he הסקר הגאולוגי של ארצות הברית

הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
United States Geological Survey - USGS
	לוגו הסקר הגאולוגי של ארצות הברית לוגו הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
	מטה הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ברסטון שבווירג'יניה
	מטה הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ברסטון שבווירג'יניה
	חותמת הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
	science for a changing world
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
תחום שיפוט	גאולוגיה, ביולוגיה, גאוגרפיה והידרולוגיה
משרד אחראי	מחלקת הפנים של ארצות הברית
סוכנות אם	מחלקת הפנים של ארצות הברית
סוכנות בת	National Earthquake Information Center
תאריך הקמה	3 במרץ 1879
ראש	סוזט קימבל, מנהלת בפועל
מטה מרכזי	רסטון שבוירג'יניה
עובדים	8,670 (2009)
תקציב	1.1 מיליארד דולר (2010)
	http://www.usgs.gov
קואורדינטות	38°56′50″N 77°22′03″W / 38.947222222222°N 77.3675°W

הסקר הגאולוגי של ארצות הברית (באנגלית: United States Geological Survey, או בראשי תיבות: USGS) היא סוכנות מדעית של ממשלת ארצות הברית. תפקיד מדעני הסוכנות הוא לחקור את הנופים, אוצרות הטבע והסכנות הטבעיות של ארצות הברית. הסוכנות מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: גאולוגיה, ביולוגיה, גאוגרפיה והידרולוגיה. הסוכנות משמשת רק כגוף מחקר, ללא כל סמכות ביצועית.

הסוכנות נמצאת תחת אחריותה של מחלקת הפנים של ארצות הברית, ומעסיקה כ-8,670 עובדים ובעלת תקציב של 1.1 מיליארד דולר^[1]. המוטו של הסוכנות הוא "מדע למען עולם משתנה" ("Science for a changing world")^[2].

הסוכנות הוקמה ב-3 במרץ 1879, לאור הצורך בגוף שירכז את המידע אודות המתרחש בשטחים הגדולים והבלתי מיושבים שנתווספו לארצות הברית ברכישת לואיזיאנה ב-1803 ובמלחמת ארצות הברית–מקסיקו ב-1848. ג'ון וסלי פאוול היה מנהלה השני (לאחר כהונתו הקצרה של קלרנס קינג) ומי שעצב את דמותה במשך 13 שנות כהונתו.

הסקר מפורסם בזכות סדרת מפות מפורטת ועדכנית שהוצאה על ידיו, ונחשבות כמפות הרשמיות של שטחי ארצות הברית. את המפות ניתן לקנות^[3], וחלקן הן חינמיות^[4].

ספריית הסקר

אוסף ספריית הסקר מונה 3 מיליון פריטים, מתוכם כ-1.7 מיליון ספרים וכ-700,000 מפות. הספרייה הוקמה רשמית ב-1882, עם מינוי הספרן הראשון שלה כשברשותה 1,400 ספרים ושלשה אנשי צוות. הספרייה הורחבה משמעותית מספרייתו הפרטית של ג'ון וסלי פאוול, מנהלו השני של הסקר, שנתרמה לספרייה לאחר מותו. גם אייזק לי תרם את ספרייתו הפרטית לאחר מותו לרשות הספרייה.