רבי מאיר רוזנבוים נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. התנהל כצדיק עממי והאוכלוסייה התייחסה אליו כבעל מופת. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. הנהיג עדתו בין השאר בערים יאס, מיאלען וטרעבישאן (Dilove). בסוף ימיו עבר לעיירה קרעטשניף שעל שמה נקרא. נפטר בל' בסיווןה'תרס"ח (1908).
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בער מראצפרט-ברזיל.
כיום החסידות מונה כ־600 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף הסמוכה עוד כ-80 משפחות. קהילות נוספות בהנהגתו קיימות בבני ברק, באלעד ובמודיעין עילית.
את מקומו בקריית גת ירש בנו רבי דוד משה רוזנבוים. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב. הקים את ישיבת "תורת ישראל" על שם אביו.[1]
גם בניו האחרים של רבי ישראל ניסן הוכתרו לאדמו"רים;
בנו רבי יחזקאל שרגא הוא האדמו"ר מטערבישאן. חתן הרב אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים את ארגון "חזק בני" לסיוע לנוער נושר. בשנת ה'תשע"ח הקים בבית שמש את ישיבת תפארת התורה. לאחר פטירת אביו, עבר לרמה א' בבית שמש והקים בה את מוסדות טערבישאן. בחשוון תשפ"ד נרכש שטח לקריית החסידות ברמה ד' בית שמש.[2]
רבי חיים מרדכי הוא האדמו"ר מקרעטשניף טשרנוביץ. חתן הרב דוד קאהן מתולדות אהרן, לאחר נישואיו, עבר לגור בירושלים. יש לו בית כנסת קטן בירושלים, והוא מקים מוסדות בחריש, לשם הוא צפוי לעבור בעתיד.
רבי שלום אליעזר זאב הוא האדמו"ר ממיאלען, חתן הרב דוד צבי שלמה הורונצ'יק מראדושיץ. כיהן בקרית גת, בשנת תשפ"ד עבר לבני ברק יחד עם חסידיו והקים את קהילתו בשכונה החדשה "מתחם הסופרים".[3]
האדמו"ר הנוכחי הוא בנו רבי דוד רוזנבוים (נולד בה'תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו, וכאביו עוסק בהחזרה בתשובה.
קרעטשניף מונסי
בנו החמישי של רבי דוד משה הוא רבי יוסף שלמה רוזנבוים.
חתן רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא).
מתגורר בעיירה מונסי שבארצות הברית ומכונה האדמו"ר מקרעטשניף מונסי.
אחרי השואה, עלה לירושלים. לאחר חתונתו עבר לכפר אתא. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים ונפטר בה'תשס"ו. לאחר פטירתו נוצר קרע בין שני בניו שמונו לאדמור"ים[5]:
רבי ניסן, מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים". חצרו היא בבית מדרשו של אביו ברחוב אבינועם ילין, ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז פתח ישיבה באלעד[6]. בניו:
הרב דוד שלמה הוא רב הקהילה בישראל.
הרב מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מווערדאן) הוא מגיד מישרים ודברי תורתו מופצים בחוברות 'דרך אמונה'.
רבי זיידא אליעזר זאב (זייד'ל), מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט". התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים[7], ובית מדרשו נמצא בשכונת בית ישראל ברחוב רפפורט. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[8]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.
רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי ישכר בער לייפר • רבי משה מאיר לייפר • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב)
