|
תיאטרון גשר
   תיאטרון גשר (ברוסית: театр Гешер) הוא תיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל. תיאטרון גשר שוכן במבנה אולם נגה, בו שכן לפניו "קולנוע נגה", בשדרות ירושלים ביפו. "גשר" נוסד בשנת 1991, בתמיכתם של משרד החינוך והתרבות, הסוכנות היהודית, עיריית תל אביב-יפו, קרן תל אביב לפיתוח והפורום הציוני. התיאטרון, אשר מורכב ברובו מילידי הארץ ומעולים חדשים מברית המועצות לשעבר, הוקם על ידי יבגני אריה, שהיה לפני כן במאי תיאטרון מצליח ובעל מוניטין במוסקבה ושימש כמנהל האמנותי של התיאטרון עד מותו ב-2022. המנכ"ל המייסד של התיאטרון היה סלבה מלצב. היסטוריההתיאטרון הוקם ב-1991 והתגבש עם השנים לאנסמבל תיאטראי קבוע בניהולו האמנותי של יבגני אריה. אריה ביים את רוב הצגות התיאטרון. "גשר" נחשב בעבר לאחד התיאטראות הדו-לשוניים הבודדים בעולם, והצגותיו עלו עם אותו צוות שחקנים ברוסית ובעברית לסירוגין. כיום, כל הצגותיו מועלות בעברית כחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. את איכותו הייחודית של התיאטרון ניתן לייחס לתפישתו האמנותית המשלבת את מבנה התיאטרון הרוסי המסורתי עם גישה מקורית חדשנית. ההפקה הראשונה של התיאטרון, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד, הוצגה כולה ברוסית (עם תרגום סימולטני לעברית). היא הועלתה ב-21 באפריל 1991 באולם "הבימרתף", מיד בתום מלחמת המפרץ. ההצגה נבחרה לייצג את התיאטרון הישראלי בניו יורק, בינואר 1992. התיאטרון ערך את חזרותיו והקים את משרדו לתקופה קצרה באולם "נחמני" שלא היה בשימוש עקב שיפוצים. לאחר מכן נמצא מחסן ביפו העתיקה (כיום "בית מיומנה") ששופץ והוכן להופעות בתוך 21 ימים. אולם זה שימש את התיאטרון עד המעבר ל"אולם נגה". בשנת 1992 העלה התיאטרון את ההצגה הראשונה בעברית – "מולייר" מאת מיכאיל בולגקוב; בתפקיד הראשי שיחק יבגני גמבורג, שנמנה עם ראשוני השחקנים בלהקה. ב-1993, לאחר שנתיים של פעילות, הכיר הממסד רשמית ב"גשר" והעניק לו מעמד של תיאטרון ציבורי. באפריל 1993, חנך "גשר" את ביתו הראשון, ביפו העתיקה (כיום בית מיומנה). ביוני 1995 התמנה אורי לוי, לשעבר שחקן בתיאטרון הקאמרי והמנהל האדמיניסטרטיבי, למנכ"ל "גשר". בתקופת כהונתו הפך "פרויקט תיאטרון העולים" "לתיאטרון גשר", ואולם נגה ביפו היה לאולם הבית של התיאטרון. בפברואר 1996 העלה "גשר" את "כפר", מחזה מקורי של יהושע סובול. המחזה עסק ביישוב ארץ ישראלי קטן בסוף מלחמת העולם השנייה ולפני קום המדינה. באפריל 1997 קטף "גשר" את חמשת הפרסים החשובים של פרס התיאטרון הישראלי על ההצגה וערך עמה סיבוב הופעות ברחבי העולם, כמו עם שאר הצגותיו המובחרות. ב-1998 הוקמה קבוצת "גשר – 2", סדנה של שחקנים ישראלים צעירים שהצטרפו כעתודה לתיאטרון. באותה השנה עבר התיאטרון למשכנו הקבוע באולם נגה ביפו. ביולי 2007 החליפה לנה קריינדלין, ממייסדי התיאטרון, את אורי לוי כמנכ"לית התיאטרון[1]. במהלך אותה שנה הצטרף המחזאי והמתרגם רועי חן כדרמטורג הבית. הצגות התיאטרון זכו עם השנים לשבחים רבים מצד המבקרים והוא ביסס את מעמדו כאחד מעמודי התווך של התיאטרון הישראלי המודרני. קבוצת "גשר" מרבה להופיע בחו"ל ומשתתפת דרך קבע בפסטיבלי תיאטרון ברחבי העולם. עם ההצגות שהועלו על בימת התיאטרון ברבות השנים ניתן למנות את: "רוזנקרנץ וגילנשטרן מתים" "אידיוט" ו"לילות לבנים" על פי דוסטויבסקי, "אדם בן כלב" המבוססת על ספרו של יורם קניוק,"בשפל" מאת מקסים גורקי, "כפר" מאת יהושע סובול, "עיר. סיפורי אודסה" מאת איסאק באבל "מזימה ואהבה" מאת פרידריך שילר, "השטן במוסקבה" על פי בולגקוב, "מדמואזל ז'ולי" מאת סטרינברג, "העבד", "שונאים. סיפור אהבה", ו"שושה" על פי יצירותיו של יצחק בשביס-זינגר, "אופרה בגרוש" מאת ברטולט ברכט. הקלאסיקות "מדיאה" מאת אֶוּריפִּידֶס, ו"טרטיף" מאת מולייר, "מומיק" (מתוך עיין ערך אהבה) ו"נופל מחוץ לזמן" על פי דויד גרוסמן, "מינכהאוזן" מאת גריגורי גורין, "הבן הבכור" מאת אלכסנדר ומפילוב, "שיחות לילה" מאת אריק בוגוסיאן, "יאקיש ופופצ'ה" מאת חנוך לוין, "שש דמויות מחפשות מחבר" מאת פיראנדלו, "אני דון קיחוטה" מאת רועי חן, "בזעיר אנפין" על פי ספרו של ירמי פינקוס, "קדוש מעונה" מאת מריוס פון מיינבורג., "ספר דוד המלך", מאת רועי חן, "רוח התיאטרון", הצגת ילדים מאת רועי חן, "מסעות אודיסאוס", הצגת ילדים מאת רועי חן, "במנהרה" מאת רועי חן, "השחף" מאת צ'כוב ועוד. בשנת 1995 הוענק לתיאטרון "גשר" פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים. בשנת 2017 זכה יבגני אריה בפרס א.מ.ת. בקטגוריית תרבות ואמנות בתחום הבימוי ומשחק בתיאטרון. באוקטובר 2021 זכה התיאטרון לאות עמית כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
