he יבגניה דודינה

יבגניה דודינה
Евгения Додина
	דודינה בסרט "לא רואים עליך", 2011
לידה	10 בדצמבר 1964 (בת 60); מוגילב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בבלארוס)
תאריך עלייה	1991
מדינה	ישראל, ברית המועצות
בן זוג	אבי בנימין
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לשנת 1998; פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004; פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה; זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002;
	פרופיל ב-IMDb

יבגניה בוריסובנה (ז'ניה) דודינה (בבלארוסית: Евге́ния Бори́совна (Женя) До́дина; נולדה ב-10 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית, ילידת-בלארוס הסובייטית. זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002.

ביוגרפיה

דודינה נולדה בעיר מוגילב שבבלארוס הסובייטית (כיום בבלארוס), לאב מורה ולאם רופאת ילדים. למדה משחק באקדמיה הממלכתית לאמנות במוסקבה. עם תום לימודיה, שיחקה בתיאטרון מאיאקובסקי, שם לימד גם יבגני אריה. המפגש עם אריה שכנע אותה לעלות לישראל והיא עלתה לישראל עמם בתחילת שנות ה-90, והשתלבה בגרעין המייסד של תיאטרון גשר שבו התבלטה בכשרונה.

לאחר מספר שנים בתיאטרון גשר, עברה לתיאטרון הבימה ושיחקה במגוון רב של תפקידים, ולאחר מכן גם בהפקות משותפות של הבימה ושל התיאטרון הקאמרי.

קריירת תיאטרון בישראל

מייד עם עלייתה לישראל, החלה לשחק בתיאטרון גשר. בין השאר שיחקה במחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שהיה הפקתו הראשונה של תיאטרון גשר ב-1992^[1]; "מולייר" (1992), "אדם בן כלב" (1993), "חלום ליל קיץ" (2001) עליו הייתה מועמדת לפרס שחקנית השנה, "העבד" (2002) שזכה בפרס התיאטרון הישראלי כהצגת השנה^[2]^[3], "שושה" (2003) מאת יצחק בשביס-זינגר^[4], "מדיאה" (2005) שבמהלכה אף שברה קרסול^[5], "גן הדובדבנים" (2006) מאת המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, ואחרות.^[6]

כמו כל שאר שחקני התיאטרון, נאלצה גם דודינה ללמוד להופיע בעברית אף שכעולה חדשה לא דברה את השפה. היא עשתה זאת במאמצים גדולים, תוך שהיא קוראת את הטקסט העברי באותיות קיריליות ומתאמנת על ההגיה הנכונה.

ב-2007, קבלה הצעה לשחק בתיאטרון הבימה בהצגה אנה קארנינה על פי טולסטוי ומאז הפך "הבימה" לתיאטרון הבית שלה^[7]. ב-2009 כיכבה בהצגה "איולף הקטן" על פי איבסן. ב-2010 עלתה בתיאטרון זה ההצגה "מסילה לדמשק" מאת הלל מיטלפונקט, שם שיחקה בתפקיד הראשי^[8]. ב-2011 שיחקה ב"קוויאר ועדשים" בבימויו של מוני מושונוב^[9], ב-2016 שיחקה במחזה "סיפור פשוט" המבוסס על ספר שכתב ש"י עגנון, וביימה שיר גולדברג. ב-2018 שיחקה במחזה "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של גדי רול, לצד ליא קניג^[10].

דודינה השתתפה גם בשתי הצגות בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "הקאמרי": בשנת 2014 עלתה בכיכובה ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה"^[11], וב-2017 המחזה "שלוש אחיות" שכתב אנטון צ'כוב וביים חנן שניר^[12].

קריירה קולנועית בישראל

דודינה השתתפה בחמישה סרטים ישראליים זוכי פרס אופיר:,"קלרה הקדושה"(1996), "קרקס פלשתינה"(1998), "החברים של יאנה" ו"האסונות של נינה" (2004).

סרטים ישראליים נוספים שבהם הופיעה: "מייד אין איזראל", "סוף המשחק" (1997), "ז'נטילה" (1997), "סיפור חצי רוסי" (2006), "מכתבים לאמריקה", "היו לילות" (2009), "מר ולדמן היקר", "החטאים", "מות המשוררת" (2017), "משפחה" "קיצור תולדות האוהבים" ו"אין בתולות בקריות".

