Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

מישה בלכרוביץ'

מישה בלכרוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 במאי 1945 (בן 79)
קייב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישה (משה) בּלֶכָרוביץ' (נולד ב-6 במאי 1945) הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, מנהל מוזיקלי, מנצח ופסנתרן ישראלי, העובד במישורים מגוונים בתחום המוזיקה הבימתית. הלחין וניהל מוזיקלית עשרות הצגות בתיאטרון הקאמרי ובתיאטראות נוספים. עבד במשך שנים בטלוויזיה החינוכית כמלחין וכמלווה מוזיקלי, ובמשך שנים רבות שימש כמנהל המוזיקלי של להקת הפולקלור "אנחנו כאן". בין השנים 2016-2008 שימש כמנהל המוזיקלי של תיאטרון יידישפיל.

ביוגרפיה

בלכרוביץ' נולד מיד בתום מלחמת העולם השנייה למשפחה ליטאית בעיר קייב וכשהיה בן שנתיים בשנת 1947 שבה משפחתו לליטא הסובייטית, לבירתה וילנה. משה בלכרוביץ' (בישראל היה שמו למישה[1]), בנם של סוניה ושאול, הוא בן למשפחת מוזיקאים יהודית ליטאית: דודו מצד אביו, אברהם בלכרוביץ, היה חזן נודע בארגנטינה,[2] ואביו, שאול בלכרוביץ', היה מורה למוזיקה (בין היתר בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה), מעבד ומנצח מקהלות. בזמן המלחמה נדדה המשפחה בברית המועצות, כשאביו מועסק על ידי להקות הצבא האדום, ולאחר המלחמה שבו לליטא, לווילנה.

במהלך לימודיו בבית הספר התיכון למד במקביל אחר-הצהריים בבית ספר למוזיקה נגינה בפסנתר. לאחר שסיים את לימודיו בשני המוסדות, התקבל לאקדמיה למוזיקה בווילנה (אנ'), שם המשיך ללמוד נגינה בפסנתר. בגיל 19 נאלץ להתגייס לצבא האדום; בשנה הראשונה שירת בחיל הרגלים, ואחר-כך התקבל לתזמורת צבאית בווילנה. המנצח, יהודי, אִפשר לו להמשיך בלימודיו באקדמיה תוך כדי השירות הצבאי. בעת לימודיו עסק בנגינה ובעיבוד מוזיקלי מגוון. לאחר שהשתחרר וסיים את לימודיו, שב לאקדמיה והחל ללמוד קומפוזיציה. בנוסף התעניין בניצוח ובמוזיקה לתיאטרון, ועיבד מוזיקה להצגה "שנים עשר כיסאות". הוא לא סיים את לימודי הקומפוזיציה, שכן בשנת 1972, בגיל 27, עלה לישראל עם אשתו; אחריהם הגיעה שאר המשפחה.

בארץ הגיע תחילה לאולפן באשקלון. כעבור זמן קצר החלה הקריירה שלו בארץ, לאחר שהגיע לבחינה שערך התיאטרון הקאמרי ב"צוותא" ופגש שם את המלחין סשה ארגוב, יוצא רוסיה, שגייס אותו כפסנתרן להצגה "חגיגת קיץ". מאז הוא עובד לסירוגין בתיאטרון הקאמרי, שבו ניגן, הלחין וניהל מוזיקלית עשרות הצגות. שימש כמלחין, מעבד ופסנתרן במרבית ההצגות של חנוך לוין (בחלקן עם אלכס כגן). כמו כן הלחין להצגות בתיאטרון יידישפיל ובתיאטרון חיפה, בתיאטרון הבובות של אריק סמית, בתיאטרון לילך ועוד. הוא משמש כמנהל המוזיקלי של תיאטרון יידישפיל.
בין הצגות ומחזות הזמר שהלחין: "קוריולנוס" לשייקספיר, "הגברת הזאת ממקסים" (אנ') ו"צייד יצא לצוד בצד" לז'ורז' פדו, "דבש פרא" לצ'כוב, "רכוש נטוש" לשולמית לפיד; "יושה עגל" לי"י זינגר, "הרשלה מאוסטרופולי", "יריד הצחוק" ליוסף טונקל, "דז'יגאן ושומאכר לנצח" לקובי לוריא, "סולומון גריפ" לחנוך לוין. בנוסף הלחין ועיבד מוזיקה להצגות ילדים, בהם "קריוס ובקטוס", כמה הצגות של עזרא ועירית דגן, שאותם הוא מלווה גם כמנהל מוזיקלי ומלווה בפסנתר מזה 25 שנה (משירי ע. הלל, "בית ממכר אגדות" מאת מיכאל דק, "עברית יפה שלי" מאת יורם טהרלב), "הנסיך הקטן", "מוכרת הגפרורים הקטנה", "דובוני אכפת לי", "הברווזון המכוער" ועוד. שימש כמנהל מוזיקלי וניצח על הצגות רבות, בהן "המלך ואני", "עלובי החיים", "סוויני טוד", "שירת הקאמרי".

במשך שנים עבד בטלוויזיה החינוכית כמלחין וכמלווה מוזיקלי בפסנתר בתוכניות לילדים. הלחין את נעימת הנושא לתוכנית "מה פתאום? (קישקשתא). כפסנתרן, ליווה את הזמרים שושנה דמארי, אופירה גלוסקא, ישראל גוריון, שלמה ניצן ועוד. בשנת 1976 עיבד את הפיוט "אדון עולם", שאתו התחרו עוזי חיטמן ועודד בן-חור בפסטיבל הזמר החסידי של אותה שנה (וזכה במקום השני), ויצא עם להקת הפסטיבל לסיבוב הופעות בעולם כמנהל התזמורת.

שנים רבות משמש כמנהל המוזיקלי של להקת הפולקלור "אנחנו כאן" (שאביו היה ב-1956 ממייסדיה), והופיע עמה בפסטיבלים רבים בעולם. בשנים האחרונות משמש גם המנהל המוזיקלי של חבורות הזמר של מבשרת ציון ושל הר אדר. כמו כן משמש כמנהל המוזיקלי ומלווה בפסנתר של תיאטרון עדוּת.

בלכרוביץ' מתגורר עם אשתו מירה בתל אביב. הוא אב לשלושה: שחר בלכרוביץ' (נגן סקסופון), טל בלכרוביץ' (זמר-יוצר) ומאיה.
אחותו, עליזה בלכרוביץ-גולדברג, היא מנצחת מקהלות וזמרת, שניצחה על מקהלת "אנחנו כאן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זאב רב-נוף, מישה בלכרוביץ': הדרך למטרה סלולה בחאלטורות, דבר, 14 בפברואר 1978.
  2. ^ 'Blecharovitz, Abraham,' in: Who's Who in World Jewry, 1955, p. 86.
Kembali kehalaman sebelumnya