חסידות קומרנא מתאפיינת בספרות קבלית ענפה ובהדגשת לימוד הקבלה, אף לצעירים.
שושלת המנהיגים
ראשון השושלת היה רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין (סבו של רבי אייזיק ספרין מקומרנא), ואחיו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרב אלכסנדר היה תלמידו של החוזה מלובלין. כיהן ברבנות ז'וראבנו ואחר כך בקומרנו. מסופר שלמד בהתמדה, כמעט בלי להפסיק לצורך אכילה. חיבר את הספר "זיכרון דברים" על התורה ושו"ת. נפטר בצעירותו בשנת תקע"ח (1818) ונקבר בעיירה אויהל שבהונגריה.
בנו, המפורסם בין אדמו"רי השושלת, הוא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין. היה הראשון שהשתמש בשם סאפרין (על שם עיירת סבו רבי אייזיק מסאפרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, נולד כ"ה בשבטתקס"ו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה הפולניתפינטשוב שם כיהן חמיו רבי אברהם מרדכי כרב. בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה[1]. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, האר"י, הבעש"ט, והגר"א (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים"[2], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[2]. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, בי' באיירתרל"ד.
את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי. נולד בשנת תק"ץ. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. ספריו: "דמשק אליעזר" על הזוהר; אור עיניים - מפתח לקבלה; "בן ביתי" על התורה, "בן ביתי" על תהלים, "בן ביתי" על חמש מגילות, "בן ביתי" על סיומי הש"ס; "זקן ביתו" על מסכת אבות. חתנו היה רבי יהודה צבי מראזלא. נפטר בכ"ד באיירתרנ"ח. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מסטפין.
רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בנאנאש וברידיק. נולד בשנת תרט"ו. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ובזיווג שני של רבי יהושע מדז'יקוב. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר בכ"ט באדרתרצ"ב ללא בנים.
רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר בח' בכסלותש"ב ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
רבי אליעזר צבי (תר"ס - תש"ב?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים. נרצח בגטו לודז'.
רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.
אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מסערט) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).
רבי אברהם מרדכי קליינברג, נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה (בן חתנו רבי מנשה), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. הוסמך על ידי סבו ועל ידי רבי חיים מצאנז. בשנת תר"נ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך ברח לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץ עד לפטירתו. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על תיקוני הזוהר. נפטר בי"ט בחשווןתרע"ז.
רבי משה, חתן רבי פנחס שלום מקוסון כיהן כאדמו"ר מזאלושיץ באנטוורפן.
רבי זיידא משה חיים, כיהן בקשישוביץ (הסמוכה לקרקוב) ובפשמישל, אף הוא נרצח בשואה.
השושלת אחרי השואה
רבי חיים יעקב סאפרין (בן רבי אברהם מרדכי) היגר סמוך למלחמת העולם השנייה לארצות הברית והקים מחדש את שושלת האדמורי"ם לאחר השואה. היה נשוי לרבנית חיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שני בנים ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך". "פרי חיים" על התורה, על הש"ס, ועל סדר הא-ב. "פורת יוסף" על יוסף הצדיק.
בני רבי חיים יעקב
האדמו"ר רבי שלום סאפרין בנו הגדול (בוריסלב תרע"ו - י"ג בתשריתשנ"ח) עלה לארץ בשלהי תרצ"ט עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם מאניש. כיהן בירושלים. הוסמך להוראה בצעירותו על ידי בית הדין של מונקאטש. והוכתר לאדמו"רות על ידי רבי אהרן מבעלז. נישא לרבנית גולדה לאה בתו של הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן ראב"ד מקהלות החסידים בירושלים. חיבר את הספרים "מעשה שלום" (ירושלים תשע"ח), "נשמת שלום" ו"נפש שלום" על התורה, המועדים והש"ס. לאחר פטירתו החלו בניו לשמש כאדמו"רים:
בנו הגדול רבי נתנאל (נולד בד' בניסןתש"ב) הוכתר בהלווית אביו לכהן כממלא מקומו באדמו"רות קאמארנא והנהגת הקהילה. חתן הרב יהודה אריה דייטש. מרכז המוסדות הוקם בשכונת ארזי הבירה בירושלים. במרכז המוסדות בית כנסת המרכזי הפעיל בכל שעות היום, כוללים לאברכים לכל אורך שעות היום בראשות ראשי הכולל, כולל ייחודי לקבלה לרבנים הלומדים תורת הנסתר על פי דרך החסידות בראש הכולל עומד האדמו"ר הנותן שיעורים סגורים לחברי הכולל בתורת הנסתר. מכוני הוצאה לאור של המוסדות בנשיאות האדמו"ר 'מכון אור פני יצחק' לספרי בית קאמרנא, לצד מכון 'דמשק אליעזר' לספרי תורת הנסתר של אדמו"רי קאמרנא.
בנו הבכור רבי מתתיהו (נפטר ג' בטבת תשע"ו). הנהיג קהילה בתורת הקבלה בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.
רבי אליעזר צבי (השני) מקאמארנא רמת בית שמש. (נולד תשי"ד), מכהן כאדמו"ר ברמת בית שמש, עם חסידים בארץ, באירופה ובצפון אמריקה. בשנת תשפ"א הוא הקים ברמת בית שמש את מרכז מוסדות קאמארנא, שכולל בית כנסת גדול, "שטיבלך" מקוואות, ובית הוראה. כמו כן נודע בשיעורי הקבלה והחסידות שהוא מלמד. כמו כן יסד את מכון "אוצרות קאמארנא" שמוציא לאור את ספרי אדמו"רי קאמארנא בעריכה חדשה. בשנת תשע"ט הוציא לאור את ספרו "אור שבעת הימים" ובו שיעוריו על "עמוד התפילה" לבעל שם טוב. בעייני חסידיו רבי אליעזר צבי נחשב כהוגה ומחדש בתורת הבעש"ט ואפילו כפועל ישועות, ורבים מהם נוהגים להתייעץ אתו במגוון נושאים אישיים ורוחניים.
רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי שלום, מכהן כאדמו"ר מקומרנא ברמת שלמה.
רבי מנחם מאניש סאפרין (תרע"ח–ח' בסיוון תש"ן) כיהן כאדמו"ר בבני ברק. בנה בית מדרש ברחוב דבורה הנביאה. חיבר את סידור קאמארנא.
רבי צבי אלעזר, ממלא מקום אביו בבני ברק
רבי יצחק שלמה, אדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי מזוויהל. נפטר ביום שבת ח' בתשרי תשפ"א, ממחלת הקורונה[3].
