רעידת אדמה

רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את קרום כדור הארץ ואת פני הקרקע ואף קורעים אותם^[1].

באזורים מיושבים ובנויים גורמת רעידת אדמה לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעש, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הסלע עליו המבנה ניצב.

לאורך ההיסטוריה התרחשו רעידות אדמה רבות, חלקן היו קטלניות למדי. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי רעידות אדמה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.

כ-2% מכלל רעידות האדמה בעולם מתרחשות שלא לאורך הגבולות של הלוחות הטקטוניים אלא כתוצאה מהתפרצויות הרי געש^[1], מהיווצרות אגמים מלאכותיים שנוצרים בעקבות בניית סכרים^[2] ורעידות אדמה בפנים הלוחות הטקטוניים, בעקבות פעילות טרום-טקטונית והיווצרות שני לוחות טקטוניים או יותר, כשבדרך כלל הפעילות היא על גבול ארכאי של שני לוחות קדומים^[3].

רעידות אדמה הרסניות מקבלות שמות רשמיים או עממיים. ברוב המקרים, שם רעידת האדמה ניתן לה על פי שם אתר ידוע הקרוב ביותר למוקדה. כך למשל, רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 1927, נקראה "רעידת האדמה של יריחו" (The Jericho 1927 Earthquake)^[4] עקב קרבתה של העיר יריחו למוקד. רעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בשנת 1989 באזור סן-פרנסיסקו, נקראה "רעידת האדמה של לומה פריאטה" (The 1989 Loma Prieta Earthquake) עקב קרבתו של מוקדה לפסגת ההר "לומה פריאטה" ברכס סנטה-קרוז שבקליפורניה^[5]. רעידת האדמה הזו מכונה גם "רעידת אליפות העולם בכדור בסיס" (The World Series 1989 Earthquake)^[6], מכיוון שהיא התרחשה בזמן המשחק על אליפות צפון-אמריקה בכדור בסיס שהתקיים בסן-פרנסיסקו.

רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בשל החיכוך בעת תנועת הלוחות הטקטוניים על פני קרום כדור הארץ.

תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה הן התמוטטות מבנים וגשרים, וכן גלי ים עזים. לעיתים קרובות סביב מועד רעידת אדמה גדולה ישנן רעידות קטנות יותר, שיכולות לבוא הן לפני והן אחרי הרעידה.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה בימים ובאוקיינוסים, לעיתים קרקעית הים זזה במידה רבה, או שמתחוללת התמוטטות של הר מצולה או הר על החוף מתמוטט לתוך המים, ואז נוצרים גלי ענק המכונים גלי צונאמי. גלים אלו נעים במהירות של מאות קמ"ש, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים בהגיעם אל החוף. יפן היא אחת הארצות הסובלות מגלי ענק אלו, שקשה מאוד לחזותם, ויכולים לחדור מספר קילומטרים לתוך החוף ולהשאיר חורבן רב.

רעידות אדמה הנגרמות בהשפעת פעילות אנושית, נקראות רעידות אדמה מושרות.

המקום בו התרחשה התנועה נקרא מוקד הרעידה. תנועה זו משחררת אנרגיה שהופכת לגלים סייסמיים – שהם גלי רעד בחומר – הנעים בכדור הארץ אל פני השטח, ומרעידים אותה מן המוקד (אפיצנטר) והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ונחלשים.

ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L:

גלי P נעים על פני השטח, שבו ההתנגדות למעבר תנע נמוכה יותר, ומכאן מהירותם הגבוהה יותר. גלים ראשוניים אלו הם בעלי פוטנציאל היזק נמוך יחסית, ומהווים בעיקר כוח גוזר, הנע במקביל לפני הקרקע, ומכאן שיכולת הגזירה שלו נמוכה יחסית ("גלים משני שטח").

גלי S, לעומת זאת, נעים ממוקד הרעש, בצורה אנכית, אל פני כדור הארץ, בעברם דרך מרכז כדור הארץ, שהוא בחלקו נוזל צמיג, ומכאן שמהירות העברת התנע בו נמוכה יותר. משום כך השפעת הגל הזה מגיעה אל פני הקרקע באיחור, ביחס לגלי ה-P. מצד שני, לגלי ה-S ישנה יכולת גזירה בניצב אל פני הקרקע, ומכיוון שכך הם הרסניים ביותר (הם נקראים לעיתים "גלים משני נפח", וכשמם כן הם – הגזירה האנכית מפרקת כמעט כל מבנה, הבנוי אף הוא בניצב אל הקרקע).

כיוון שמהירות ההתפשטות של הגלים שונה, הם מגיעים בזמנים שונים למכשירי המדידה שבתחנות הסייסמוגרפיות. באמצעות מדידת הפרש הזמן בין ההגעה של הגלים השונים במספר נקודות^[7], ניתן לבצע איכון של מוקד הרעש.

ערך מורחב – סולם סייסמי

ישנם סולמות סייסמיים שונים המודדים את עוצמתן וגודלן של רעידות האדמה.

העוצמה הסייסמית של רעידת אדמה מיוצגת באמצעות ספרות רומיות (לדוגמה: I, II, III, IV, V), המציינות אפקטים שלה על פני השטח. אפקטים אלה מוערכים באמצעות דיווחים על השפעתם על תחושתם של בני אדם ובעלי חיים והשפעתם הישירה על נזקים במבנים בחתך רמות האיכות של מבנים אלה ודרגות הנזק שנגרמו להם. מבנים. דוגמאות לסולמות עצימות הם סולם מרקאלי האמריקאי, סולם MSK ו-EMS האירופאיים, האירופי, סולם ליידו הסיני, סולם JMA היפני ועוד.

