יחסי אוקראינה–טורקיה
יחסי אוקראינה–טורקיה הם יחסי החוץ בין טורקיה לאוקראינה. סקירה כלליתלטורקיה ואוקראינה יש כרונולוגיה ארוכה של קשר היסטורי, גאוגרפי ותרבותי. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות הוקמו בתחילת שנות ה-90 כאשר טורקיה הפכה לאחת המדינות הראשונות בעולם שהודיעה רשמית על הכרה באוקראינה הריבונית. טורקיה חברה מלאה בנאט"ו ואוקראינה מועמדת לחברות בארגון. בנוסף, שתי המדינות חברות BLACKSEAFOR ו-BSEC. בסוף ינואר 2010 הסכימו נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' וראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן להקים אזור סחר חופשי בין המדינות במהלך שנת 2011.[1] אבל שיחות סחר חופשי דו צדדי בוטלו בשנת 2013.[2] לאחר סוף 2015, טורקיה ואוקראינה חוו יחסים קרובים יותר כתוצאה מהמתיחות הגוברת של שתי המדינות עם רוסיה.[2] ב-20 באוגוסט 2016 נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר לנשיא אוקראינה פטרו פורושנקו כי טורקיה לא תכיר בסיפוח הרוסי לשנת 2014 של קרים; קוראים לזה "הכיבוש של קרים".[3] ב-9 בינואר 2017 שר החוץ של טורקיה, מבולט צ'אבושולו, הצהיר כי "אנו תומכים בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה וגאורגיה. איננו מכירים בסיפוח אדמות אוקראינה.[4] ב-24 בפברואר 2022, לאחר שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, הביע ארדואן את תמיכתו באוקראינה. עם זאת, ב-25 בפברואר טורקיה נמנעה מהצבעה על השעייתה של רוסיה ממועצת אירופה בטענה שהיא קוראת לדיאלוג פתוח בין הצדדים בכל נסיבות.[5] ב-28 בפברואר, הנשיא ארדואן אישר בפומבי שהמיצרים הימיים הטורקיים ייסגרו כדי למנוע הסלמה של המלחמה, תוך שהוא גם התחייב לשמור על היחסים עם אוקראינה ורוסיה כאחד.[6] טורקיה פעלה לפי אמנת מונטרה אשר קובעת את המדיניות ביחס למיצרים. טורקיה אירחה שיחות בין רוסיה ואוקראינה שנועדו לסיים את הפלישה.[7] נציגיות דיפלומטיות
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|