ציון האבני צדק מדעעשציוני אדמו"רי דעש: רבי מנחם (בנו של המראה יחזקאל ומחבר הספר ה"אבני צדק") הנכד רבי משה והנין רבי יחזקאל פנטרבי חיים מנחם מענדל מדעעשרבי שמואל יהודה מדעש ממיאמי
חסידות דֶּעשׁ או חסידות דֶּעעֶשׁ, היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז' שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת. החצר המרכזית נמצאת בבני ברק ומונה למעלה מ-30 משפחות.
אחריו שימש באדמו"רות בנו הצעיר רבי מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים (הראשון) מחבר הספר ישמח משה. שני בנים נוספים היו רבי חיים בצלאל - רב מפורסם בטאשנד מחבר ספר 'דרך יבחר', רבי יצחק משה מדעעש ורבי יהודה לייביש מטראצל.
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מקשאנוב.
אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף, כיהן כאדמו"ר אחר השואה בעיר דעעש ברומניה. רבי יוסף (נולד תרנ"ה), בשנת תר"ע נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז'-אפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מתרפ"ט) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בשנת תש"ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין ואחר כך עבר לויליאמסבורג. נפטר בי' באבתשכ"ב. בתחילה שימש בנו ממשיך דרכו ר' צבי מאיר את הקהילות באדמו"רות ולאחר מכן בהסכמת האח הגדול פתחו האחים קהילות ושימשו כאדמו"רים.
בניו:
משה (נהרג בשואה).
הרב צבי מאיר (תרפ"ג - ב' בתמוזתשס"ג) מדעעש בתי מדרשו היו בויליאמסבורג ובני ברק. מקום בו כיהן אביו רבי יוסף חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש. אחר פטירתו החל לכהן בנו הגדול רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בבני ברק, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים מדעעש, רבי משה זאב בויליאמסבורג ורבי ישכר דב במונרו[2].
רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מלינסק. בנו הראשון רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מראצפערט בברזיל, מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג בקנדה. בנו השני רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו בשכונת גאולה בירושלים. בנו השלישי רבי יחזקאל גר באנטוורפן ומכנה את עצמו אדמו"ר מדעעש.
רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה ('העטרת משה') ממאקאווא. התגורר לפני כן בשכונת קריית אליעזר בחיפה. כיום מכהן בנו רבי יוסף חתנו של הרב משה הלברשטאם. בית מדרשו מצוי בשכונת רמות פולין בעיר.
רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" בבורו פארק. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. בנו רבי יוסף מנדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) ר' יצחק יחיאל מיכל מדעעש, ממלא את מקומו בבורו פארק. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ הוא האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זיכרון נפתלי ארי' ויליאמסבורג,
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי שלום אליעזר), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מאויהל, נשוי לבתו רייזל; רבי צבי הירש מייזליש מווייצען, נשוי לבריינדל[3] (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מאויהל); רבי נחום צבי מביקסאד (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
רבי משה פנט
אח נוסף של רבי יעקב אלימלך היה רבי משה פנט מדעעש שאץ. היה חתנו של רבי משה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'. בנו רבי נחום מאיר מדעעש שאץ היה ממשיך דרכו בבית הכנסת זיכרון משה בורו פארק (נפטר בו' בשבט תשע"ח).