המגניטודה – גודל רעידת האדמה, המבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה בה – מיוצגת באמצעות ספרות הודיות-ערביות (5,4,3,2,1,0), המציינות את גודלה במדידה לא ישירה של האנרגיה הסייסמית שהשתחררה בה בישראל. בעבר היו גאולוגים משתמשים בסולם ריכטר למדידת גודל רעידת אדמה, אולם סולם זה מתאים רק לרעידות אדמה מקומיות עד לדרגה 7. כיום משתמשים בסולמות מגניטודה אחרים, אם כי בדיווחי תקשורת עדיין משתמשים בשם "סולם ריכטר". דוגמה לסולם מגניטודה הוא סולם מגניטודה לפי מומנט. מגניטודת רעידת האדמה הכי גבוהה הייתה 9.5 בסולם ריכטר.

המכשיר הרושם את הגלים הסייסמיים נקרא סייסמוגרף.

ערך מורחב – התנזלות קרקע

התנזלות קרקע היא תופעה גאולוגית בה קרקע לא מלוכדת הרוויה במים מתנהגת כנוזל צמיג בשל עומס יתר או תנודות עזות, והיא הסיבה העיקרית לנזקים כבדים הנגרמים למבנים בעת רעידת אדמה. התהליך מתרחש כאשר לתוך החלל שבין הגרגרים מחלחלים מים, המפרידים בין הגרגרים וגורמים להחלשת אחיזתם זה בזה, מה שגורם לקרקע להתנהג כנוזל. תופעה זו החלה להיחקר בשנת 1964 לאחר רעידות אדמה עזות בעיר ניגיאטה ביפן ורעידת האדמה של יום שישי הטוב באלסקה, בהן נצפו נזקי התנזלות כנטיית בניינים ושקיעתם, וכן ציפה של צנרת ביוב ומתקנים תת-קרקעיים. עם זאת, אירועים דומים תוארו עוד קודם לכן.

במהלך ההתנזלות מתרחשות בקרקע תופעות, שחלקן נראות על-פני השטח. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא גלישה של שכבת קרקע עליונה מעל שכבה שהתנזלה, העשויה להתרחש גם במדרונות מתונים ביותר. גלישה כזו עשויה להתרחש אף במישור שאינו משופע, ואז תתרחש במרחקים קצרים ובתנודות דו-כיווניות ומחזוריות, כאשר משך התנודות משפיע על יכולתם של הקרקע והמבנים שעליה לשוב ולהתייצב. תנודות מסוג זה סודקות את הקרקע ויוצרות בה שברים. התנזלות של שכבת קרקע גורמת לדחיסת הגרגרים, לשקיעתה של השכבה ולפליטה של חול ומים מתוכה, ואף ליצירת "מזרקות" בוץ לאורך סדקים הבונות מבנים חוליים חרוטיים המכונים "הרי געש של חול".

חיזוי רעידות אדמה נחלק לשני תחומים: חיזוי לטווח ארוך וחיזוי לטווח קצר המתחלק גם כן לשני תחומי משנה:

חיזוי לטווח ארוך מתבסס על עיבוד סטטיסטי של נתונים סייסמיים, ומהם מעריכים את התדירות והגודל (מגניטודה) של רעידות האדמה באזור מסוים. לדוגמה, באזורנו חוּשב כי רעידת אדמה בגודל של יותר מ-6 בסולם ריכטר מתרחשת אחת למאה שנה בממוצע גס למדי^[8]. הסיכוי לרעידת אדמה גדל ככל שחולף זמן רב יותר מאז הרעידה האחרונה^[9]. על הנחה זו מתבססת תאוריה נוספת של חיזוי לטווח ארוך – מיפוי פערים סייסמיים. פער סייסמי הוא מקטע בהעתק פעיל שלא התרחשה בו רעידת אדמה במשך זמן רב, ומשערים כי רעידה חזקה צפויה להתרחש בו בעשורים הקרובים.

כאמור, חיזוי זה מתחלק גם כן לשני תחומים עיקריים:

חיזוי על פי מדדים שהופעתם עלולה להעיד על רעידת אדמה קרֵבה. מדובר בתופעות שונות המעידות כמו רעידות אדמה קטנות יחסית, שתדירות הופעתן חורגת מהדגם האופייני לאזור ובדיעבד עלולות להיחשב כרעידות משנה מקדימות (Foreshocks), שינוי במוליכות החשמלית של הסלע, שינויים בריכוז גז רדון בקרום כדור הארץ ושפיעתו אל מעל פני הקרקע, שינויים במפלסי המים בבארות, שינויים בהתנהגות בעלי חיים^[10] ועוד. עם זאת, לא נתגלתה תופעה מקדימה משותפת לכל רעידות האדמה המהווה תנאי הכרחי להתרחשותן, ואין כלל הכרח שיופיעו סימנים כאלה. לפיכך, שיטה לחזוי רעידות אדמה בטווח של ימים אינה מעשית בשלב זה של המחקר בעולם.

חיזוי של רעידת אדמה ברמה המיידית.

