפוריותה. האיכרים נאלצים להשקיע כסף רב ברכישת דשנים כימיים שיחליפו את הדשן הטבעי שהביא עמו הסחף, והדשנים הכימיים גורמים לפגיעה במי הנהר, במי התהום, בדגה ובצמחיה. בשל מחסור בטיט נפגעה גם תעשיית לבני הטיט האדומות, ונפגעו גדות הנילוס ודלתת הנהר. בנוסף, כתוצאה מעצירת השיטפונות המחזוריים התרבו המכרסמים הפוגעים בגידולים החקלאיים והופר המאזן הטבעי שהיה קיים.
מים עומדים באגם נאצר - איבוד מים כתוצאה מהתאדות ומחלחול. אגם נאצר מאבד כ-12 מיליארד מ"ק מים בשנה. בנוסף, מתרחש ריבוי של עלוקות הבילהרציה וגדל הסיכון להתפשטות המחלה.
נסיגת הימה - כתוצאה מהטיית הנהרות התייבש חלק ניכר מהימה ושטחה הצטמק בכ-60%. נפח מי הימה עומד היום על כ-20% מנפחם המקורי, וחלקה הדרומי כמעט ונעלם כליל.
אובדן מים - חלחול ואידוי של עד כ-70% מהמים הזורמים בתעלות ההטייה.
ענני אבק - ענני אבק ענקיים רוויים במלחים וברעלנים שונים מכסים את כל סביבת הימה, ומשפיעים על הטמפרטורה באזור. תהליך זה ילך ויתגבר ככל ששטח הימה יצטמצם.
הרס הקרקע - ענני האבק גורמים גם להצטברות מלחים ודשנים בקרקע, ורוחות נושאות חול מפזרות רעלנים המצטברים אף הם בקרקע וגורמים לפגיעה אקולוגית בה.
רמת החיים של תושבי האזור - אובדן הדגה, וכתוצאה מכך הפסקת הדיג, הביא לפגיעה קשה בפרנסתם של תושבי האזור, המונה כ-60,000 נפש, ולירידה ברמת חייהם וחלק גדול מהם אף איבדו את בתיהם. בנוסף, אבדו עשרות ספינות ואוניות דיג, שהמים תחתיהן יבשו והן נותרו תקועות בלב המדבר.
התיישבות עירונית כגורם לפגיעה בבתי גידול בידי האדם
עוף הדודו שנכחד, רישוםדררה על גזע עץשיטה כחלחלה בחורשת אורנים
תהליך צמיחתן של ערים כרוך, על פי רוב, בהרחבת השטח העירוני ובהגדלת טביעת הרגל האקולוגית. יחד עם התרחבות הערים ותהליך העיור עקב גידול האוכלוסייה, גדלו גם השטחים החקלאיים, הכבישים ושאר התשתיות המשרתות את האדם. אלה מוקמים על חשבון שטחים פתוחים, כמו יערות, אגמים, ביצות ומדבריות, המהווים בתי גידול למגוון גדול של אורגניזמים. כתוצאה מכך נדחקים צמחים ובעלי חיים מבתי הגידול שלהם, שטחי המחיה הטבעיים שלהם מצטמצמים, וכושר הנשיאה שלהם נפגע עד כדי גרימת נזק בלתי הפיך והכחדה של מינים שונים.
הגורם המשמעותי ביותר מבחינה זו הוא תהליך הפרבור המאפיין ערים רבות בעולם, בעיקר מהמחצית השנייה של המאה ה-20. על אף היות הפרברים "ירוקים" יותר למראית עין ובעלי שטחי גינון נרחבים, הם יוצרים נזק אקולוגי גדול הרבה יותר מהערים הצפופות, מכיוון שהם כמעט ואינם מאפשרים לבעלי חיים להתקיים בהם והם תופסים ומכלים שטחים גדולים הרבה יותר יחסית לאוכלוסייה שהם משרתים. כמו כן, אורח החיים הפרברי מגדיל משמעותית את השימוש בכבישים ובמכוניות פרטיות. מעבר לזיהום האוויר שיוצרות המכוניות, גם הכבישים הבין-עירוניים פוגעים בשטחי המחיה של בעלי חיים. כך, לדוגמה, כביש מהיר החוצה אזורים טבעיים, אף ששטחו קטן יחסית ותופס רצועה דקה ומאורכת (לעומת שטחו של אזור אורבני צפוף וגדול), הוא עלול להפריד בין אזורי מחיה של חיות, לצמצם את שטחם, ולאורך זמן לדלל את אוכלוסייתן.
