יחסי ונצואלה–טורקיה
יחסי ונצואלה–טורקיה הם היחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לוונצואלה, אשר כוננו ב-1950. היסטוריהבשל המרחק הגאוגרפי והעובדה ששתי המדינות התמקדו יותר בגאוגרפיה משלהן, היחסים נותרו מוגבלים עד 2016.[1] לאחר מותו של הוגו צ'אווס במרץ 2013, סגן ראש הממשלה הטורקי, בשיר אטליי, השתתף בהלוויה ואמר כי מותו של נשיא ונצואלה המנוח רעד ברחבי אמריקה הלטינית. הביקור בוונצואלה של סגן ראש הממשלה אטליי סומן כחשוב ביותר ליחסיה העתידיים עם ונצואלה.[2] בעקבות השותפות הכלכלית הגוברת בין ונצואלה וטורקיה באוקטובר 2016, טורקיש איירליינס החלה להציע טיסות ישירות מדצמבר 2016 המקשרות בין קראקס לאיסטנבול (דרך הוואנה, קובה) במאמץ "לקשר ולהרחיב את המגעים" בין שתי המדינות.[3] היחסים החלו להתפתח עם ההתפתחויות האחרונות וביקורים הדדיים ברמה גבוהה. הביקור הרשמי הראשון בין שתי המדינות ברמה הנשיאותית היה באוקטובר 2017 כאשר נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ביקר בטורקיה. בדצמבר 2018, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ביקר בוונצואלה ולא תמך בטענתו של חואן גואידו חודש לאחר מכן.[4] רויטרס דיווחה כי בשנת 2018, 23 טונות של זהב כרוי נלקחו מוונצואלה לאיסטנבול.[5] בתשעת החודשים הראשונים של 2018, יצוא הזהב של ונצואלה לטורקיה עלה מאפס בשנה הקודמת ל-900 מיליון דולר.[6] בעקבות ניסיון ההתקוממות בוונצואלה ב-2019, ארדואן גינה את מעשיו של גואידו, וצייץ בטוויטר "מי שמנסה למנות מושל קולוניאלי פוסט-מודרני בוונצואלה, שם הנשיא ממונה בבחירות ובמקום שבו העם שולט, צריכים לדעת שרק בחירות דמוקרטיות יכול לקבוע כיצד מדינה מנוהלת".[7][8] טורקיה וונצואלה פיתחו יחסים טובים בשנים האחרונות. בנובמבר 2021, טורקיה שיבחה את ונצואלה על הבחירות האזוריות השנויות במחלוקת האחרונות שלה, אם כי מחלקת המדינה האמריקאית כינתה את הבחירות בוונצואלה "פגומות"[9] על פי דו"ח מרכז וילסון על היחסים בין טורקיה לוונצואלה: הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן התקרב למדורו "מבוסס על הסלידה ההדדית של שני המנהיגים מהמערב ותסכול מהסנקציות של ארצות הברית. למרות ההבדלים האידאולוגיים ביניהם, שני המנהיגים האוטוריטריים פיתחו קשרים אישיים חזקים".[10] נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|