חיזוי רעידת אדמה, אפילו בהתרעה של שניות, עשוי להקטין במידה רבה את היקף הנפגעים והנזקים שגורמת רעידת אדמה. לאדם יש ידיעה ברורה על הרצועות על פני כדור הארץ שלאורכן צפויות להתרחש (מוקדי) רעידות אדמה^[11]. במהלך העשור הראשון של המאה הנוכחית פותחו שיטות לקבלת התרעה של כמה שניות לאתרים רלוונטיים לפגיעה מהרעידה. כלומר, אתרים המרוחקים עשרות קילומטרים מהמוקד ואפילו מאות בודדות. ככל שהאתר מרוחק יותר מהמוקד, כך זמן ההתרעה גדל.

ב-2020 גוגל השיקה דרך מערכת ההפעלה אנדרואיד את Android Earthquake Alerts System, מערכת המשתמשת במדי התאוצה של מכשירי הטלפון. המדים יכולים לחוש אותות המצביעים על רעידת אדמה שעלולה להתרחש. ריבוי ופיזור המכשירים מאפשר לעשות ניתוח סטטיסטי ובהתאם להתריע על רעש מתקרב^[12][13][14].

ערך מורחב – תרועה (מערכת התרעה)

בישראל, נכון לשנת 2020 המערכות שהוחלט עליהן נמצאות בשלבים שונים של הקמה^[15]. הן מתבססות על 2 סוגים של גאופונים או סייסמומטרים: סוג אחד קולט במספר אתרים הסמוכים למוקד הרעידה את תאוצת הקרקע המקסימלית באתר, והחל מסף מסוים שמעיד על פוטנציאל הרסני לרעידה, הגאופון משדר אות שמשודר במהירות הקרובה למהירות האור אל חיישנים שמוקמו ביעדים (למשל: בתי ספר), שקולטים את האות ומתריעים על רעידת אדמה קרבה; סוג שני קולט את הגלים הראשוניים (גלי הלחץ P שאינם הרסניים) של רעידת האדמה שמהירים פי 2 ממהירות הגלים השניוניים^[16] והאחרים שהם גם ההרסניים ביותר (גלי הגזירה S ואחרים), ומבצע שיגור אות לחיישנים כמו בסוג הראשון^[17]. לצורך יישום ההתרעות הללו, פוזרו בישראל גאופונים וסייסמומטרים מהסוגים הנדרשים לאורך השבר הסורי-אפריקני, שהוא המקור העיקרי לרעידות אדמה הרסניות בארץ ישראל, לאורך שבר היגור/הכרמל ולאורך חוף הים התיכון. המערכת נקראת "מערכת "תרועה". חיישנים שקולטים את ההתרעה הותקנו כבר, נכון לסוף שנת 2017, ב־2,900 בתי ספר^[15]. ברדיוס של 25 קמ' מהמוקד לא תיתכן התרעה כלל, אך בכל שאר האתרים, היא תגדל כאמור, ככל שהם רחוקים מהמוקד. במקרה של התרעה בת שניות אחדות, תלמידים בבתי ספר יכולים להיכנס מתחת לשולחנות, או לצאת לחצר אם הם בקומת קרקע ומדובר בהתרעה של יותר משניות בודדות. מעליות ומערכות אחרות שמחוברות להתרעה יכולות להפסיק את פעולתן, או להתחיל בתהליך הפסקה: מעליות יקבלו פקודה לעצור בקומה הקרובה לה, תריסים של מוסכי כבאיות יורמו אוטומטית כדי למנוע עיקום מסילותיהם ולכידת הכבאיות בפנים, וכור גרעיני למשל יכול להתחיל תהליך של הפסקת פעולה, שתועלת ההפסקה במקרה זה עולה בצורה מעריכית ככל שההתרעה מוקדמת יותר. קיימים מקומות בעולם, שמערכת זו יכולה להיות יעילה מאוד גם במרחק של מאות קילומטרים מהמוקד. ידוע המקרה של רעידת האדמה במקסיקו סיטי שסבלה מרעידות אדמה הרסניות רבות שמוקדן היה מרוחק בין 300 ל־400 קילומטר מהעיר.

ב-16 באפריל 2004 הודיע צוות בראשות ולדימיר קייליס-בורוק, גאופיזיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי פיתח אלגוריתם שמאפשר לחזות רעידות אדמה בדיוק של חודשים. לטענתו הצליח לחזות רעידות אדמה קודמות. בהזדמנות זו הוא הזהיר כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בדרום קליפורניה עד ה-5 בספטמבר 2004. התחזית מתבססת על נתונים שנאספו באזור במשך 18 שנים. קייליס-בורוק הבהיר כי שיטתו לחזות רעידות אדמה גדולות מבוססת על בסיס מעקב אחר רעשי אדמה בסדר גודל קטן ודפוסים היסטוריים במקומות מועדים לפורענות של רעידות אדמה, שיהוו אינדיקציה לרעשי אדמה גדולים יותר^[18]. רעידת האדמה הקרובה ביותר לתחזית הזו התרחשה ב-28 בספטמבר 2004 בפארקפילד קליפורניה במגניטודה 6.0. המקרה של פארקפילד הוא מיוחד במינו בתחום חיזוי רעידות אדמה על בסיס סטטיסטי פשוט. על קטע מישור ההעתק של סאן אנדריאס הסמוך לעיירה זו, התרחשו מאמצע המאה ה-19 שש רעידות אדמה הגדולות ממגניטודה 5.5 בסולם ריכטר ובמרווחי זמן דומים מאוד: ב-1857, 1881, 1901, 1922, 1934, 1966. העלאת המועדים הללו על ציר זמן מצביע על זמן חזרה קבוע של כ-22 שנים למעט חריג אחד והוא רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1934. אך הפרש הזמנים בין הרעידה שלפניה – 1922 לזו שאחריה ב־1966 מצביע על הפרש של 44 שנים. כלומר, הפרש המחזיר את החוקיות לכאורה באינטרוואלים, "למקומה"^[19]. על פי חוקיות האינטרוואלים הללו, הסיקו מדעני קליפורניה בשנת 1984, שהרעידה הבאה בגודל דומה במקטע זה, צפויה להתרחש בשנת 1993 עם חלון אפשרויות לטעות בין 1987 ל־1993^[20]. ביום 20 אוקטובר 1992, התרחשה רעידת אדמה בגודל של 4.7 בסולם ריכטר, על מקטע זה. המכון הגאולוגי האמריקני העריך בתחילה שמדובר ברעידה מקדימה (Foreshock) לרעידת האדמה שחזו על פי המודל המתואר לעיל והשלטונות נערכו בהתאם^[20]. זו הצפויה לא התרחשה, אלא רק בשנת 2004 במגניטודה 6 בסולם ריכטר. מדובר הפעם באינטרוואל של 38 שנים מהרעידה האחרונה בגודל דומה שהתרחשה בשנת 1996.

היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים. רעידת האדמה שארעה ב-17 בינואר 1994, בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, רעידת האדמה היקרה בארצות הברית, וסביר להניח שהיקרה ביותר שהייתה איי פעם בעולם.

אחת מהדרכים להתכונן לרעידת אדמה עתידית היא בהכנת תרחיש ייחוס לרעידה כזו. מקובל במדינות המערב להתכונן לרע"א שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%. כלומר, לרעידת אדמה שזמן המחזור הוודאי שלה הוא 500 שנה^[22]. עוצמת הרעידה הזו משתנה מאזור לאזור בהתאם לרמה הסייסמית של כל אזור. למשל, הרמה הסייסמית בקליפורניה היא בערך פי 10 מהרמה הסייסמית בישראל. עובדה זו משפיעה גם על קושי בתחום אחר של הכנת התרחישים בישראל. בקליפורניה ובמרכז אירופה התרחשו במהלך המאה ה-20 ועד היום מספיק רעידות אדמה שנחקרו לעומק, כדי להכין תרחיש על בסיס אחת מהן שעונה על הקריטריון של רעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב־50 שנה היא 10%. בישראל הייתה בסך הכול רעידת אדמה אחת כזו מאז תחילת המאה ה-20, וקשה להכין תרחיש מתאים, שיענה על הדרישות לגבי כל אזור ואזור במדינה. ההיגיון שעומד מאחורי השיטה להכנת תרחיש על בסיס מה שידוע שהתרחש ברעידת אדמה דומה בעבר הוא: שמדובר ברעידת אדמה בעלת אותה עוצמה סייסמית ואותו מוקד או מישור שבר, וקרום כדור הארץ הוא אותו קרום, אזי, אותה כמות של אנרגיה שהשתחררה מאותו מקום בעומק הקרום, תביא לתפרושת מרחבית דומה של תאוצות הקרקע. מכיוון שיש מיתאם בין תאוצות הקרקע לעוצמה הסייסמית, ניתן להעריך מה תהיה העוצמה הסייסמית בכל יישוב או שכונה של עיר גדולה, ואז על פי מטריצות פגיעוּת מקובלות, ניתן להעריך את ההתפלגות היחסית של הנזקים במבנים ע"פי איכות המבנים ודרגות הנזק בכל אתר על פי העוצמה הסייסמית החזויה בו. להמחשה, ראו מטריצת פגיעות משמאל^[23].

רמת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים עם קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. למעט התקנת תקן לבנייה עמידה כנגד רעידות אדמה (ת.י. 413) בשנת 1975, ועדכונו חמש פעמים פעמים במהלך השנים^[24], לא נעשתה פעולה משמעותית על ידי ממשלות ישראל. זאת עד שנת 1999. בקיץ שנה זו התרחשה רעידת אדמה הרסנית בטורקיה שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית בשל מספר משפחות ישראליות שנפגעו, ופעילות משלחת הצלה ישראלית מטעם צה"ל, שבאחת מפעולות החילוץ שלה חולצה הילדה שירן פרנקו מהריסות הבניין בו שהתה, חילוץ שסוקר בשידור חי בטלוויזיה הישראלית^[25]. זמן קצר מאוד לאחר מכן, מינה שר התשתיות בנימין (פואד) בן-אליעזר ועדת היגוי בין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אשר תרכז את פעולות הממשלה להתכוננות כנגד רעידת אדמה הרסנית. ועדה זו פועלת עד היום. אחת מהתוכניות שיזמה הוועדה, וזאת כדי לעודד בעלי בתים פרטיים לחזק את בתיהם בפני רעידות אדמה, הייתה תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. הממשלה אישרה תוכנית זו בשנת 2005 והיא נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). בגלל המודל הכלכלי של התכנית, שמימושה רגיש מאוד למחירי הקרקע, לא הצליחה תוכנית זו "להתממש" מחוץ לערים הגדולות ובמיוחד ערי גוש דן. בערי הפריפריה כמעט ולא מומשה התכנית, כאשר דווקא ערים ועיירות אלה, הסמוכים לבקעת ועמק הירדן, הם המועדים לפורענות במקרה של רעידת אדמה הרסנית^[26]. זאת עקב היות השבר הסורי אפריקאי המקור הכמעט בלעדי לרעידות אדמה הרסניות בארץ ישראל.

