מועצת היועצים הכלכליים (באנגלית: The Council of Economic Advisers; בראשי תיבות: CEA) היא סוכנות בתוך המשרד האקזקוטיבי של נשיא ארצות הברית, אשר מייעצת לנשיא ארצות הברית בענייני מדיניות כלכלית.[1] תפקידה העיקרי הוא לספק לנשיא ייעוץ כלכלי מקצועי, מבוסס על מחקר ונתונים, על מנת לעזור לו לקבל החלטות מדיניות כלכלית מושכלות.
היסטוריה
המועצה הוקמה מכוח חוק התעסוקה של 1946, במטרה לספק לנשיא ניתוח כלכלי אובייקטיבי ולייעץ בנושא התפתחות ויישום מדיניות כלכלית פנימית ובינלאומית. ב-7 השנים הראשונה המועצה ביצעה 5 שינויים טכניים ובכללם, החלפת "מודל מחזורי" של הכלכלה ב"מודל צמיחה", הגדרת יעדים כמותיים לכלכלה, ההכרה בצורך של גמישות רבה יותר במיסוי ועוד.[2]
ב-1949 פרצה מחלוקת בין היושב ראש אדווין נורס וחבר המועצה ליאון קייזרלינג. נורס האמין כי חייבים לבחור בין "חמאה לרובים" (דוגמה מופשטת לעקומת התמורה), אך קייזרלינג טען כי משק שגדל מאפשר הגדיל את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ברמת החיים. ב-1949 קייזרלינג גייס את תמיכתם של דין אצ'יסון וקלארק קליפורד, יועציו החזקים של הנשיא הארי טרומן. נורס התפטר מתפקידו כיושב ראש והזהיר לגבי הסכנות בתקציב ובהעלאת תקציבי ההגנה. קייזרלינג הפך ליושב הראש. באפריל 1950, טען כי הכוחות המזוינים הגדולים להם אמריקה זקוקה, לא ישפיעו על רמת החיים או יסכנו את "השינוי באופי החופשי של הכלכלה שלנו."
במהלך המיתון בשנים 1953–1954, המועצה בהובלת ארתור ברנס, ביצעה התערבויות לא מסורתיות, אשר סיפקו תוצאות שנקראו בהמשך "חמישים יציב", מצב שבו משפחות רבות נשארו במעמד הביניים כאשר למשפחה יש רק מפרנס אחד. ממשל אייזנהאואר תמך בגישה אנטי-מחזורית שעזרה לבסס כלכלה קיינסיאנית כמדיניות כלכלית לאומה. פעילות חשובה נוספת של המועצה בתקופת המיתון הייתה האצת תוכניות עבודות ציבוריות, הקלת אשראי, והפחתת מיסים.
חוק המפרי-הוקינס משנת 1978 קובע כי כל ממשל חייב לשאוף לתעסוקה מלאה ויציבות מחירים סבירה בתוך פרק זמן מסוים. הדבר הופך את הדוח השנתי של המועצה לפוליטי מטבעו.
תפקידים
- ניתוח מדיניות כלכלית: מועצת היועצים הכלכליים אחראית על ניתוח יסודי של מדיניות כלכלית קיימת ומוצע. הכלכלנים בוחנים את ההשפעות הפוטנציאליות של מדיניות זו על הכלכלה האמריקאית, כולל השפעות על צמיחה, תעסוקה, אינפלציה והכנסה.
- פיתוח מדיניות כלכלית חדשה: מועצת היועצים הכלכליים ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח מדיניות כלכלית חדשה. היא מציעה רעיונות ופתרונות לבעיות כלכליות, ומספקת לנשיא ניתוחים כלכליים שיעזרו לו לקבל החלטות מושכלות.
- ייעוץ לנשיא: מועצת היועצים הכלכליים מספקת לנשיא ייעוץ אישי בנושאים כלכליים. הכלכלנים משתתפים בישיבות הקבינט ומספקים לנשיא תמציות של הממצאים וההמלצות שלהם.
- הכנת דוחות: המועצה מפרסמת דוחות שוטפים ומדווחים שנתיים על מצב הכלכלה האמריקאית והמגמות העתידיות. דוחות אלה משמשים כמקור מידע חשוב עבור קובעי מדיניות, משקיעים והציבור הרחב.
- ייצוג הממשל: חברי המועצה מייצגים את הממשל בדיון ציבורי על סוגיות כלכליות. הם משתתפים בכנסים, מעניקים הרצאות ומפרסמים מאמרים בנושאים כלכליים.
מבנה ארגוני
החברים במועצה הם בדרך כלל כלכלנים בעלי הכשרה אקדמית גבוהה וניסיון במחקר ובמדיניות כלכלית.
- יו"ר המועצה: היו"ר הוא החבר הבכיר במועצה והוא אחראי על הובלת עבודת המועצה, על תקשורת עם הנשיא ועם גורמי ממשל אחרים, ועל ייצוג המועצה בפורומים ציבוריים. הוא מועמד על ידי הנשיא ומאושר על ידי הסנאט של ארצות הברית.
- חברי מועצה נוספים: שני החברים הנוספים במועצה מספקים תמיכה ליו"ר ומעמיקים את הידע והניסיון של המועצה בתחומים כלכליים שונים.
- צוות מקצועי: למועצה יש צוות מקצועי המורכב מכלכלנים, אנליסטים ומנהלי פרויקטים. צוות זה מספק תמיכה טכנית לחברי המועצה ומבצע את המחקר והניתוח הדרושים להכנת דוחות והמלצות.
הסגל של המועצה כולל ראש סגל וכן כ-20 כלכלנים, ובנוסף שלושה סטטיסטיקאים כלכליים קבועים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg)