חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, והחסידות לא שבה למעמדה ההיסטורי בכמות לאחריה.
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. החסידות מונה היום מאות משפחות רובן הגדול בישראל ובארצות הברית.
היסטוריה
בעל ה"עקדת יצחק" עם בניו במרינבדהספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות
חסידות אלכסנדר בפולין
יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחא לרבם, אבל לא ארכו ימיו ונפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי יצחק מוורקא, הוא העמיד את הדרך של חסידי וורקא להרבות באהבת רעים ולהקפיד על מדת האמת וסלידה משקר באופן של אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מכונה 'הרבי הזקן' מוורקא. לאחר פטירתו עבר ההנהגה לגדול התלמידים רבי שרגא פייבל מגריצא היה גם תלמיד מובהק של רבי יעקב לורברבוים מליסא בעל הנתיבות המשפט, ולאחר פטירתו התמנה רבי מנחם מנדל מוורקא בנו של רבי יצחק מוורקא למנהיג העדה, הוא היה מפורסם לצדיק נסתר והיה מכונה הרבי "השתקן" וגם הרבה בנשיאות עול הכלל בעניינים בציבורים ובפדיון שבויים, מכונה 'הרבי הצעיר' מוורקא. בפטירתו עלה לכהן רבי דב בעריש מביאלה, השפיע פרנסה בהרחבה להחסידים, עד כדי כך ששבע שנות הנהגתו מכונה "שנות השובע", ערך שולחן בכל יום, מקצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".
את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך. רבי יעקב אריה מראדזמין אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".
לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל הישמח ישראל, רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשריתרפ"ד1923. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".
מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.
אחיהם השלישי של בעל הישמח ישראל ובעל התפארת שמואל היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בשטיבל הגדול בלודז'.
לאחר פטירת התפארת שמואל הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל הישמח ישראל. רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.
החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד חסידות גור). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות שטיבלעך בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור[1], בנושאים כדוגמת מינוי רבנים ושוחטים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר לודז', שהייתה המרכז התעשייתי של פולין ובה שכנה קהילה יהודית גדולה.
בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות[2]. לאורך השנים הפעילו אישים חשובים ומשפיעים לחץ שחסידות אלכסנדר תצטרף לאגודה, הן בזמן התפארת שמואל והן בתקופת בנו העקידת יצחק, אך אלו דחו זאת בהתמדה. החסידות בפולין הייתה סמל של פרומקייט וקנאות, וניצבה הרחק מפוליטיקה.
בשנת תרצ"ז נערכה הכנסייה הגדולה במארינבאד, והרבנים ביקשו מהרבי העקידת יצחק לבוא ולנאום, העקידת יצחק אז נשא נאומו המפורסם[3], בו בכה בבכי מר על הצרות והגזירות שנשמעו אז, אך בניגוד למה שניתן היה לצפות[4], גם זה לא קירב את חסידות אלכסנדר אל אגודת ישראל, כאשר גם לאחר הכנסייה סירב העקידת יצחק בחריפות לכל ניסיון להכניס את אלכסנדר לאגודת ישראל. בבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית.
חידוש החסידות לאחר השואה
קברי הצדיקים מאלכסנדר שבפולין
במהלך השואה הוכתה החסידות מכה קשה. מרבית החסידים ואיתם האדמו"ר העקידת יצחק וצאצאיו נספו במהלכה. בקיץ תש"ז (1947) הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה דנציגר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל ה'עקדת יצחק', באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א'תשל"ג1973. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.
עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בכל רחבי תבל, וגם הוקמו ונבנו כמה וכמה שטיבל'ך חדשים בארה"ק ובכל ארצות הגולה.
בשנת תשמ"ד פרשו כמה חסידים והכתירו את הרב יחיאל מנחם זינגר בנו של הרב יעקב פייבל, בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר חתנו של בעל "תפארת שמואל" כאדמו"ר מאלכסנדר בורו פארק. נפטר בשנת תשמ"ט ובמקומו מילא בנו, הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. יש לו בתי כנסת בבני ברק ובאשדוד, וישיבה כלל חסידי בבורו פארק "תפארת שמואל".
אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
עזריאל חיים זאמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה.
לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר.
מנדל בנימין גלברג, זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב סביב חצר אלכסנדר.
יהודה מקובר, רועה נאמן תולדות חייו ופועלו של רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "עקידת יצחק", בני ברק תש"נ.
יהודה משה מקובר, תולדות הישמח ישראל, בני ברק תשס"ב.
יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו תולדות חייו ופועלו של רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר בעל "אמונת משה", בני ברק תש"ס.
שניאור זלמן רודרמן, מנחם משיב נפשי מאחורי הפרגוד ל"ב שנות ההנהגה של רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "אמרי מנחם"\ מפי המשב"ק ירחמיאל מושקוביץ, בני ברק תש"פ.
אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו.
דפנה שרייבר, "גבה טורא בינינו: מחלוקת אלכסנדר-גור והשפעתה על חסידות פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים", ציון עט (ב) (תשע"ד): 175–199
אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל ליקוטי רשימות מפי ספרים וחסידים אודות תולדות חייהם ופעלם של רבותינו מאלכסנדר, ניו יורק תשפ"ד.