באשר למבני ציבור (בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים), הממשלה אישרה בשנת 2008 תקציב של 3.5 מיליארד ש"ח לתקופה של 25 שנים לחיזוק בתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים כנגד רעידת אדמה^[27]. מדובר בהקצבה של 140 מיליון ש"ח מדי שנה, בהם ניתן לחזק 4 בתי חולים ו-80 בתי ספר ומתנ"סים^[28]. התכנית החלה להתממש בשנת 2010 אולם כעבור כ־3 שנים הופסקה, עקב ויכוחים בין משרד האוצר ומשרדי החינוך והתחבורה על המקורות לתקציב זה. ככל הידוע, מימוש תוכנית זו נתקלת בקשיים מרובים. קשיים אלה ואחרים, הביאו את מבקר המדינה לפרסם בשנת 2018 דוח ביקורת נוקב^[29] אודות חוסר הסמכויות של הוועדה והעדר הצלחות בפעילות הממשלה להתכוננות יעילה כנגד רעידת האדמה ההרסנית, אשר לדעת מומחים, ממשמשת לבוא^[30].

שם רעידת האדמה	תאריך	מיקום	הרוגים	גודל (בסולם מגניטודה לפי מומנט)	הערות
שאאנשי (1556)	23 בינואר 1556	שאאנשי, סין	830,000	8	-
גאנסו (1920)	16 בדצמבר 1920	נינגשיה-גאנסו, סין	273,400	8.5 על פי פרסום רשמי של סין 7.8 על פי מקורות אחרים	-
טאנגשאן (1976)	28 ביולי 1976	טאנגשאן, סין	242,769	7.6	ההערכות מתייחסות למעל ל-750,000 הרוגים.
האוקיינוס ההודי (2004)	26 בדצמבר 2004	מערבית לסומטרה, אינדונזיה	מעל 230,210	9.3-9.1	הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונאמי
האיטי (2010)	12 בינואר 2010	פורט-או-פרנס, האיטי	מעל ל-230,000	7.0	-
דאמגן (856)	22 בדצמבר 856	דאמגן, איראן	150,000	8.5 (על פי הערכות)	-
צ'ינגהאי (1927)	22 במאי 1927	צ'ינגהאי, הרפובליקה הסינית	[31]200,000	7.9	-

שם רעידת האדמה	תאריך	מיקום	הרוגים	גודל (לפי סולם מגניטודה לפי מומנט)	הערות
וואלדיביה (1960)	22 במאי 1960	ואלדיביה, צ'ילה	6,000	9.5	רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה
האוקיינוס ההודי (2004)	26 בדצמבר 2004	מערבית לסומטרה, אינדונזיה	230,210	9.1-9.3	הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונאמי
יום שישי הטוב (1964)	27 במרץ 1964	פרינס ויליאם סאונד, אלסקה, ארצות הברית	131	9.2	-
סנדאי (2011)	11 במרץ 2011	סנדאי, יפן	15,891	9.0	רעידת האדמה גרמה גם לצונאמי שפגע בכור הגרעיני בפוקושימה.
קמצ'טקה (1952)	4 בנובמבר 1952	קמצ'טקה, ברית המועצות	?	9.0	-

ערך מורחב – רעידות אדמה באזור הלבנט

בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה שיפץ המלך עוזיה את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו. רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה.

