|
הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית)
 הקרן הלאומית למדע (באנגלית: The National Science Foundation, בראשי תיבות: NSF) היא סוכנות של ממשל ארצות הברית לתמיכה במחקר בסיסי והוראה בכל תחומי המדע (פרט לרפואה, שם משמשים המכונים הלאומיים לבריאות לאותו תפקיד). תקציב הסוכנות ב־2021 היה 8.5 מיליארד דולר ותקצובה היווה כ־25% מכלל התמיכה הפדרלית במחקר הבסיסי באוניברסיטאות. בתחומים כגון כלכלה, מתמטיקה ומדעי המחשב מהווה הסוכנות מקור מימון עיקרי. את פעילות הקרן מכוונת מועצה בת 24 מדענים (National Science Board), שכל חבריה ממונים על ידי נשיא ארצות הברית, באישור הסנאט. בראש הסוכנות ניצבים מנהל הקרן וסגנו, הממונים אף הם על ידי הנשיא באישור הסנאט. היסטוריהבתקופת מלחמת העולם השנייה הקים הממשל את "הלשכה למחקר ופיתוח מדעי" (OSRD - Office of scientific Research and Development). הלשכה הוקמה על מנת לתעל ולמקד מחקר מדעי להמצאות טכנולוגיות צבאיות בהן פיתוח מכ"ם, מחקרי הישרדות, פענוח צפנים ופיתוח פצצות, בכלל זה "פרויקט מנהטן" לפיתוח פצצת אטום. לאחר הטלת הפצצה ופרסום פרויקט מנהטן באוגוסט 1945, הועלתה שיטת המחקר ממוקד-המטרה על נס. הקבוצה המבצעת מחקר במטרה להגיע להישג טכנולוגי מועיל הועמדה בניגוד למדע בסיסי, המתבצע על ידי אינדיבידואלים ("פרימדונות") באוניברסיטאות על מנת לספק את יצר הסקרנות שלהם בלבד[1]. על מנת לסתור גישה זו כתב מנהל הלשכה, וניבר בוש, לנשיא הארי טרומן מכתב (בכותרת "מדע: החזית האינסופית") בו הזהיר מפני גישה "מכוונת" מדי והדגיש שאפילו פרויקט מנהטן ניצב על כתפי תוצר אינטלקטואלי של הישגי המדע הבסיסי הבלתי-מכוון. גישתו של בוש התקבלה על ידי הממשל והביאה ב־1950 ליצירת הקרן הלאומית למדע שתכליתה מימון ממשלתי למחקר מדעי עצמאי לטווח ארוך[2]. עם תחילת המרוץ לחלל ושיגור ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות ב־1957, שהעמיד במבוכה את המדע האמריקאי, הוקצו לסוכנות תקציבים גדולים יותר (40 מיליון דולר, כאשר תקציבה עם הקמתה עמד על 151,000 דולר בלבד) וקרנה בקונגרס עלתה. במקביל נוסדו DARPA (דאז - ARPA), סוכנות מחלקת ההגנה של ארצות הברית לפיתוחים טכנולוגיים ו־NASA, סוכנות החלל. כאשר NSF אחראית על אסטרונומיה מכדור הארץ (בכלל זה מימון טלסקופים וטלסקופ רדיו) ונאס"א ממונה על מסע בחלל ואסטרונומיה שמחוץ לכדור הארץ. בשנת 1959 הוכרזה אנטארקטיקה כיעד למחקר מדעי ואחריות פיתוח וריכוז המחקר האמריקאי ביבשת הוטל על ה־NSF. החל מ־1968 נפתח ב־NSF תחום חקר הים העמוק, חקר קרקעית האוקיינוסים וקידוחים ימיים עמוקים. בשנה זו הגיע תקציב המחקר ל־500 מיליון דולר. במהלך שנות השמונים פיתחה NSF פרוטוקולי תקשורת לתמיכה ופיתוח של ה־ARPANET (האינטרנט הצבאי) לכדי תשתית רשת מחשבים פתוחה. הרשת, שהוכרזה ב־1985, נקראה NSFNet והיוותה את ראשית האינטרנט הציבורי. באותה שנה (1985) החל פרויקט במימון NSF לנטר באופן רציף את החור באוזון. ב־1990 גדל תקציב ה־NSF ועבר את 2 מיליארד דולר. ב־1994 נוסדה קרן משותפת ל־NSF, DARPA ו־NASA למימון פרויקטים מחקריים לשיפור ה־World Wide Web. אחד המענקים הוענק לחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, סרגיי ברין ולארי פייג', שפיתחו אלגוריתם בשם PageRank, הבסיס למנוע החיפוש גוגל. החל מ־1998 מוענקות מלגות למחקר בתחום האנרגיה האפלה. בסקר מ־2001 התברר שידעתו של הציבור והבנתו בנושאים מדעיים והשיטה המדעית לקויים. לפיכך, שם לו ה־NSF מטרה לסייע בהוראה, הסברה וחינוך מדעי פופולרי. תקציב הסוכנות הגיע בשנה זו ל־4 מיליארד דולר. בעקבות הצונאמי באוקיינוס ההודי בשנת 2004 הקציבה NSF תקציבים לפיתוח מערכות גילוי והתראה מפני צונאמי, יחד עם ממשלת יפן. תחומי המחקר של הסוכנות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
.svg)