עיקרה של ההחלטה, הוא שדרוג מעמדה של המשלחת הפלסטינית באו"ם - מישות משקיפה שאינה מדינה - למדינה משקיפה שאינה חברה. הוועד הפועל של אש"ף, בהתאם להחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית, מוכר כממשלה של המדינה הפלסטינית.
ההחלטה גם "מאשרת את נחישותה לתרום...להשגת הסדרה בדרכי שלום...המסיימת את הכיבוש שהחל ב-1967 והממלאת את חזון שתי המדינות: ...מדינת פלסטין החיה לצד מדינת ישראל על בסיס גבולות טרום-1967" (עמ' 3 סעיף 4). ואולם, ההחלטה אינה מציינת - לאיזו ריבונות יעבור אותו שטח כבוש - אשר לפני 1967 לא היה בשליטה ישראלית ואף לא בשליטה פלסטינית (אלא למשל בשליטה ירדנית או סורית), תוך שההחלטה מותירה למעשה את סוגיית ה"גבולות" (שבין פלסטין לבין ישראל) - ככזו שתיפתר במסגרת "משא ומתן" (עמ' 4 סעיף 5).
עוד קודם לכן, פותחת ההחלטה באשרור החלטות קודמות רבות של האו"ם - הדנות בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בין השאר, היא גם מאשררת (עמ' 1,2,3) כמה החלטות קודמות של האו"ם המזכירות את "השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967". היא אמנם אינה מגדירה את עצם גבולותיו - של שטח זה - מתוך כלל השטחים הכבושים על ידי ישראל מאז 1967 (והכוללים כיום את רמת הגולןמזרח ירושלים וחבלי יהודה ושומרון); ואולם, ההחלטה טורחת לצטט מתוך החלטות קודמות של האו"ם - את "מזרח ירושלים" - ככלולה ב"שטח הפלסטיני הכבוש" (עמ' 1,2).
שדרוג המעמד הרשמי והכרה באש"ף כנציגם הבלעדי של הפלסטינים באו"ם.
הבעת תקווה שמועצת הביטחון תאשר את קבלתה של המדינה הפלסטינית כחברה מלאה באו"ם.
הדגשת המחויבות להשגת הסכם שלום במזרח התיכון, שיסיים את הכיבוש שהחל בשנת 1967 ומגשים את חזון שתי המדינות - מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית לצד מדינת ישראל, תוך שמירה על שלום וביטחון, על בסיס גבולות טרום 1967.