דוגמאות למיני בעלי חיים שנכחדו כתוצאה מדחיקת בתי הגידול שלהם בידי האדם
דודו אפור, היה עוף שחי באי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי, ונכחד בשנת 1681 על ידי המתיישבים ההולנדים שהתיישבו במאוריציוס בשנת 1601. המתיישבים ביראו את היערות שבאי, אזור המחיה של המין, כדי להרחיב את מושבתם.
ברווז לברדור היה העוף הראשון שנכחד מיבשת אמריקה בגל הכחדת המינים שהחל מיד עם יישוב היבשת בידי מתיישבים אירופים. המין, שמלכתחילה היה נדיר למדי באותה עת, הוכחד עוד בטרם התאפשרה חקירה של אורח חייו או הגנה כלשהי עליו.
מואה הוא העוף הגדול ביותר שחי על פני כדור הארץ מאז שהחל רישומה של ההיסטוריה האנושית. הוא חי בניו זילנד, משקלו היה כ-250 קילוגרם, גובהו הגיע לשלושה מטרים, והיה חסר יכולת תעופה. המואה נכחד בתחילת המאה ה-16 על ידי המאורים, המתיישבים הראשונים בניו זילנד, שצדו אותו והשמידו היערות שבהם חי. כתוצאה מהשמדת המואה נכחד גם הטורף שלו, העיט האסטי.
בינון החולה היה דגאנדמי לאגם החולה שבישראל. במסגרת מבצע הנדסי בשנות ה-50 של המאה ה-20, שבמהלכו יובשו אגם החולה והביצות שסביבו בשטח של כ-62,000 דונם לצורך הגדלת שטחי הקרקע החקלאית באזור, נכחד בינון החולה.
עגולשון שחור גחון הוא מיןחסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים (משפחה במחלקת הדו-חיים), שאף הוא אנדמי לאגם החולה. הוא שכן בחוף המזרחי של האגם והביצה, באזור פג'ר ועין תינה. במשך שנים רבות סברו כי העגולשון נכחד בעת ייבוש האגם, ורק פרטים מעטים ידועים אודותיו. בשנת 2011 נמצאו פרטים אחדים של העגולשון ועוררו תהודה רבה. עם זאת, עדיין מוגדר העגולשון כמין בסכנת הכחדה חמורה.
פלישת מינים חדשים לבתי גידול קיימים
בתהליך האבולוציוני עוברים מינים שונים של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום, ומתבססים בסביבתם החדשה במקביל להתפתחותה. תהליך הוא חלק מהתהליכים האבולוציוניים הטבעיים ולפיכך הוא תהליך תקין, משתלב עם כושר הנשיאה של בתי הגידול, ואינו פוגע באיזונם האקולוגי.
בניגוד להשתנות טבעית ובלתי-מזיקה זו, פולשים מינים של בעלי חיים או צמחים לבתי גידול ומשנים בהם את המאזן האקולוגי, לעיתים עקב התערבותו של האדם ובעזרתו. פלישות אלו עלולות להביא לנזקים שונים, ובהם הגברת התחרות על משאבי טבע ודחיקת מינים מקומיים עד כדי הכחדתם, טרף של מינים מקומיים, פונדקאות לטפילים ופתוגנים, והסבת נזקים ואף הרס של בתי גידול ושל שטחים חקלאיים. שיחים פולשים עלולים ליצור שכבת צמחייה צפופה החוסמת את אספקת האור למינים המקומיים ופוגעת בהתפתחותם.
חתול - הוא אחד מהמינים המבויתים שהשפעתם רבה על חיות הבר. חתולים רבים הגדלים כחתולי רחוב ביישובים, צדים חיות בר כחלק עיקרי ממזונם. יש מהם שמזדווגים עם חתולי בר ובכך משתבשים המאפיינים הגנטיים וההתנהגותיים של צאצאיהם.
דררה מצויה - הוא מין של תוכי שהופיע בישראל בתחילת שנות ה-60, ומאז נמצא בתהליך של התפשטות ואוכלוסייתו גדלה. הדררה נפוצה באזורים רבים בארץ, בעיקר סביב מקומות יישוב.
מיינה מצויה - היא ציפור שמקורה בהודו, הופיעה בישראל לראשונה בשנת 1997 באזור פארק הירקון, ומאז הרחיבה את תפוצתה לאזורים רבים נוספים בארץ. המאינה מקננת בחורים שבגזעי עצים, ומזונה כולל ציפורים אחרות, יונקים קטנים, חסרי חוליות, פירות, ועוד. מזגה תוקפני והיא מאיימת על מינים מקומיים ומינים נודדים ומתחרה עימם על מזון ועל אתרי קינון. המיינות גרמו באוסטרליה לנזקים רבים, וכתוצאה, הם הוכרזו בה כמין מסוכן.
