ז'ובים נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל, וגדל באיפנמה, שם ספג את השפעת המוזיקה המקומית המגוונת – סמבה אפרו-ברזילאית קצבית מחד ובלדות פורטוגזיות נוגות מאידך. את חינוכו המוזיקלי כילד קיבל מקולרויטר (Koellreuter), מלחין גרמני שברח לברזיל מאירופה, ובמחיצתו נחשף ליצירות מלחינים כדביסי, שופן, ראוול, סטרווינסקי ורחמנינוב, אך גם למוזיקה אטונאלית.
לבד מהמוזיקה המקומית העממית, הושפע גם מהמלחין הברזילאי ה"קלאסי" וילה לובוס שאותו העריץ. שילוב כל אלה עם השפעות ג'אז ומשיכתו למוזיקה אימפרסיוניסטיתצרפתית (בעיקר לזו של דביסי) הביאו לסגנון ברזילאי חדש – הבוסה נובה – סגנון שכבש את העולם בשנות ה-60 ומשפיע עד היום על יוצרים רבים במיוחד בתחום הג'אז.
תחכומו ההרמוני של ז'ובים בא לידי ביטוי במיוחד באותן נעימות שבהן המלודיה היא פשוטה עד כדי חדגוניות, כמו ב"סמבה לצליל אחד" (Samba de uma nota só) ו"מי מרץ" (Águas de Março), נשענת כל כולה על התפתחות הרמונית בצעדים קטנים ומדורגים.
רבים מלחניו של ז'ובים הפכו לנכסי צאן ברזל של מוזיקת הג'אז והם כלולים בספר הסטנדרטים הגדול (ה-Real Book).
תחילת דרכו
בשנות ה-50, כסטודנט לאדריכלות, התפרנס ז'ובים כנגן מועדונים בקופקבנה. כאשר נשכר לבסוף על ידי חברת הקלטות עסק בעיקר בעיבוד ובשיפוץ מוזיקה של אחרים. בתקופה זו החל גם לכתוב מוזיקה מקורית.
ב-1954 הקליט לראשונה שיר שהלחין בעצמו, אולם ראשית פרסומו בברזיל הייתה ב-1956 כאשר כתב את המוזיקה למחזהו של המשורר-פזמונאי (והדיפלומט) ויניסיוס דה מוראיס, "אורפאו דה קונסיסאו"
(Orfeu da Conceição). מאוחר יותר, כאשר עובד המחזה לסרט הקולנוע "אורפאו נגרו", נדרשו ז'ובים ודה מוראס לחדש את כל שירי המחזה על פי בקשת הבמאי. בשל מרחק גאוגרפי נאלצו השניים לשתף פעולה באמצעות הטלפון, אך הדבר לא הפריע להם ליצור יחד את שלושת שיריו המפורסמים של הסרט: Felicidade ,Frevo, ו-O Nosso Amor. הייתה זו תחילתה של ידידות מופלאה: רוב להיטיו העתידיים של ז'ובים היו לחנים למילים של דה מוראס.
בשנת 1958 הקליט ז'ובים שני אלבומים משותפים לו (כמלחין) ולז'ואאו ז'ילברטו כגיטריסט, שהיוו ציון דרך בהתפתחות הבוסה-נובה וביססו אותה כסגנון מוזיקלי מובחן ומוכר.
פרסום בינלאומי
פריצת הדרך להכרה בינלאומית באה לז'ובים בשנים 1962–1963 שבהן כתב מספר עצום של להיטים שהפכו ל"קלאסיקות".
ב-1962 הקליט את "Desafinado" עם הסקסופוניסטסטן גץ והגיטריסט צ'ארלי בירד. מיד אחר כך ב-1963, הקליט אלבום נוסף עם גץ ועם עמיתו ז'ואאו ז'ילברטו שצירף ברגע האחרון את אשתו, אסטרוד, כזמרת. אלבום זה, מולחן ומעובד כולו על ידי ז'ובים, זכה להצלחה בינלאומית. כמעט כל שיר בו הפך ללהיט, אך עיקר תהילתו מלהיט הענק בפי אסטרוד ז'ילברטו - Garota de Ipanema - ("הנערה מאיפנמה"), שהפך עם השנים לשיר הברזילאי המושמע ביותר בכל הזמנים.
בשנת 1967 הקליט ז'ובים אלבום משותף עם הזמר האמריקאי פרנק סינטרה, בו מבצע סינטרה גרסאות בשפה האנגלית לחלק מלהיטיו (כמו
The Girl from Ipanema ו-How Insensitive). במשך השנים הרבה לשתף פעולה גם עם יוצרים ברזילאים כמו אליס רז'ינה (בדואט ל-Águas de Março), שיקו בוארקי ורבים אחרים.
.jpg)
