בין ישראל למרוקו התקיימו קשרים גלויים וחשאיים לאורך השנים. על אף שמרוקו שלחה כוחות צבא שנלחמו כנגד ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור היא התבלטה כמדינה ערבית מתונה ביחסה לישראל על ציר הזמן. המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. בעקבות הסכם אוסלו ב' בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות בדרג של משרדי אינטרסים. אולם בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו לחלוטין את יחסיה עם ישראל. לאחר כן התקיימו יחסים חשאיים. כניסת תיירים ישראליים למרוקו התאפשרה רק דרך מדינה שלישית, ואשרת הכניסה הונפקה בפועל רק במשרדי ביקורת הגבולות במרוקו.
ראשי המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו, ראש המל"ל מאיר בן שבת והיועץ לנשיא טראמפ ג'ארד קושנר, יורדים ממטוס אל על שהביא אותם למרוקו, 22 בדצמבר 2020המשלחת הישראלית-אמריקאית למרוקו בארמון המלך ברבאט. בתמונה (מימין לשמאל): מוחמד השישי, מלך מרוקו, ג'ארד קושנר ומאיר בן שבת, 22 בדצמבר 2020
ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דיווח על ההסכם המתגבש והכריז: ”עוד פריצת דרך היסטורית. שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון”[7].
אנדרה אזולאי, יועצו של מלך מרוקו, אמר בראיון לעיתונות הישראלית כי "מדובר בהסכם רשמי עם יחסים דיפלומטיים מלאים". מאידך, מהודעת חצר המלוכה המרוקאית עלה שלפחות בשלב הראשון לא יחתמו הסכמי נורמליזציה ולא יהיו חילופי שגרירים אלא יתרחשו שני מהלכים אחרים: החזרת מערכת היחסים הפורמלית לרמתה מלפני שנת 2002 (כלומר פתיחת נציגויות ומשרדי מסחר) ואישור טיסות ישירות[8].
במקביל, הכירה ארצות הברית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית[9]. הממשל מסר שארצות הברית מאמינה שמדינה עצמאית במערב סהרה היא לא אפשרות ריאלית לפתרון הסכסוך. לטענת ממשל טראמפ, הפתרון היחיד הוא אוטונומיה תחת ריבונות מרוקאית, בדומה לעמדת מרוקו. בכך הפכה ארצות הברית למדינה היחידה במערב (פרט לצרפת[דרוש מקור]) שמכירה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו[10].
על הפרק עמדו גם קידום עסקאות כלכליות, בעיקר בתחום החקלאות, וכן עסקאות נשק[11]. דווח שממשל טראמפ קידם מכירת 4 מל"טים למרוקו. בכיר בממשל אמר שאין קשר להסכם ולא בטוח שיהיה אפשר לאשר המכירה[12]. כן דווח ברויטרס שממשל טראמפ הודיע לקונגרס על היתכנות של עסקת נשק עם מרוקו, בהיקף של מיליארד דולר. לפי הדיווח, מדובר במכירת כלי נשק ומל"טים[13]. גם פורסם שהממשל הבטיח להשקיע במרוקו 3 מיליארד דולר. גורם בממשל אישר שהממשל בחן השקעה של הסכום, אך הכחיש קשר להסכם עם ישראל[14].
ב-22 בדצמבר 2020 טסה משלחת אמריקנית-ישראלית למרוקו כדי להתחיל במגעים לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בראש המשלחת עמדו יועצו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, והיועץ לביטחון לאומימאיר בן שבת. כמחווה לתרבות המשותפת בין ישראל ומרוקו, המטוס קושט בעיטור חמסה ודגלי המדינות בצירוף המילה שלום בעברית אנגלית וערבית[15]. כעבור כמה ימים הגיעה לישראל משלחת בכירים ממרוקו כדי לקדם את ההסכם ולבחון את השמשת הבניין ששימש את הנציגות המרוקנית שפעלה בתל אביב עד שנת 2000[16].
