|
סקסופון
הסקסופון הוא כלי נגינה העשוי ממתכת ברונזה או פליז, ממשפחת כלי הנשיפה מעץ. את הסקסופון המציא בונה הכלים הבלגי אדולף סאקס בשנת 1841 ורשם עליו פטנט ב-1 ביולי 1846, והוא נקרא על שמו עד היום. על אף שהוא עשוי ברובו ממתכת, שייך הסקסופון למשפחת כלי הנשיפה מעץ, כיוון שפיית הכלי אופיינית לכלי נשיפה מעץ. חלקי הסקסופוןהסקסופון מורכב מחמישה חלקים: פייה, צוואר, גוף, ליגטורה ועלה. הפייה, בדומה לפייה של קלרינט, עשויה מפלסטיק, מתכת, סיליקון, או סוגי עץ שונים (בעיקר הובנה). בפייה מורכבת פיסת קנה משויף ומעובד הנקרא "עלה", שמהווה צפצפה פשוטה. צלילי הסקסופון מופקים בנשיפה בפייה והרעדת העלה. גוף הסקסופון עשוי צינור מתכת חלול, שבו מהדהד הצליל. גובה הצלילים נקבע על ידי פתיחת וסגירת הנקבים בגוף הסקסופון. סוגיםקיימים סקסופונים בגדלים שונים, ביניהם (מהמנעד הגבוה לנמוך): סופרילו (B♭), סופרנינו (E♭), סופרן (B♭), אלט (E♭), טנור (B♭), בריטון (E♭), בס (B♭) וקונטרבס (E♭). בשנת 1999 הומצא ה"טובקס" (B♭), שהוא בעל מנעד נמוך בכחצי אוקטבה מזה של קונטרבס. ארבעת הסקסופונים הנפוצים הם: סופרן בסי במול, אלט במי במול, טנור בסי במול ובריטון במי במול. ככל שהכלי גדול יותר הוא מפיק צלילים נמוכים יותר. לכן גובהו של סקסופון הקונטרבס, בעל הצליל הנמוך ביותר, הוא כשלושה מטרים. קיימים סקסופונים המכוונים לסולם דו (C) אבסולוטי ופה (F), אך הם נדירים.
שימושים במוזיקההסקסופון יועד במקור להיות חלק מתזמורות כלי נשיפה קלאסיות, כמו גם חלק בתזמורות לתהלוכות, אך עלה לגדולה בעיקר בזכות הג'אז. לסקסופון שימושים רבים במוזיקה של ימינו במוזיקה קלה, ג׳אז, פופ, פאנק, רוק מתקדם ועוד. גם במוזיקה הקלאסית ישנו שימוש בסקסופון; מספר מלחינים צרפתיים ששילבו אותו ביצירותיהם. מלחינים כדביסי עם הרפסודיה לסקסופון ולתזמורת, ביזה ב"הנערה מארל", מוסורגסקי ב"תמונות בתערוכה" וריכרד שטראוס ב"סימפוניה דומסטיקה" עשו בו שימוש שלא הפך אותו לחבר של ממש במועדון ה"קלאסי" של הכלים. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