• המאה ה-8 לפנה"ס (בסביבות 760) – רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (ספר עמוס א,א; ספר זכריה, י"ד,ה). בעבר, נחשפו עדויות לכך, במספר מוקדים ברחבי ישראל, אך ב-2021, סבורים החוקרים לראשונה, שהצליחו לזהות שרידי חורבן, המעידים על כך, שרעידת האדמה פגעה גם בירושלים – בירת ממלכת יהודה באותם ימים.
• 31 לפנה"ס – רעידת אדמה שמוקדה היה כנראה יריחו. התרחשה בעיצומו של קרב אקטיום, בשנת מלכותו השביעית של הורדוס. נזקים בקומראן ובמצדה, קבר יאסון בירושלים נהרס. לפי יוסף בן מתתיהו^[32] נהרגו ביהודה כ-30,000 איש.
• 33 לספירה – רעש חזק בירושלים, שככל הנראה קשור לאירוע המתואר בברית החדשה, בסמוך למותו של ישו^[33]. חוקרים גורסים כי עוצמת הרעש הגיעה ל-8.2 בסולם ריכטר, או פחות.^[34]
• 129 או 130 לספירה – רעידת האדמה ביהודה בשנת 130 – רעידת אדמה חזקה ארעה כמה שנים לפני מרד בר כוכבא, וגרמה להרס רב במבצרים בכל רחבי הארץ.
• 363 – רעידות האדמה בגליל בשנת 363 – שתי רעידות אדמה אשר התרחשו באזור הגליל ובאזורים סמוכים ב-18 במאי וב-19 במאי 363 לספירה שהסבו נזקים בכל הארץ והחריבו את סוסיתא^[35]. באיגרת של קירילוס הבישוף של ירושלים מופיעה רשימת מספרי הנספים בכל עיר בארץ. רעידת אדמה זו הפסיקה את עבודות בניין בית המקדש השלישי שהיו בהוראת יוליאנוס הכופר. Russel שחקר רעידה זו בשנות ה-70 של המאה ה-20 הראה שגם פטרה ניזוקה קשה למדי, עובדה שמעצימה את גודל רעידת האדמה הזו^[36].
• 19 באוגוסט 502 – הרס בעכו ובלאטרון/ניקופוליס.
• 9 ביולי 551 – רעש גדול. אלפי קורבנות בנפש. נזקים חמורים בירושלים, פטרה נהרסת וננטשת.
• 749 – רעש שביעית – ארמון הישאם ליד יריחו נהרס עם הערים סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, ג'רש, כפר נחום, פלה, נזקים בירושלים. לפי אחד המקורות נהרגו כ-20,000 נפש.
• 5 בדצמבר 1033 – רעידת האדמה בבקעת הירדן ב-1033 – הערים רמלה, עכו, בניאס, יריחו, עזה וירושלים וחומותיה ספגו נזק רב, לפי דיווחים ברעידת האדמה נהרגו כ-70,000 בני אדם, זוהי ככל הנראה רעידת האדמה הקטלנית ביותר שאירעה על אדמת ארץ ישראל.
• 18 במרץ 1066 – העיר רמלה כמעט נהרסה.
• 1068 – רעידת האדמה במזרח הקרוב ב-1068 – אזור הצפוני ביותר בו הורגשה רעידת האדמה היה היישוב בניאס (שנמצא בעת המודרנית באזור חוף היום של סוריה) והאזור הדרומי ביותר בו הורגשה רעידת האדמה היה אזור חג'אז (שנמצא בעת המודרנית בערב הסעודית). העיר העתיקה של עילה, הממוקמת בקצה הצפוני של מפרץ אילת, בה נמצאת בעת המודרנית העיר עקבה, נחרבה לחלוטין. בנוסף גם העיר רמלה נהרסת כליל ברעידת האדמה. רעידת האדמה גרמה גם נזק לעיר העתיקה תיניס שבמצרים. בקהיר הנזק היחיד שגרמה רעידת האדמה היה נזק למסגד עומר אבן אל-אס. לפי ההערכות של הסייסמולוג ניקולס אמבריסיס רעידת האדמה גרמה לנזקים רבים במיוחד ברמאללה שם להערכתו היו בסביבות 15,000 מקרי מוות.
• 1160 – מנזר יוחנן המטביל ליד יריחו ומנזר אליאס ליד ירושלים נהרסים.
• 1202 – לפי אחד המקורות, שכנראה הגזים, מספר ההרוגים בשכם היה 30,000 איש. אחראית לתזוזתו האופקית של חצי מיצד עתרת למרחק של 1.6 מטרים.
• 2 במאי 1212 – הרעש הורגש בין ירדן למצרים. אזור אילת נפגע.
• 1267 – מי הירדן חדלים לזרום בגלל התמוטטות חוואר הלשון. מבצר נמרוד נפגע.
• 1456 או 1457 – רעש גדול, שהביא למותם של רבים. בירושלים נהרסו כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
• מרץ 1481 – רעש חמור ברוב חלקי הארץ.
• 1546 – רעידת אדמה בשבר הירדן (גשר אדם). צונאמי קשה בים המלח, וצונאמי בטריפולי. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק.
• 30 באוקטובר 1759 – רעידת האדמה בגליל ב-1759 – הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000–40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.
• 23 במאי 1834 – נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי אספלט גדולים צפים בים המלח.
• 1 בינואר 1837 – רעידת האדמה בגליל ב-1837 – רעידה שעוצמתה מ-5.75 עד 6.75. 5,000 הרוגים. צפת וטבריה נהרסות. סדקים בסלעים, גלים עצומים בכנרת.
• 11 ביולי 1927 – רעידת האדמה ביריחו ב-1927 – רעידת אדמה בעוצמה של 6.25. כ-290 הרוגים וכ-900 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן^[37]. נזקים רבים בישראל וסביבותיה.
• 22 בנובמבר 1995 – רעידת האדמה במפרץ אילת ב-1995 – רעידת אדמה בעוצמה של 7.1^[38][39] שמוקדה היה בים סוף, כ-150 קילומטר דרומית לאילת. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים, בניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.

בתרבויות עתיקות רבות רעידת אדמה, כמו תופעות טבע הרסניות אחרות, נקשרה להבעת זעמו של אחד האלים כלפי בני האדם. תפיסה זו הייתה קיימת בתרבויות רבות עד לעידן האורות.

במיתולוגיה היוונית, בעקבות הומורוס, פוסידון אל הים היה אחראי גם לרעידות האדמה. לפי הסבר זה כאשר כעס פוסידון, הוא הרעיד את האדמה בצעדיו המהירים^[40].

במיתולוגיה הנורדית רעידות אדמה הוסברו על ידי מאבקים אלימים של האל לוקי. לפי האדה הפרוזאית, לוקי אחראי לרציחתו של האל בלדר^[41]. כדי להענישו, לוקי נכלא במערה על ידי האלים ונכבל על ידי קרביו של נַארְוִי. נחש ארסי הוצב מעליו ומטפטף טיפות ארס על פניו של לוקי. אשתו סיגוּן, נשארה איתו ואספה את טיפות הארס בקערה. אולם, כאשר התמלאה הקערה וסיגוּן רוקנה אותה, פגעו טיפות הארס בפניו של לוקי. לוקי רועד מהכאב ויוצר את רעידות האדמה בעולם.

בתנ"ך רעידת אדמה היא מעשי ידי האל – ”הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד”^[42], ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"^[43].

בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."^[44]. ובספר זכריה מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה^[45].

בספר תהלים וכן במשלי ובאיוב מוזכרים באופן תכוף רעידות האדמה ביחס ליציבות או אי יציבות. כך גם הארץ מגיבה לאירועים באופן רגשי: הדבר בולט במזמורי "קבלת שבת" בתהלים^[46] – "אף תיכון תבל בל תימוט" – כלומר כמו שהארץ יציבה, כך מלכות ה' בעולם. ולעומת זאת הארץ מגיבה ברעד של שמחה או ברעידות של פחד במקרים שונים. "חילו מפניו כל הארץ", "ראתה - ותחל הארץ... הרים - כדונג נמסו", "חילו מפניו כל הארץ!". לעיתים מופיעה הארץ כבוגדנית בכך שהיא נראית יציבה ולפתע מתחילה לרעוד. בניגוד לכך הנביאים מדגישים שהברית של הקב"ה עם ישראל תישאר לנצח, למרות חטאיהם.

במדרש נכתב כי רעידות האדמה מתרחשות בעת חילופי שלטון, המדרש מסביר כי על זמן שהחלה מלכות בבל להתפורר, נאמר הפסוק ”ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל מחשבות ה'”^[47][48].

יש המפרשים את קריעת ים סוף בעת יציאת מצרים, וכן את "קריעת הירדן" בעת כניסת יהושע לארץ^[49], כרעידות אדמה, מלוות בצונאמי^[50].

מספר פילוסופים יוונים קדומים ניסו לספק תאוריה או הסבר טבעי לרעידות אדמה ללא צורך באלים או כוחות על-טבעי נסתר כלשהו.

תלס ממילטוס (625–547 לפנה"ס) העלה תאוריות שונות לגבי נושאים בגאולוגיה. לפי עדותו של אריסטו, תאלס חשב שהאדמה צפה על גבי המים^[40]. תאוריה זו נדחתה על ידי המדע, אך יש לה דמיון לטקטוניקת הלוחות בהבדל שהנוזל המודבר אינו מים אלה מגמה רותחת.

התיאוריה של תאלס לגבי הגורם לרעידות אדמה עולה בקנה אחד עם ההשערה שלו שהאדמה צפה על פני המים. לפי עדותו של אאטיוס, תאלס ודמוקריטוס (460–371 לפנה"ס) חשבו שהמים הם הגורם לרעידות אדמה. סנקה ייחס לתאלס תיאוריה לפיה רעידות בכדור הארץ נובעות מסערות באוקיינוסים. אף על פי שהתיאוריה שגויה, ההשערה של תאלס היא רציונלית מכיוון שהיא מספקת הסבר שאינו פעולה של ישות נסתרת כלשהי. זוהי נחשבת התקדמות לתפיסה ההומרית המסורתית שרעידות אדמה נבעו מכעסו של פוסידון^[40].

היו תיאוריות נוספות של פילוסופים יוונים קדומים. במהלך חייו של הפילוסוף היווני אנכסגורס במאה ה-5 לפנה"ס עד המאה ה-14 לספירה, רעידות אדמה יוחסו בדרך כלל ל"אוויר (אדים) בחללי כדור הארץ." הפילוסוף היווני אנכסימנס (585–526 לפנה"ס), טען לפיהן אפיזודות שיפוע קצרות של יובש ורטיבות גרמו לפעילות סיסמית. הפילוסוף הרומאי פליניוס הזקן כינה רעידות אדמה "סופות רעמים תת-קרקעיות".

בתלמוד הירושלמי^[51] מנמקים את הסיבות לרעידות האדמה בחטאים מסוימים של בני אדם כמו אי הפרשת תרומות ומעשרות ("המביט לארץ ותרעד"), פריחת מקומות בילוי המוניים לעומת חורבנו של בית המקדש ("שאוג ישאג על נוהו") והפרת איסור משכב זכר ("אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש"). אבל הנימוק המקובל על רוב החכמים שהדבר נגרם בשל מחלוקות ומריבות.^{[דרוש מקור]} הצעה אחרת שם היא שרעידות אדמה מסמלות חילופי שלטון.

על פי ההלכה, בעת רעידת אדמה, ברגע שמתאפשר, יש לברך את ברכת הראייה עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם^[52].

רעידת האדמה בגליל ב-363 נכנסה לתרבות והפולקלור היהודי והנוצרי כאחד. כמוזכר לעיל, היא התרחשה בעיצומן של העבודות לבניית בית המקדש השלישי בהוראת הקיסר יוליאנוס. קיסר זה מוזכר במקורות היהודיים כ"יוליאנוס הקדוש", בעוד שבמקורות הנוצריים הוא מכונה "יוליאנוס הכופר" מאותה סיבה. רעידת האדמה והריסת כל מה שנבנה להקמת המקדש, ושרפתם שמשה את התאולוגים, הנוצריים בעיקר, כיד אלוהים שכעס על הכוונה להקים בית שלישי לעם ישראל בירושלים.

במאה ה-12, הרמב"ם שמתעמת עם תפיסות אליליות שהיו מקובלות בזמנו, סובר שפגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון: כעס, שנאה ונקמה. אף על פי שתפיסתו לתורת הגמול איננה פשטנית, הוא שמאמין בהשגחה פרטית לבני האדם בניגוד לאריסטו, סובר שאירועים כאלו הם בגדר עונש צודק לבני אדם, לפי מה שהיו ראויים לו, ולא יכולים לשקף עוול:

"כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון – פרק נ"ד)^[53].

