יחסי קובה–רוסיה משקפים את היחסים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין קובה לרוסיה. מדינות אלו ניהלו שיתוף פעולה הדוק מאז ימי ברית המועצות. לרוסיה יש שגרירות בהוואנה וקונסוליה כללית בסנטיאגו דה קובה. לקובה שגרירות במוסקבה וקונסוליית כבוד בסנקט פטרבורג. בקובה חיים כ-55,000 אנשים ממוצא רוסי.
סקר שנערך בשנת 2016 מעלה כי 67% מהקובנים הם בעלי השקפה חיובית על רוסיה, כאשר 8% הביעו דעה שלילית.[1]
קובה וברית המועצות
יחסים דיפלומטיים בין ברית המועצות לקובה כוננו לאחר המהפכה הקובנית ב-1959, שבמהלכה המדינה הייתה תלויה בשווקים סובייטים ובסיוע צבאי, כאשר קובה הפכה לבעלת ברית מרכזית של ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה בתמורה. בשנת 1972 הצטרפה קובה ל-COMECON, ארגון כלכלי של מדינות קומוניסטיות שנשלט על ידי הכלכלה הגדולה של ברית המועצות.
קובה והפדרציה הרוסית
מאז נפילת ברית המועצות ב-1991, קובה ורוסיה שמרו על יחסים דיפלומטיים. לאחר עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, התגברו היחסים בין שתי המדינות. בדצמבר 2000 ביקר פוטין בקובה והוא יחד עם פידל קסטרו קראו לביטול האמברגו על קובה. רוסיה היא עדיין הנושה המובילה של קובה, ושתי המדינות מנהלות קשרים כלכליים הדוקים זו עם זו. קובה תמכה בתוקף בעמדתה של רוסיה במלחמת דרום אוסטיה ב-2008 . בסתיו 2008 קובה ורוסיה הגדילו את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הכלכלה. סגן ראש ממשלת רוסיה, איגור סכין, ביקר בקובה מספר פעמים בשנת 2008, במטרה להגביר את הקשרים הכלכליים והפוליטיים. רוסיה הייתה המדינה הראשונה שהעניקה סיוע לקובה לאחר ששלושה הוריקנים הרסו את המדינה בסתיו 2008. הסיוע שסיפקה רוסיה כלל ארבעה מטוסים של מזון, ציוד רפואי וציוד לבנייה.
ביולי 2009 רוסיה החלה בחיפושי נפט במפרץ מקסיקו, לאחר שחתמה על עסקה עם קובה. במסגרת ההסכם החדש, רוסיה העניקה הלוואה של 150 מיליון דולר לרכישת ציוד לבנייה וחקלאות.[4] בשנת 2013 ביקר מדבדב שוב בקובה בה חתם על הסכמים בנושא חינוך, בריאות, הידרומטורולוגיה, אווירונאוטיקה וטכנולוגיית חלל.[5]
ביולי 2014 ביקר גם ולדימיר פוטין בקובה, שם הודיע על החלטתו למחוק 90% מחובות האי, 35 מיליארד דולר, למוסקבה, והודיע על עסקאות של השקעה בתעשיית הנפט של קובה.[6]
.jpg)
