|
יחסי קזחסטן–רוסיה
 יחסי קזחסטן–רוסיה הם היחסי החוץ הדו-צדדיים בין קזחסטן לפדרציה הרוסית. לקזחסטן שגרירות במוסקבה, קונסוליה כללית בסנקט פטרבורג, אסטרחן ואומסק. לרוסיה שגרירות באסטנה וקונסוליות באלמטי ובאורל. אסטנה ומוסקבה הם בעלות ברית צבאיים ופוליטיים. סקירה כללית קזחסטן ורוסיה שניהם חברים מייסדים של ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, ארגון האמנה לביטחון משותף, והם מהווים בנוסף חלק ממועצת השותפות האירו-אטלנטית וחבר המדינות. שניהם הקימו את האיחוד הכלכלי האירואסייתי עם בלארוס. לאחר קריסת ברית המועצות, נושא הנשק הגרעיני היה מרכזי ביחסים הדיפלומטיים בין קזחסטן לרוסיה, המערב והקהילה הבינלאומית הרחבה יותר.[1] בשנים האחרונות ניסתה קזחסטן לאזן את הקשרים בין שני הצדדים על ידי מכירת נפט וגז טבעי לשכנתה הצפונית במחירים נמוכים באופן מלאכותי, מה שמאפשר השקעה כבדה מעסקים רוסים, וכריתת הסכם על קוסמודרום בייקונור ובמקביל לסייע למערב במלחמה בטרור.[2] רוסיה אף סייעה לממשלה לדכא הפגנות בשנת 2022.[3] מתחילת מלחמת אוקראינה - רוסיה היו מספר מחלוקות בין המדינות. הסכמי גבולבינואר 2005 חתמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, על הסכם המאשר מפה רשמית של גבול קזחסטן–רוסיה. ב-23 במאי 2009, שתי המדינות הציבו את סמן הגבול הראשון שלהן על 7,591 קילומטרים (4,717 מיל) גבול בין אטיראו, קזחסטן, למחוזות אסטרכאן ברוסיה.[4] התיחום צפוי להימשך 10 עד 15 שנים. מחלוקותמדינהבשנת 2013, הנשיא ולדימיר פוטין עורר מחלוקת כאשר טען כי "קזחסטן מעולם לא הייתה ישות עצמאית", במה שנראה כתגובה לכאורה להתפתחות הלאומנות הגוברת בקרב קזחסטן.[5][6][7][8][9][10] דבריו של פוטין בנושא הובילו לתגובה קשה של הנשיא נזרבייב, שהודיע כי המדינה תחגוג 550 שנה לחאנות הקזחית, אשר למעשה מפריך את טענתו של פוטין כי מדינה קזחית מעולם לא התקיימה. הוא גם איים לפרוש מהאיחוד הכלכלי האירואסייתי, באומרו כי עצמאותה של המדינה היא "האוצר היקר ביותר" שלו וכי "לעולם לא ייכנע" לוותר על עצמאותם של הקזחים.[11][12][13][14][15][16][17][18][19] קזחסטן סירבה לבקשת מוסקבה לסייע במלחמת רוסיה-אוקראינה והבהירה כי אינה מכירה בעצמאותן של הרפובליקות העממיות דונצק ולוהנסק שבמזרח אוקראינה. רוסיה הכירה בהן.[20] נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב אמר שאם יכירו בכל קבוצה אתנית בתור אומה, יהיו בעתיד הקרוב עוד 600 מדינות לאום, מציאות שתוביל לכאוס. טוקאייב הדגיש כי מדינתו לא מכירה באזורים בדלניים מסביב לעולם וכי הוא לא התכוון לחרוג מהקו הזה עבור רוסיה.[21] לאחר הרחבת הגיוס ברוסיה לצורך הלחימה באוקראינה, טוקאייב הודיע כי יערוב לביטחונם האישי של כל הנמלטים מרוסיה בעקבות הרחבת הגיוס.[22] משרד החוץ של קזחסטן הודיע גם כי זימן את שגריר רוסיה במדינה ל"שיחה רצינית" בעקבות דרישותיה של מוסקבה לגרש את שליח המדינה באוקראינה.[23] יחסי סחרשווי הסחר הכולל בין קזחסטן לרוסיה בשנת 2018 היה 18,219,255,476 דולר, שהם מהווים גידול בשיעור של 5.68% ביחס לשנת 2017. הייצוא לקזחסטן היה: 12,923,333,532 שהם יותר מהסחר ב-2017 ב-4,86%. הייצוא לרוסיה היה: 5,295,921,944 שהם יותר מהסחר ב-2017 ב-7.71%.[24] המוצרים העיקריים של הסחר הם: מכונות, מוצרים מינרליים, מתכת, כימיקלים, אספקה חקלאית, נעליים.[24] זרם ההשקעה הישירה ברוסיה ברפובליקת קזחסטן לתקופה 2005–2014. הסתכם ב-9.1 מיליארד דולר, ואילו של קזחסטן ברוסיה - 2.9 מיליארד דולר.[25] אחד היחסים הפעילים והגדולים ביותר הם בתחום הדלק. מעבר נפט קזחי דרך רוסיה מתבצע גם במסגרת קונסורציום הצינור הכספי (CPC). 50 אחוזים מהחברה נמצאת בבעלות ממשלות רוסיה וקזחסטן, ו-50 אחוז - על ידי חברות כרייה שמימנו את הזמנת השלב הראשון של הפרויקט.[26] חברות רוסיות גדולות כמו לוקויל (5 מיליארד דולר), גזפרום (מיליארד דולר), INTER RAO UES (0.2 מיליארד דולר) משקיעות בכלכלת קזחסטן. Rusal (0.4 מיליארד דולר). חברת Rosatom State Corporation, Rosneft OJSC, Bank VTB OJSC, VEB, Mechel OJSC, Severstal OJSC משקיעים בכלכלת קזחסטן.[26] רוסיה הודיעה ביולי 2022 כי היא מפסיקה את יצוא הנפט של קזחסטן דרכה למשך 30 ימים בעקבות "שיקולים סביבתיים". לפי השערות, הסיבה האמיתית קשורה לתמיכה שהציגה קזחסטן באוקראינה (עימה רוסיה הייתה במלחמה) ובאיחוד האירופי.[27] בית המשפט ברוסיה הפך את ההחלטה.[28] באוגוסט 2022, הממשל בנור-סולטן החליט להסיט חלק מיצוא הנפט לאזרבייג'ן מחודש ספטמבר 2022.[29] קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
