Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

מים מתוקים

מפלי ניאגרה
מבנה השקוע בתוך בריכת מים מתוקים

מים מתוקים הם מים שיש בהם כמות נמוכה של מלחים מומסים, בעיקר מלח בישול, ובכך הם שונים ממי ים, שבהם כמות ניכרת של מלחים. למרות שמם, אין מתיקות במים אלו והכוונה היא שהם ערבים לשתייה. מקורם של כל המים המתוקים במשקעים מאדי המים שבאטמוספירה, שמגיעים לאגמים, נהרות ומאגרי מים אחרים ביבשה באופן ישיר או לאחר המסה של שלג או קרח (ראו מחזור המים בטבע). מים מתוקים חיוניים לקיומם של מינים רבים של בעלי חיים, בעיקר באזורים מדבריים.

מים מתוקים אינם בהכרח ראויים לשתייה בידי אדם – פעמים רבות נדרש טיהור שלהם ממזהמים כימיים או ביולוגיים לשם הפיכתם למי שתייה. הביקוש למים המתוקים חורג מעבר לשימוש השוטף של האדם ולצורך בהם בחקלאות. מערכות קירור רבות דורשות מים מתוקים לפעולתן התקינה, בין היתר קירור ליבותיהם של כורים גרעיניים ותחנות כוח המונעות בשרפה כגון תחנות גז טבעי ופחם. תהליכי ייצור מגוונים דורשים שימוש בכמויות משמעותיות של מים מתוקים כגון תהליכי ייצור של שבבי סיליקון, וגם תהליכים אחרים כגון כרייה.

גבישי זירקון עתיקים שנמצאו על ידי חוקרים בג'ק הילס (Jack Hills) שבאוסטרליה המערבית מעידים על קיומם של מים מתוקים בכדור הארץ לפני כ-4 מיליארד שנה. חקירת גבישי הזירקון זיהתה איזוטופים קלים של חמצן, שהם בדרך כלל תוצאה של אינטראקציה בין מים חמים ומתוקים לבין סלעים, המתרחשת כמה קילומטרים מתחת לפני כדור הארץ. התגלית תומכת בהשערה על פיה יבשות ומים מתוקים אפשרו היווצרות של חיים בתוך פחות מ-600 מיליון שנה לאחר היווצרות כדור הארץ[1][2].

המחסור במים מתוקים

ערך מורחב – משבר מים

מקורות המים המתוקים בעולם מתרוקנים מסיבות רבות, בהן הגידול באוכלוסייה האנושית, ההתחממות הגלובלית, בצורת, ניצול יתר של מאגרים קיימים ועוד. ככל שאוכלוסיית העולם תגדל, והיא צפויה לגדול ב-50% עד אמצע המאה ה-21, הביקוש למים מתוקים יגבר והמחסור יורגש בחלקים נרחבים יותר של העולם. כדי להתמודד עם הביקוש ההולך וגדל למים מתוקים מושקעים מאמצי פיתוח רבים שמטרתם לייעל את השימוש הקיים במים המתוקים מצד אחד ומנגד – להגדיל את היצע המים המתוקים באמצעים טכנולוגיים המאפשרים התפלה, מיחזור ושימוש חוזר במים המתוקים.

דגים

דגים מושפעים משיעור מלח הבישול המומס במים בהם הם חיים. רוב זני הדגים לא יכולים לחיות גם במים מתוקים וגם במים מלוחים, אף על פי שיש מספר מינים, כגון סלמון, שמסוגלים לכך. לדגי מים מלוחים יש גישה לכמויות לא מוגבלות של מלח, לכן המטבוליזם שלהם מנסה להוציא מגופם כמה שיותר מלח ולהשאיר בגופם כמה שיותר מים, בעוד דגי מים מתוקים עושים את ההפך – יש להם יותר מדי מים ופחות מדי מלח.

4 דגי מים מתוקים:

טרוטה שפמנון דג אוסקר גופי

מליחות המים

מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)()
מים מתוקים מים מליחים מי ים תמלחת
< 0.5 ‰ 0.5–30 ‰ 30–50 ‰ > 50 ‰


ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מים מתוקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יוגב ישראלי, נחשפה העדות המוקדמת למים מתוקים בכדור הארץ, באתר ynet, 16 ביוני 2024
  2. ^ Hamed Gamaleldien, Li-Guang Wu, Hugo K. H. Olierook, Christopher L. Kirkland, Uwe Kirscher, Zheng-Xiang Li, Tim E. Johnson, Sean Makin, Qiu-Li Li, Qiang Jiang, Simon A. Wilde, Xian-Hua Li, Onset of the Earth’s hydrological cycle four billion years ago or earlier, Nature Geoscience 17, 2024-06, עמ' 560–565 doi: 10.1038/s41561-024-01450-0
Kembali kehalaman sebelumnya