יחסי טורקיה–שוודיה
יחסי טורקיה–שוודיה היחסים הבינלאומיים בין טורקיה לבין שוודיה. לשוודיה יש שגרירות באנקרה וקונסוליה כללית באיסטנבול. לטורקיה יש שגרירות בסטוקהולם. היסטוריהשתי המדינות הן חברות מלאות של מועצת אירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) ואיחוד מדינות הים התיכון. שוודיה, אשר קיבלה לידיה את סיבוב הנשיאות של המועצה של האיחוד האירופי ביולי 2009, תומכת בחברות של טורקיה באיחוד האירופי.[1][2] מפלגת הירוקים של שוודיה ביקרה את ההתנגדות של צרפת וגרמניה לחברות של טורקיה.[3][4] בשנת 2019, הטילה החסם נשק עם הפלישה הטורקית לצפון סוריה.[5] באוקטובר 2021 איימה טורקיה לגרש את שגריר שוודיה בעקבות תמיכתו בשחרור עות'מאן קבאלה, שהשתתף בניסיון ההפיכה בטורקיה מהכלא הטורקי. במאי 2022, בעקבות רצונה של שוודיה להצטרף לברית נאט"ו, טורקיה איימה להטיל וטו על הצטרפותה לברית אשר מותנית באישור של כל החברות בה, כולל טורקיה. הנימוק של ארדואן הוא העובדה כי ישנם כמה מתנגדי משטר, ממפלגת הפועלים של כורדיסטן ומארגונו של המנהיג הדתי פטהוללה גולן, שנחשבים ל"טרוריסטים" בטורקיה אך קיבלו מקלט מדיני במדינה. נציגים שוודים הודיעו כי יגיעו לאנקרה כדי לשכנע אותו להסיר את התנגדותה[6][7]. שרת החוץ השוודית אן לינדה אמרה כי "ממשלתו של אולוף פלמה הייתה הראשונה להכיר במפלגת הפועלים של כורדיסטן כארגון טרור, מיד לאחר טורקיה עוד בשנת 1984. האיחוד האירופי אימץ את ההחלטה רק ב-2002. עמדתנו לא השתנתה"[8]. כמו כן, שרת החוץ השוודית הודיעה כי החסם הנשק הוסר וכי נעשים מאמצים להגדיר את הקבוצות הכורדיות "היחידות להגנת העם" ו-PKK במדינה כארגוני טרור.[5] ביוני 2022, טורקיה טענה שכל דרישותיה התקבלו וכי היא תמכה באישור חברותה של שוודיה בברית נאט"ו.[5] נחתם מזכר בין הצדדים.[9] בינואר 2023 התקיימו הפגנות בבירה סטוקהולם בהן נראתה בובה בדמות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כאילו מוצאת להורג, בשל כך זומן שגריר שוודיה בטורקיה לשיחת הבהרה.[10] מחלוקת רצח העם הארמניב-12 ביוני 2008, הריקסדאג סירב להתייחס לאירועים של רצח העם הארמני ב-1915 כרצח עם.[11] עם זאת, ב-11 מרץ 2010, הריקסדאג בסופו של דבר הצביע על החלטה להכיר ברצח העם הארמני.[12] להחלטה היה רוב של קול אחד, עם סך של 131 בעד, 130 נגד, ו-88 נעדרים.[13] טורקיה מיד החזירה את שגריר שוודיה לארצו וביטלה שיחות שנועדו להיערך בין שתי המדינות ב-17 במרץ 2010.[14] ראש הממשלה הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הגיב על ידי הצהרה ש"אנחנו מגנים בתוקף את ההחלטה הזאת, אשר נעשתה על פי שיקולים פוליטיים. זה לא מתאים לידידות הקרובה של שתי המדינות".[15] שגריר טורקיה בשוודיה זרגון קורוטורק אמר בתוכנית הערב השוודית Aktuellt שיהיו "השלכות קיצוניות" לטווח הארוך על טבע היחסים בין שתי המדינות, ואמר: "אני מאוד מאוכזב. למרבה הצער, חברי הפרלמנט חשבו שהם יותר היסטוריונים מאשר חברי פרלמנט, וזה מאוד מצער".[16] שר החוץ השוודי קארל בילדט כתב בבלוג מקופנהגן שהוא "מתחרט" על התוצאה של ההצבעה.[17] ראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
|