נחש עצים חום - בשנות ה-50, הוכנס לאי גואם באופן בלתי מתוכנן נחש העצים החום. נחש זה טורף לטאות, יונקים קטנים וציפורים, ופלישתו כמין זר לבתי הגידול שבאי גרמה להכחדת 18 מתוך 24 מיני הציפורים שאכלסו את האי.
צחראש אדמוני - בארצות אירופה הכריזו מלחמת חורמה על הצחראש האמריקאי, ברווז צולל קטן הנוהג כטבלן, שהגיע מצפון אמריקה והתיישב לפני כמה עשרות שנים במערב אנגליה, ובימים אלו נצפה גם בטורקיה. הצחראש האמריקאי דוחק את הצחראש הלבן שבית גידולו באירופה. בעקבות כך הוחלט במספר מדינות להתיר את הצייד של הצחראש האמריקאי, וזאת על מנת לדחוק אותו ממקום מושבו החדש באירופה.
דג ראש הנחש הצפוני (Channa argus, מכונה גם "פישזילה") - מקור הדג בסין, והוא הוברח לארצות הברית ככל הנראה בידי תושבים סינים האוהבים לאכול את בשרו. הדג, שמשקלו מגיע עד ל-7 קילוגרם, טורף ללא קושי עשרות דגים, מצליח לשרוד במים חמים מאוד וקרים מאוד, מתרבה במהירות, ויכול לצאת מהמים ולזחול על האדמה למאגר מים אחר במשך עד ארבעה ימים ללא טבילה במים. כשהתגלה הדג באגם קרופטון במרילינד, התבררה הסכנה ממנו לכל הדגה באגם. מספר קטן של דגי ראש נחש צפוני, יכול לחסל מינים רבים של דגים באזור גדול ולערער בכך את המאזן האקולוגי שנוצר במהלך תקופה ארוכה בשטחי מים גדולים. רשויות שמירת הסביבה במרילנד מטפלות בבעיה באגם קרופטון, והממשל הפדרלי מטפל בה באזורים אחרים ברחבי ארצות הברית.[9]
שיטה כחלחלה - היא שיח אוסטרלי שהובא לישראל בתחילת המאה ה-20 על מנת לייצב דיונות חול, ולשמש כמרעה לבקר. שיח השיטה התפשט גם בשטחים הרריים, לדוגמה באזור שער הגיא, בעיקר לאחר שריפות המעודדות נביטה מחודשת. לצמח שני מנגנוני רבייה: רבייה וגטטיבית ורבייה מינית, וכל שיח מייצר כמויות גדולות מאוד של זרעים. סבך השיטה משנה לחלוטין בתי גידול בכך שהוא גורם להצללה ולהגדלת כמות החנקן בקרקע.
לנטנה ססגונית - היא צמח פולש הנפוץ באזורים רבים בהודו והגיע גם לישראל. הלנטנה רעילה וסבוכה, ואינה ראויה למאכל אדם או בהמה. היא החלה לכסות שטחים נרחבים בהודו ששימשו למרעה, דחקה ופגעה קשות בשטחי המרעה, וכפרים שלמים איבדו את מקור מחייתם.
מספר גורמים משפיעים בישראל על המאזן האקולוגי בה, ובהם שטחה הקטן של המדינה, צפיפות אוכלוסייתה, ותכנון ארצי, מחוזי ועירוני שלקויים לעיתים, ומביאים לפריסה רחבה של שטחים בנויים המכלה שטחי טבע נרחבים. בנוסף, השימוש הנרחב בתחבורה פרטית גורם לזיהום אוויר ומוקצים לו שטחי כבישים גדולים הפוגעים ברצף בתי הגידול הטבעיים. כל אלו, בנוסף להתפתחותה הטכנולוגית המהירה של המדינה, ולזיהום הגבוה של מקורות המים התחתיים והעיליים כתוצאה מהזרמת שפכים עירוניים ותעשייתיים, יוצרים בישראל בעיות אקולוגיות חריפות.
כיום התגברה בעולם התודעה לכך שההתערבות האנושית בטבע היא בעלת השלכות שליליות מרחיקות לכת, ועלולה לגרום להפרה קשה של המאזן האקולוגי, ולנזק סביבתי מתמשך ולעיתים אף בלתי הפיך. ממשלות מחד וארגונים פרטיים מאידך עוסקים בהגברת המודעות לסביבה הטבעית ובפעילות ישירה לשמירה ולשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו ולהקטנת הפגיעה בהם בעתיד. ממשלות פועלות בעיקר בכיוונים ביצועיים ורגולטוריים, ואילו ארגוני הגנת הסביבה פועלים בעיקר בהסברה, בהרתעה ובפעולות מחאה. המשרד האחראי בישראל על שמירת הסביבה הטבעית הוא המשרד להגנת הסביבה.
