|
יחסי אלג'יריה–טורקיה
יחסי אלג'יריה–טורקיה (בערבית: العلاقات الجزائرية التركية, בטורקית: Cezayir-Türkiye ilişkileri) הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית ובין הרפובליקה הטורקית. אלג'יריה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה, וקונסוליה כללית באיסטנבול. טורקיה מחזיקה באלג'יריה שגרירות באלג'יר. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד מדינות הים התיכון. היסטוריהמהמאה ה-16 עד 1830, צפון אלג'יריה הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית, ונקראה אז בשם אלג'יריה העות'מאנית. אלג'יריה הייתה אחת מהאיילטים ונהנתה ממידה משמעותית של אוטונומיה פוליטית. בשנת 2017, שוחזר אחד הסמלים לידידות בת 500 שנה בין טורקיה לאלג'יריה, מסגד קטשואה באלג'יר, בכספי טורקיה. השיקום היה אחד הפרויקטים הקשורים ל"הסכם ידידות ושיתוף פעולה" שנחתם במהלך ביקורו של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באלג'יריה בשנת 2006.[1][2] ההיסטוריה הייתה בבסיס השיח של גורמים רשמיים בשני הצדדים ביחס ליחסי אלג'יריה-טורקיה. משרד החוץ (טורקיה) מתאר זאת כ"טורקיה ואלג'יריה חולקות היסטוריה משותפת כמו גם קשרים תרבותיים מושרשים."[3] על מנת לבסס את היחסים בין המדינות אורגן בשנת 2017 סימפוזיון תרבותי והיסטורי. במהלך הפגישה אמר שר התרבות האלג'יראי עזדין מו'ובי, "עלינו להגדיל את מספר הפעילויות מסוג זה בהיסטוריה המשותפת שלנו ולהסתכל יותר על ההיסטוריה שלנו השייכת לתקופה העות'מאנית". יחסים מודרנייםטורקיה הצביעה תחילה נגד (1955) ואז נמנעה (1958) בהצבעה על עצמאות אלג'יריה באו"ם. הסיבה העיקרית לכך הייתה מטרתה של טורקיה להתקרב אל צרפת והחזיקה בדעה כי עצמאות אלג'יראית תשפיע לרעה על יחסי טורקיה–צרפת. עם זאת, מאוחר יותר נמתחה ביקורת על החלטה זו של גורמים טורקיים כנטייה לטווח הקצר[4] ופגעה ביחסים הדו-צדדיים. הצעד הראשון לשיקום המצב ננקט על ידי ראש ממשלת טורקיה טורגוט אזאל. הוא ביקר באלג'יריה בשנת 1985 והתנצל במפורש על ההצבעה השלילית של טורקיה. בשנה שלאחר מכן ביקר ראש ממשלת אלג'יריה עבדלהמיד ברהימי (ביקור אלג'יראי הראשון בטורקיה) וחתם על עסקת סחר בנפט עם טורקיה. ב-1999 הצהיר נשיא טורקיה סוליימאן דמירל כי הקונוטציות השליליות של הצבעת ההימנעות של טורקיה בשנת 1958 נמחקות לחלוטין.[5] נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בותפליקה ביקר בטורקיה בשנת 2005. ביקורים הדדיים היו נקודת מפנה לחיזוק היחסים הדו-צדדיים כמו גם להחזרת החברות בין המדינות."[6] אלג'יריה היא שותפה לטורקיה עם חשיבות הולכת וגוברת באפריקה ונחשבת כשותפה חשובה בעולם האסלאמי ואפריקה עבור טורקיה. בינתיים אלג'יריה היא שותפה קרובה של איראן. למעשה, אלג'יריה הייתה אחת המדינות שנמנעה מהצבעה על הצעת החלטה של האו"ם משנת 2012 המגנה את הפרות זכויות האדם על ידי משטר אסד הנתמך על ידי איראן. פקידים איראניים הדגישו בעבר כי לאיראן ואלג'יריה יש יכולת ליצור סדר עולמי חדש. מודעת למצב זה, נראה כי טורקיה נחושה בדעתה לא להשאיר את שותפיה האפריקאים הפוטנציאליים בידי מעצמות אזוריות וגלובליות מתחרות.[7] לכן, בשנת 2013 ביקר ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באלג'יריה ופגש את נשיא אלג'יריה עבדאלז בוטפליקה באלג'יר. שיתופי פעולה הולכים וגוברים, כלכליים, פוליטיים וביטחוניים כאחד.[8][9] כלכלה"אנו רואים באלג'יריה אי של יציבות פוליטית וכלכלית באזור. שותפת הסחר הראשונה שלנו באפריקה היא אלג'יריה. "אמר נשיא טורקיה ארדואן[10] והוסיף:" לפיכך, כאלף חברות טורקיות נמצאות באלג'יריה המנהלות עסקים בהיקף השקעה של 3.5 מיליארד דולר."[11] אלג'יריה היא שוק הייצוא ה-23 הגדול ביותר בטורקיה וספקית היבוא הגדול ביותר של יבוא סחורות בהיקף הסחר הכולל של 4.5 מיליארד דולר, בעוד[12] טורקיה היא השותפה הכלכלית השישית בגודלה באלג'יריה.[13] עיקר היצוא של אלג'יריה לטורקיה הם פחמימנים, נפט וגז טבעי. אלג'יריה מייבאת בעיקר חומרי בנייה מטורקיה.[14] אלג'יריה היא ספקית הגז הטבעי הרביעית בגודלה של טורקיה עם 8 אחוז מהנתח.[15] אבטחהבשנת 2003 חתמו שרי טורקיה ואלג'יריה על הסכם ביטחוני נגד סמים, סחר בבני אדם ופשעים מאורגנים. שני הצדדים תיארו את הטרור כבעיה גדולה ודנו במאבקים המאחדים כנגד קבוצות וארגונים כאלה.[16] עד אוקטובר אותה שנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה צבאי. ההסכם כלל סעיפים כמו העברת טכנולוגיה, תרגילי צבא משותפים והחלפת מידע צבאי.[17] טורקיה, כחברת נאט"ו, ממלאת תפקיד משמעותי ביחסי ההפשרה בין הקבוצה לאלג'יר, בשל חשיבותה של אלג'יריה לביטחון האזורי של אפריקה ומנ"א.[18] טורקיה הופכת גם היא יותר ויותר ליצואנית נשק חשובה לאלג'יריה ושיתוף הפעולה הצבאי בין שתי מדינות צומח גם כן, ומעניק את מעמדן של כוחות הצבא הלאומי של העם האלג'יראי כאחת הצבאיות הערביות המאומנות, הקשוחות בקרב ומקצועיות.[19] הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
