|
אחמד טיבי
אחמד טיבי (בערבית: أحمد كامل أحمد الطيبي; שם מרובע: אחמד כאמל אחמד א-טיבי; נולד ב-19 בדצמבר 1958) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי מוסלמי[1], המכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החל משנת 1999; היה יועצו לענייני ישראל של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת[2]. בעבר שימש כסגן יושב ראש הכנסת. רופא נשים במקצועו. ביוגרפיהטיבי נולד בטייבה[3] כילד השני מבין שבעה, להייפא לבית תאג'י, ילידת רמלה, ולכאמל טיבי[4], יליד יפו. בשנת 1983 סיים בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ובדצמבר 1986 הוסמך לרופא[5]. החל התמחות בגינקולוגיה בהדסה הר הצופים, אך פוטר לפני סיום ההתמחות בשנת 1987 בעקבות תקרית שבה הטיח את תיקו בראשו של מאבטח בכניסה לבית החולים והלה נפצע[6][7]. פעילות פוליטית בתקופת לימודיו החל בפעילות פוליטית והשתתף בהפגנות[8]. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 יצר קשרים עם פעילים פלסטינים בולטים כגון רימונדה טוויל, איבראהים קרעין ורדואן אבו עייאש. ב-1984 נפגש עם יאסר ערפאת בתוניס, תוך עבירה על החוק הישראלי שאסר על מפגשים עם אנשי אש"ף. טיבי המשיך להיפגש עם אנשים אלו במקומות שונים בעולם בשנים הבאות, ועקב כך נחקר מספר פעמים במשטרה, לתקופה קצרה הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ ופעם אחת אף נעצר. באותה תקופה ליווה אותו עורך הדין אמנון זכרוני[9]. לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 התמנה טיבי ליועץ לענייני ישראל של ערפאת, שנתמנה ליו"ר הרשות הפלסטינית. בנובמבר 1996 התבטא בקשר ליחסיו עם ערפאת: "כל המהלכים שלי מבוצעים בהנחיותיו. אני מאמין שיש לו אמון בי, ואני מקווה שאני מצדיק אותו"[2]. ב-1998 שימש טיבי כדובר המשלחת הפלסטינית בפסגת ואי פלנטיישן. ב-1995 הקים עם קבוצת אקדמאים ערביים את מפלגת תע"ל והתמודד בראשה בבחירות לכנסת ה-14, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. ב-1999 נענה לפניית עזמי בשארה, שבאותה עת פרש מחד"ש והקים את מפלגת בל"ד, וחבר עימו לרשימה משותפת שזכתה בשני מנדטים בבחירות לכנסת ה-15. החיבור בין תע"ל לבל"ד לא צלח ולאחר הבחירות פורקה הרשימה לשתי סיעות נפרדות. לפי המתואר באתר מפלגת תע"ל[10], טיבי שבר את ידו כשהתעמת עם אריאל שרון בזמן שהאחרון עלה להר הבית, ובמהלך מבצע חומת מגן נכנס למחנה הפליטים ג'נין[11]. לקראת הבחירות לכנסת ה-16 החליטו חד"ש ותע"ל להקים רשימה משותפת לשתי המפלגות אשר זכתה בשלושה מנדטים. השותפות בין טיבי לחבר הכנסת מוחמד ברכה הייתה מוצלחת עד תום כהונת הכנסת ה-16 אך חילוקי דעות בתוך חד"ש בין ברכה ואנשיו לבין יוצאי מק"י גרמו לפירוק השותפות עם תע"ל. סיעת הליכוד בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן הצליחה להשיג רוב בהצבעה על פסילתו מלרוץ לכנסת ה-17 בגין "תמיכה בטרור", אך בג"ץ פסל החלטה זו. בשנת 2008 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. טיבי נהג לומר כי "איפה שתע"ל תהיה, שם תהיה הרשימה הערבית הגדולה ביותר". בבחירות לכנסת ה-17 הוקם גוש רע"ם-תע"ל, שהניב ארבעה מנדטים וביסס את סיעת רע"ם-תע"ל כרשימה החזקה במגזר הערבי בישראל, מה שנחשב להישג אישי ופוליטי עבור טיבי ומפלגתו תע"ל. בכנסת ה-17 כיהן כסגן יושבת ראש הכנסת. במהלך כהונתו בכנסת יזם טיבי מספר חוקים, ובהם:
בשנת 2005 ביקר טיבי פעמים בלבנון[15]. בעקבות ביקור זה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בשל עברה לכאורה על החוק נגד הסתננות, אך לבסוף החליט לסגור את התיק כנגדו[16]. בשנת 2008 נסע לקטר כדי להשתתף בפורום דוחה לדמוקרטיה. לכנס נסעה משלחת ישראלית שכללה 23 נציגים, בראשותה של שרת החוץ ציפי לבני, אולם בגיליון המשתתפים של הכנס, הופיע רישומו של טיבי כנציגה של "פלסטין"[17]. עובדה זו, לצד הביקורת שמתח בכנס על ישראל, אותה הגדיר כ"מדינת אפרטהייד", בה "הדמוקרטיה היא ליהודים בלבד"[18] גררו תגובות נזעמות בכנסת. באותה שנה נפגש טיבי בפריז עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד[19], ועם שרי החוץ של סוריה, תימן, בחריין, ירדן, סודאן ואיחוד האמירויות הערביות בניו יורק[20]. בשנת 2010 השתתף טיבי במשלחת של חברי כנסת ערבים ללוב, בעת שהייתה הנשיאה התורנית של הליגה הערבית. בפגישה עם שליטה, מועמר קדאפי, נשא נאום בו ביקר בחריפות את העולם הערבי: ”למה אנחנו חברה צרכנית ולא יצרנית, למה אין אוניברסיטה ערבית אחת ברשימת 500 המובילות בעולם? למה אין תרגומים והמצאות? לאן הולך הכסף? למה המדען הערבי צומח ומצליח בחו"ל ולא בארץ מולדתו?”