על מנת לשמור על המאזן האקולוגי, מכריזות מדינות על חבלי ארץ שונים כ"שמורת טבע" - מקום המוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו - מיועד בעיקר לשמר מאזן קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, המותאמים לסביבה הספציפית של השמורה. שמורת הטבע שומרת על המאזן האקולוגי.
בנוסף, ארגוניים בינלאומיים וממשלות מכריזים על צמחים ובעלי חיים המוגנים מפני צייד ופלישה לסביבתם הטבעית. מדובר לרוב בחיות בסכנת הכחדה או בצמחים נדירים.
בישראל, גם כן מוכרזים מינים של בעלי חיים כמוגנים, כמו גם מינים של צמחים מוגנים.
עיקר הפעילות המכוונת של ממשלות לצורכי הגנת הטבע מתבטא בחקיקה והכרזה על שטחים מוגנים. כיום יש 103,000 שטחים מוגנים בשטח של 18.8 מיליון קמ"ר (שטחי ים מהווים פחות מ-10%). על מנת ליצור סדר וקשר בין מספר כה רב של שטחים מוגנים הוקם מנגנון בינלאומי הנקרא איגוד השימור הלאומי, העוסק בעיקר בהכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד עורך אחת לעשר שנים את קונגרס הפארקים העולמי, בו נקבעות אסטרטגיות לשמירה על הטבע באזורים מוגנים.
בפארק שני מינים של עטלפים המהווים את היונקים היחידים בניו זילנד שלא הובאו אליה על ידי האדם - (Mystacina tuberculata ו-Chalinolobus tuberculatus), לטאת ספנודון, קיווי, תוכי הקאקה, קאקאפו, ברווז כחול, מין נדיר של חופמי ועוד כ-50 סוגי עופות.
גרינפיס (Greenpeace): ארגון בינלאומיללא מטרות רווח, אשר משתמש במאבק לא אלים ויצירתי על מנת לחשוף בעיות סביבתיות כלל עולמיות ואת הגורמים להן. גרינפיס מחפש אחר הפתרונות והחלופות לבעיות אלו, למען עתיד ירוק וטוב יותר. מטרת הארגון היא לשמר את המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ והבטחת סביבה בריאה לקיום המין האנושי. גרינפיס מעסיק פעילים, מדענים, לוביסטים פוליטיים וכלכלנים על מנת להבטיח שהקמפיינים שלו ישפיעו וייצרו שינוי.
ידידי כדור הארץ: ארגון בינלאומי, ששם לעצמו למטרה להגן על זכויות האדם והסביבה בעולם, למנוע את היעלמותם של מיני צמחים ובעלי חיים מסביבתם הטבעית בכדור הארץ ולחייב את המדינות העשירות, לפרוע את חובם האקולוגי, למדינות העניות שאת משאביהן הם ניצלו. לענף המזרח תיכוני של ארגון ידידי כדור הארץ, משרדים בתל אביב, עמאן ובית לחם, והוא עושה מאמצים משותפים ירדניםישראלים ופלסטינים, לקדם שיקולים סביבתיים, ולהעלותם על סדר היום במשא ומתן בין הצדדים.
wildlifedirect: ארגון צדקהבריטי, בראשותו של ריצ'רד ליקי, המנסה להעלות את המודעות לנושא הכחדת בעלי חיים באזורי מלחמה, באמצעות אתר האינטרנט הרשמי שלו, בו משתתפים פקחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ופעילים למען בעלי החיים, המתארים את שיגרת חייהם באזור הקרבות. כן פועל הארגון להתרמת הציבור והזרמת כסף ישירות לפקחים בשטח הקונפליקט. לאחרונה פעיל הארגון במיוחד בנושא הכחדת הגורילות ברואנדה.
החברה להגנת הטבע: עמותה בישראל הפועלת למען שימור הסביבה הטבעית בארץ ישראל. בין שאר מטרותיה קיבלה על עצמה החברה להגנת הטבע, לחנך להכרת הסביבה וידיעת הארץ, לטפח את הזיקה לנוף ולסביבה ולחזק את הקשר בין הציבור הרחב וערכי החי והצומח שבה, הטבע הדומם, יחידות הנוף השונות, שרידי העבר והיישוב לתולדותיו.
.png)
.jpg)
_-_Mar2009.JPG)