קריירה טלוויזיונית בישראל

ב-1999 שיחקה בסרט הטלוויזיה "זמן אוויר" בבימויו של יצחק צפל ישורון.

ב-2003 דודינה גילמה את דמותה של השחקנית חנה רובינא בסרט הטלוויזיה "היה או לא היה", העוסק בפרשת אהבתם של רובינא ואלכסנדר פן^[13]. על תפקיד זה זכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה.

ב-2006 שיחקה דודינה את דמותה של אירינה, בעלת חנות קסמים ברחוב סומסום. ב-2007 שיחקה בסדרה "מרחק נגיעה" בתור מרינה, אמו של זוריק (הנרי דוד)^[14]. בסוף אותה שנה השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "פרשת השבוע", בתור מושא אהבתו של אלישע (יובל סגל)^[15].

במהלך הקריירה, שיחקה דודינה בתפקידי אורח גם בסדרות טלוויזיה שונות ביניהם ב"פרנקו וספקטור" לצד משה איבגי ורונית אלקבץ ובסדרה "בת ים ניו יורק". בסוף 2008 שיחקה בסדרה "האמת העירומה" ששודרה בערוץ 10 בתפקיד מיקה, אמה של הגר, הילדה שנעלמה^[16].

על השתתפותה בסרטה של מיכל אביעד "לא רואים עליך", זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2011^[17].

בשנת 2012 השתתפה בסדרה "עניין של זמן". בשנת 2016 השתתפה בסרט "שבוע ויום" שזכה לפרס בפסטיבל קאן. בשנת 2019 השתתפה בסדרה "כבודו". ב-2020 שיחקה בסדרה "חזרות" של כאן 11^[18]. בשנת 2021 נבחרה להיות הפרזנטורית של חברת הפינטק "BTB - Be The Bank".

בשנת 2023 הקרינו בכאן 11 תוכנית טלוויזיה בהשתתפותה שבה השף ענר בן רפאל פורמן, יצר חמש מנות בהשראת חייה^[19]. באותה שנה עלתה בכאן 11, סדרה דוברת-רוסית בכיכובה של סוזנה פפיאן "סובייצקה", בה דודינה ממלמת אמה של דמותה של פפיאן, בעלילה המלווה שלושה דורות לעליה מברית המועצות.

בספטמבר 2023 התארחה באחד הפרקים של תוכנית האירוח "ארוחה של החיים" ששודרה בכאן 11.

קריירה בעולם

דודינה מרבה להופיע בתפקידים בעולם, בעיקר בגרמניה וברוסיה. היא לומדת את התפקידים בגרמנית אף על פי שאינה דוברת את השפה, כפי שעשתה בעברית כשהייתה עולה חדשה.

ב-2012 השתתפה בהצגה "פרסונה", המבוססת על סרט של אינגמר ברגמן באותה השם, בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "רזידנס" במינכן^[20]. ההצגה עלתה הן בגרמניה והן בישראל^[21]. באותה שנה השתתפה בסרט הפיגוע, של הבמאי הלבנוני זיאד דווארי, שצולם בחלקו בישראל. ב-2017 שיחקה בסרט הגרמני "בזמנים של אור דועך" לצד השחקן השווייצרי ברונו גנץ.
ב-2019 הצטרפה לפרק אחד בעונה השלישית של דרמת הטלוויזיה של BBC אמריקה "להרוג את איב"^[22].

בתחילת 2020 קבלה הזמנה להצטרף למשך שנה לאנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט, מהתיאטרונים המוערכים בגרמניה, אך התוכנית בוטלה עקב מגפת הקורונה העולמית שפרצה גם בגרמניה. החל מעונת 2020/21 היא חברה קבועה באנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט^[23].

חיים אישיים

התחתנה בנישואים אזרחיים בטקס שנערך בקפריסין, למוזיקאי אבי בנימין (במקור: אבי בנימינוביץ' נֶדְזְבֶצְקִי), מלחין הבית של תיאטרון גשר. בעת נישואיהם היה בנימין גרוש עם ילד פעוט. לבני הזוג בת בשם אנה בנימין נֶדְזְבֶצְקִי, פסנתרנית^[24].