יחסי האיטי–ונצואלה
יחסי האיטי–ונצואלה הם היחסים שבין רפובליקת האיטי לרפובליקה הבוליברית של ונצואלה. היסטוריהנשיא ונצואלה, רומולו בטנקור, ביטל את היחסים הדיפלומטיים עם האיטי בשנת 1963, בשל פעולותיו הדיקטטוריות של נשיא האיטי פרנסואה דובליה, ובשל דרכו הפוליטית של בטנקור לנתק קשרים דיפלומטיים עם מדינות בעלות אופי דיקטטורי.[1] בזמן ההפיכה בהאיטי בשנת 1991, נשיא ונצואלה קרלוס אנדרס פרז שלח מטוס לחלץ מהאיטי את הנשיא המודח, ז'אן-ברטראן אריסטיד.[2] בעקבות רעידת האדמה החזקה שאירעה בהאיטי בשנת 2010, ונצואלה שיגרה להאיטי פרויקט סיוע בשווי 1.3 מיליארד דולר, וויתרה להאיטי גם על חובות מצטברים של תשלומי נפט בשווי 395 מיליון דולר.[3][4] הפרויקט כלל הקמת 3 תחנות כוח, שבדצמבר 2011 סיפקה חמישית מכח החשמל של האיטי כולה. בדצמבר 2011 אמר נשיא האיטי מישל מרטלי כי השותפות עם ונצואלה היא החשובה ביותר של להאיטי נכון לאותו זמן.[5] האיטי היא חברה במעמד "משקיף קבוע" בברית הבוליברית שהקימו מדינות האזור בראשות ונצואלה מפברואר 2012. ונצואלה התחייבה במעמד קבלתה של האיטי לחזק את ענפי החקלאות, הייצור והתיירות של האיטי.[6] שיתופי פעולה כלכלייםהאיטי חברה בברית הנפט "פורטוקאריב" (אנ'), המאפשרת למדינות הקאריביים לקנות מוונצואלה נפט במחיר מועדף. להאיטי יש שגרירות הממוקמת בקראקס. לוונצואלה יש שגרירות הממוקמת בפורט-או-פרנס. הערות שוליים
|