[21]. בנאומו בעצרת לציון 42 שנה להקמת הפת"ח שנערכה ברמאללה, קרא "ברכותי לאנשי הפת"ח שמקרבם נפלו השהידים הראשונים ונעצרו האסירים הראשונים. הישראלים רוצים לחסל את פלסטין, אך אנו נמשיך במאבק עד להקמת מדינה שבירתה אל-קודס". הקהל הגיב לדבריו בקריאות: "לירושלים צועדים מיליוני שהידים"[22]. בינואר 2011 השתתף בכינוס תמיכה בפלסטינים שכלואים בישראל, שנערך במרוקו[23]. ב-27 בינואר 2010 נשא נאום בכנסת לרגל יום השואה הבינלאומי. הנאום זכה לשבחים גם מחברי כנסת מהימין ויושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, אף הגדיר אותו כנאום הטוב ביותר ששמע במליאת הכנסת[24]. בנאום הביע אמפתיה לקורבנות ולניצולים, דחה את הכחשת השואה, וקרא לעמוד נגד תופעות של אפליה, גזענות ושנאה. בדצמבר 2013, בעת הפגנה נגד מתווה פראוור בבאר שבע, נשפך עליו כוס תה חם. על השופך נגזרו ארבעה חודשי מאסר[25]. היה מועמד לכנסת במקום הרביעי של הרשימה המשותפת, בבחירות לכנסת ה-20 ונבחר לכנסת. בהמשך מונה לסגן יו"ר הכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת עזבה סיעת תע"ל בראשות טיבי את הרשימה המשותפת. היא התאחדה עם חד"ש בראשות איימן עודה וטיבי הוצב במקום השני ברשימה המאוחדת. המפלגה קיבלה שישה מנדטים וטיבי נכנס פעם נוספת לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוקמה מחדש הרשימה המשותפת. טיבי הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכנסת. גם בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב טיבי במקום השלישי ברשימה המשותפת ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום השני ברשימה המשותפת. באוגוסט 2022 דורג בפַּרלמטר של "שקוף" והוכתר כמוביל במספר הצעות לסדר שאושרו בכנסת ה-24[26]. באוקטובר 2024, לאחר ששני תושבי מג'ד אל-כרום נהרגו מפגיעת רקטה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, פנה טיבי ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתיחת חקירה להסתה וגזענות בעקבות תגובות שנכתבו ברשתות החברתיות[27]. טיבי הוא דמות מוכרת בעולם הערבי. ככזה, הוא גייס את קשריו הענפים בארצות ערב כדי להשיג שישה מיליון דולרים להקמת אצטדיון דוחה בסח'נין, מעשה שהעניק לו פופולריות רבה במגזר הערבי[28]. פולמוסים שגרםבינואר 2012 השעתה ועדת האתיקה של הכנסת את טיבי למשך שבוע בשל דברים שנשא במליאה והכילו, לדברי הוועדה, "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות". טיבי קרא אז במליאה טקסט היתולי שכתב בעקבות תקרית שבה שפכה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מים על חבר הכנסת ראלב מג'אדלה[29]. כמה שבועות לאחר מכן אסרה עליו הוועדה לשאת במשך חודש נאומים קצרים בני דקה במליאה, בעקבות עימות עם סגן היושב ראש יצחק וקנין, לאחר שחזר במליאה על עיקרי אותו נאום[30]. במרץ 2012 הטילה ועדת האתיקה על טיבי נזיפה חמורה בשל דבריו בנאום ב"יום השהיד הפלסטיני" ברמאללה, שבו אמר: "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור... ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד שאנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". טיבי טען שהסרט שהובא לפני הוועדה ערוך והושמטו בו קטעים שבהם הזכיר אנשים שנהרגו, ולא כאלה שהרגו, ולהם הוא קורא שהידים. הוועדה לא קיבלה את הסבריו וכתבה כי "כפי שניתן להבין את פשוטם של הדברים על ידי מרבית אזרחי המדינה, יש במקרה זה תמיכה של חבר כנסת באנשים שנהרגו בעת שהרגו אחרים בפיגוע טרור"[31]. ביוני 2013 שפך טיבי מעל דוכן הכנסת מים על הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב וקרע אותה. בשל המעשה, שהביא את הכנסת להוצאה של 21 אלף ש"ח על מערכת ההגברה שבדוכן, החליטה ועדת האתיקה להענישו בכך שלא ינהל את ישיבות הכנסת עד לסוף המושב, במשך כשבוע[32]. בפברואר 2014 רשמה ועדת האתיקה הערה לחבר הכנסת טיבי על "פגיעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה", לאחר שבמשך כשעה לא אפשר ליו"ר ועדת הפנים מירי רגב לנהל דיון בנושא עליית יהודים להר הבית[33]. באוגוסט 2015 דחף טיבי שני סוהרי שב"ס כאשר ניסו למנוע ממנו להיכנס עם טלפון נייד לחדר בבית החולים ברזילי שבו אושפז עציר מנהלי שובת רעב. השניים הגישו תלונה גם על כך שכינה אותם "פשיסטים"[7]. במאי 2022 בעת פעילות משטרתית בבית חנינא עוכב צעיר לבירור בעקבות חשד כי הפר את הסדר הציבורי והשחית דגל ישראל. בתוך כך הגיע ח"כ טיבי והפריע לשוטרים בביצוע העיכוב, ולבסוף סיכל את העיכוב בכך שאפשר לצעיר לברוח - תוך שהוא מנצל את חסינותו. לאחר שהחשוד נמלט, הוא נתפס בשנית על ידי כוחות מג"ב בתום מרדף רגלי[34]. חיים אישייםמתגורר בטייבה. נשוי למאי, ילידת טולכרם, רופאת שיניים לילדים, ואב לשתי בנות. גיסו הוא חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, גם הוא איש תע"ל. עמדותיוטיבי רואה עצמו כערבי פלסטיני עם אזרחות ישראלית. הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית חילונית לצד ישראל ובו זמנית הוא דוגל בביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל. הוא תומך במדינת לאום מדינתית. כחלק מתפיסה זו הוא סבור כי יש לבטל את הסמלים המייצגים את מעמדו המיוחד של הרוב היהודי במדינה, בהם חוק השבות, הדגל וההמנון, וכן את מגילת העצמאות (אותה הוא מציע להחליף במגילה אזרחית) ומעמדה העליון של השפה העברית[35]. מתנגד לגיוס צעירים ערבים לצה"ל גם במסגרת של "מדינת כל אזרחיה". לדעתו "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים לתחומי ישראל היא "תנאי בל יעבור" לפיוס בין הפלסטינים לישראל, אם כי הוא סבור שרק חלק קטן ממיליוני הפליטים יממשו זכות זאת[36][2]. בנוסף, דוגלת תע"ל בהנהגת טיבי בדמוקרטיה רב-תרבותית, בשותפות אזרחית מלאה, ובהפרדת דת ממדינה[35]. בעבר אמר כי "הנשק הטוב ביותר נגד גזענים הוא אחמד כמוני". טיבי מתנגד לשלטון הישראלי על יהודה ושומרון, שבו הוא רואה כיבוש שיש לבטל[37]. לטענתו, יש לפנות את ההתנחלויות, אותן כינה "גידול סרטני שיש להסיר"[38]. הוא התנגד גם לשלטון הישראלי ברצועת עזה. את חיסולו של מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין כינה "פשע מלחמה"[39]. הוא הטיל את האשמה על חטיפת החיילים בהר דב על ידי החזבאללה על מדינת ישראל. לדבריו, "ההתנגדות הלבנונית נאלצה לחטוף את החיילים, לאור דרך המחשבה של ההנהגה הישראלית וטמטומה"[2]. טיבי הצהיר שהוא מתנגד לפיגועים ולפגיעה באזרחים חפים מפשע[40]. בראיון בשנת 2009 אמר טיבי שהוא לא רואה בחמאס ארגון טרור[41]. הוא חזר על האמירה בראיון בשנת 2019, והוסיף: "זה פלג לגיטימי שרבים בעם הפלסטיני בוחרים בו בקלפיות"[42]. את השתלטות החמאס על עזה תוך שימוש בנשק הגדיר כ"טעות קשה", אך טען שעל העולם היה לקבל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, וכי טענת ישראל וארצות הברית "שהדמוקרטיה מותנית בתוצאה" היא "בלתי דמוקרטית בעליל"[8]. בספטמבר 2013 אמר טיבי בריאיון בערבית כי מסגד אל-אקצא שייך למוסלמים בלבד וליהודים אין זכות לטמא אותו. עוד אמר כי "הכיבוש הישראלי" של ירושלים יסתיים כמו הכיבוש הצלבני והבריטי[43]. הוא חזר על עמדה זו בריאיון לעמית סגל ואף הכחיש את קיומו של בית המקדש בהר הבית[44]. טיבי מגלה עניין באיכות הסביבה ובצער בעלי חיים. הוא מתמיד להשתתף מדי שנה באירוע "לכל איש יש שם" בכנסת ומתנגד תקיף למכחישי שואה. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
מכתביו
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||
.png)