תוכן ההסכם
הקדמות
ההקדמה להסכם כוללת מספר סעיפים. אחד הוא הדגשה של הצהרת ארצות הברית בה היא:
מכירה בריבונותה של מרוקו על כל סהרה המערבית ומאשררת את הצעת האוטונומיה של מרוקו כבסיס היחיד לפתרון הסכסוך באזור.
תעודד פיתוח כלכלי וסוציאלי עם מרוקו ותפתח קונסולייה בדאח'לה על מנת לקדם הזדמנויות כלכליות ועסקיות באזור.
תזכורת לעמדותיו העקביות של מלך מרוקומוחמד השישי לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעמדה המיוחד של ירושלים.
הכרה בתפקידה ההיסטורי של מרוקו בקירוב עמי האזור ובקשרים המיוחדים של מרוקו עם הקהילה היהודית במרוקו, ברחבי העולם ובישראל. שימת לב לכך שייסוד יחסים דיפלומטיים מלאים מקדם את האינטרסים של שתי המדינות, ויקדם את השלום והביטחון באזור.
ההסכמות בין המדינות
אישור טיסות ישירות בין המדינות ורשות למעבר במרחב האווירי.
חידוש מיידי של יחסים דיפלומטיים מלאים.
קידום שיתוף פעולה כלכלי חדשני ודינמי.
קידום שיתוף פעולה במסחר, כלכלה והשקעות, חדשנות וטכנולוגיה, תעופה אזרחית, אישורי כניסה ושירותים קונסולריים, תיירות, מים, חקלאות וביטחון תזונתי, פיתוח, אנרגיה ותקשורת.
ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים. ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.
שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה הודיע כי בעוד שבועיים ייפתחו נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות. בנוסף, נחתמו שני הסכמים בין ארצות הברית ומרוקו[17].
ממשלת מרוקו הסכימה שההסכם יכלול פתיחה של משרדי ייצוג דיפלומטיים בלבד ברבאט ובתל אביב ולא שגרירויות מלאות. עם זאת, אחרי החתימה על ההסכם מלך מרוקו מוחמד השישי אמר בשיחת טלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי פתיחת שגרירויות תהיה "הצעד הטבעי הבא"[18].
ב-28 בדצמבר הגיעה לישראל משלחת מרוקנית, במטרה לקדם את הקשרים בין המדינות.
ב-15 בינואר 2021 הוענק לטראמפ העיטור הגבוה ביותר של מלך מרוקו, "בשל פועלו לקידום הנורמליזציה בין ישראל למרוקו". במקביל הוענקו עיטורים לג’ארד קושנר ולאבי "על פועלם למען ההסכם"[19].
ב-21 בינואר 2021 חתמו ישראל ומרוקו על הסכם לטיסות ישירות בין המדינות, המאפשר הפעלת טיסות נוסעים ישירות בין ישראל למרוקו ללא כל הגבלה, ובנוסף מאפשר הפעלת 10 טיסות מטען שבועיות מישראל למרוקו וממרוקו לישראל[20].
ב-26 בינואר 2021 פתחה ישראל משרד קישור ברבאט. הדיפלומט דוד גוברין מונה לראש הנציגות[21].
ב-9 בפברואר 2021 פתחה מרוקו משרד קישור בתל אביב, בראשות הדיפלומט עבד א-רחים ביוד[22].
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות: יורש העצר, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן צייץ בטוויטר כי הוא תומך בהסכם הנורמליזציה הין ישראל למרוקו וברך על ההודעה של ארצות הברית על ההכרה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית: "מדובר בצעד ריבוני שלוקח חלק במאמצנו המשותפים לעבר יציבות, שגשוג ושלום צודק ובר-קיימא באזור"[25].
בחרייןבחריין: חמד, מלך בחריין, בירך על ההחלטה המרוקאית לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ועל הכרתה של ארצות הברית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית[29].