בעקבות רעידת האדמה בליסבון (1755) – עיר קתולית אדוקה, בעת חג קתולי, ותוך הריסתן של כנסיות רבות, חלו שינויים ניכרים בתפישת האדם המודרני את תופעות הטבע. וולטר הושפע רבות מרעידה זו – והתרחק יותר מהתאוריות הנוצריות-פילוסופיות של לייבניץ, וכך גם ז'אן-ז'אק רוסו כחיזוק לטענת החיים הכפריים הטובים מהחיים בעיר.

ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב אברהם דב מאוורוטש שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של משה מונטיפיורי ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע לעבודה עברית, הנמנעת מכספי החלוקה.

מחקרים אסטרונומיים מראים כי לא רק בכדור הארץ ישנה פעילות סייסמית, אלא גם על גרמי שמיים אחרים במערכת השמש. אמנם, סיבות הרעידות לא בהכרח דומות לאלו שנגרמות על כדור הארץ, שכן פני השטח, המבנה הפנימי והרכבם שונים.

• במהלך משימות אפולו הציבו האסטרונאוטים על פני הירח מודדים סייסמיים (אנ') אשר גילו שיש בו רעידות אדמה.
• בשנת 2019 תועדו לראשונה במאדים רעידות אדמה^[54] על ידי הנחתת InSight.
• ייתכן שגם בירח "איו" של כוכב הלכת צדק ישנן רעידות אדמה^[55].

• רעידה עוקבת
• טבעת האש
• רשימת רעידות אדמה
• מפולת שלג – יכולה להתרחש בעקבות רעידת אדמה
• בולען – יכול להיפער בעקבות רעידת אדמה

• רעידות אדמה – גיליון מיוחד. גלילאו – כתב עת למדע ולמחשבה. גיליון 158, אוגוסט 2011

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רעידת אדמה
מדריך למטייל בוויקימסע: רעידות אדמה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעידות אדמה

• תמונות גוגל ארת' מראות את תזוזת האדמה לאחר הרעש בלוס אנג'לס ב-2019
• U.S. Geological Survey Earthquake Hazards Program – אתר המפרט את כל רעידות האדמה האחרונות (באנגלית)
• רעידות אדמה – באתר של המכון הגיאופיסי לישראל
• אשכול רעידות אדמה, באתר "הידען"
• המכון הגאולוגי בירושלים
• עמידות מבנים בתנאי רעידת אדמה – פרופ' דוד ינקלבסקי מאתר ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה
• אלכס דורון, פיתוח ישראלי: מיגון מפני רעידות אדמה בחצי העלות, באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2008
• יורם שורק, ‏דברים שיורמים יודעים: האם בעלי חיים מסוגלים לחזות רעידות אדמה?, באתר "הידען"
• ארז גרטי, נושא החודש פברואר 2010 – תזוזות באדמה, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 ינואר 2010
• ליאור קודנר, רעידת אדמה בהאיטי, מה אפשר לעשות כדי להתכונן לרעידת אדמה, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
• אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי? – הרצאת וידאו
• אברהם בן-עזרא, עמידות מבנים ברעידת אדמה
• מיכאל כהן, סדנה בין-לאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2014.
• הרב אליעזר מלמד‏, ברכות הראייה - רעידת אדמה, כוכבי שביט, רוחות זועפות, באתר פניני הלכה
• הקשר שבין גאות ושפל לרעידות אדמה חזקות, באתר סוכנות החלל הישראלית, 18 באוקטובר 2016
• רעידת אדמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רעידות אדמה, דף שער בספרייה הלאומית

• היערכות לרעידת אדמה בישראל – אתר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה בישראל
• היסטוריה של רעידות אדמה בישראל – האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל
• חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (מינהל התכנון, משרד הפנים) האתר מכיל מסמכי התמ"א, הוראות החקיקה המשלימה, חוזרי מנכ"ל משרד הפנים בנושא תמ"א 38 וחומרים נוספים בנושא
• אינג' אריה בוימל, האם בניין שתוכנן לפי התקן יעמוד ברעידת אדמה בדרגה 7.0 ? – באתר CivilEng
• מהי רמת המוכנות של מדינת ישראל לרעידות אדמה?
• המשמעות הסייסמית של אזורים שונים במדינת ישראל
• רעידות אדמה בראי היהדות – "המבט לארץ ותרעד" – האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל Ready.org.il
• "ותרעד הארץ" – מעריב, 8 באפריל 1969, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
• אבי שפירא, סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל, אתר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה בישראל
• ברעידת אדמה בישראל צפויים עד עשרת אלפים הרוגים. הנזקים מוערכים בחמישים מיליארד דולר, באתר "הידען"
• הרצאה מוקלטת בנושא רעידות האדמה בישראל במסגרת הפודקסט: פה ושם בארץ ישראל, בהגשת יפתח מזור.
• עמליה דואק ניר דבורי, ‏הדוח חושף: אלו הערים המסוכנות בישראל - והמערכת שתתריע לכם מפני רעידת אדמה, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2022
• כאן 11, האם ישראל מוכנה לרעידת אדמה גדולה?, בערוץ היוטיוב ובאתר של תאגיד השידור, פברואר 2022
• רעידת האדמה של 1927 שהעלתה את קבוצת בית זרע לנקודת התיישבות הקבע^[56].