ערב הסעודיתערב הסעודית: יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הביע תמיכה בהסכם והגדיר אותו: "צעד חיובי וראוי למען היציבות ושגשוג האזור כולו"[30].
מצריםמצרים: נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי צייץ בטוויטר כי הוא "מוקיר צעד חשוב זה ומחשיב אותו כהישג נוסף במסגרת היציבות ושיתוף הפעולה האזורי באזורנו"[25].
עומאןעומאן: משרד החוץ של עומאן פרסם בטוויטר ברכה להסכם[31].
ונצואלהונצואלה: המשלחת הדיפלומטית של ונצואלה לממלכת מרוקו כתבה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה: "אנו מברכים את ממלכת מרוקו על שיקום היחסים הדיפלומטיים עם ישראל וההכרה שקיבלה מארצות הברית של אמריקה בנוגע להצעתה בסהרה. אנו מקווים כי התקדמות זו תתרום לשלום וליציבות[32].
גואטמלהגואטמלה: משרד החוץ במדינה הצהיר כי "גואטמלה מברכת על שיקום היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת מרוקו למדינת ישראל" והוספיה כי "המדינה מקווה שיוזמה זו תכלול מדינות אחרות המשתתפות בתהליכים אלו".
צרפתצרפת: בהודעה מטעם המדינה הצהירה כי היא מברכת על ההודעה על חידוש היחסים הדיפולמטיים בין מרוקו לישראל, שהם שותפים עיקרים והיא הכריזה כי צרפת מעוניינת למצוא פתרון פוליטי על בסיס החלטות מועצת ביטחון של האו"ם בעניין סהרה המערבית[33].
ספרדספרד: שרת החוץ הספרדית, ארנצ'ה גונסאלס לאיה, אמר כי מדינתה מברכת על נורמליזציה של היחסים בין המרוקאים לישראלים, אך במקביל דחתה את ההכרה של ארצות הברית בתביעתה של מרוקו כלפי סהרה המערבית[34][35].
נגד
מרוקומרוקו: תנועת האחדות והרפורמה הדתית - איסלאמיסטית, מסרה בהצהרה כי המהלך "מגונה" והיא מוקיעה את כל "ניסיונות הנורמליזציה וההסתננות הציונית"[36].
איראןאיראן: גינתה את ההסכם וכינתה אותו "בגידה בפלסטינים".
הג'יהאד האסלאמיהג'יהאד האסלאמי: הביע ביקורת חריפה על הסכם והתנועה הוציאה מסר שאמר כי "הנורמליזציה בין מרוקו לישראל היא בגידה בפלסטין ובאל-קודס"[37].
תגובות בעניין ההכרה בריבונות מרוקו במערב סהרה
מרוקומרוקו: המפלגה האיסלאמיסטית הצדק והפיתוח הוציאה תגובה מעורבת ביחס למהלך. בעוד שבירכה על ההכרה האמריקנית בסהרה המערבית והביעה תמיכה במלך, הדגישה את התנגדותה לישראל[36].
רוסיהרוסיה: משרד החוץ הרוסי אמר כי ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית מנוגדת לחוק הבינלאומי.
סהרה המערביתסהרה המערבית: חזית הפוליסריו אמרה על ההסכם כי מדובר "בהפרה בוטה של אמנת האו"ם וההחלטות, שלהן לגיטימיות בינלאומית" ושהדבר "חוסם את מאמצי הקהילה הבינלאומית למצוא פתרון לסכסוך"[38].
אלג'יריהאלג'יריה: שם ממוקמת תנועת פוליסריו ושבה מתגוררים כמעט 200 אלף פליטים מסהרה המערבית, גינתה את ההסכם וכינתה אותו "תכסיסים של זרים" שמטרתם לדבריה לערער על יציבותה, כשהיא מזכירה את ישראל. "הרצון של הישות הציונית הוא להתקרב לגבולותינו", האשים ראש הממשלה עבד אל-עזיז ג'ראד[10].
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
.jpg)