בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא, וכן בעלי תפקידים נוספים. מבעלי תפקידים בכירים מסוימים (כגון קציניצה"ל בדרגת אלוף ומעלה) דורש החוק תקופת צינון של שלוש שנים.
סמכות שיפוטית באמצעות: נטילת חסינות מחברי הכנסת, העברת נשיא המדינה מכהונתו, דיון בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת ודיון בערעור על החלטות ועדת הכנסת.
הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים, והחלטות מתקבלות ברוב קולות של הנוכחים בדיון. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים המסדירים אותה, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציב הדורות הבאים.
עד יולי 2005 הייתה החסינות אוטומטית והוענקה גם מבלי שהח"כ ביקש אותה, ואילו הסרתה דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטה של המליאה בהצבעה חשאית. מאז יולי 2005 על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור של המליאה בהצבעה גלויה.
החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:
חסינות מהותית/עניינית – חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
חסינות דיונית – חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת
כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
בעבר ניתנה לחברי הכנסת זכות למשלוח חינם של דברי דואר ללא הגבלה.
שכר חברי הכנסת
אופן קביעת שכרם של חברי הכנסת הוסדר בעבר בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949,[3] אך חוק זה הוחלף ב-17 בפברואר2003 בפרק ט' לחוק הכנסת.[4] עקרונות לתשלומים נוספים נקבעו בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001.
בהתאם לחוק הוקמה ועדה ציבורית הממליצה על גובה שכרם של חברי הכנסת ועל תשלומים נוספים,[5] כגון הוצאות נסיעה ולינה הכרוכות במילוי תפקידם של חברי הכנסת, וכן תשלומים לקופת גמל או קרן השתלמות. שכר היסוד של חברי הכנסת מתעדכן מפעם לפעם (בדרך כלל בתחילת כל שנה) בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק. המלצות הוועדה הציבורית מוגשות לוועדת הכנסת, וזו רשאית לקבל את ההמלצות ובכך להפוך אותן להחלטה מחייבת או לדחותן ולהחזירן לוועדה הציבורית לשם מתן המלצות חדשות. החלטות בעניין שכרם של חברי הכנסת מתפרסמות בקובץ התקנות. ביולי 2003 מונו לוועדה הציבורית פרופ' ראובן גרונאו – יושב ראש, עו"ד יוסף גילאור ורו"ח דניאל דורון.
גובה השכר ברוטו של חברי הכנסת משתנה אם הם אוחזים בתפקידים שונים במשכן:[6]
לשכר זה מתווספת תוספת יוקר בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.
עד לשנת 1999 זכו חברי הכנסת לפנסיה תקציבית. מאז, ההפרשות של חברי הכנסת לקרן פנסיה מתבצעות באופן הדומה לזה של רוב השכירים במשק הישראלי, לפי עקרון הפנסיה הצוברת, משמע בהתאם לשכרם החודשי.
סעיף 13א קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו רבים מחברי הכנסת לעסוק בעיסוקים שונים (כגון עריכת דין), במקביל לחברותם בכנסת.
סעיף 13א1 קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-14, ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ברשות מקומית או בהסתדרות הכללית, נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.
על חבר הכנסת לציית לכללי אתיקה. ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל עונשים על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה.
אם המיועד לשמש חבר הכנסת מחזיק באזרחות של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא ייאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב בחוק יסוד הכנסת: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר".
הפסקה כפויה של החברות בכנסת
חוק יסוד: הכנסת מונה מצבים אחדים שבהם כהונתו של חבר הכנסת נפסקת, באופן זמני או מוחלט. מצבים אלה הם:
בחירתו של חבר הכנסת לתפקיד שנושאו מנוע מלהיות מועמד לכנסת מביאה להפסקת חברותו בכנסת עם בחירתו או עם התמנותו לתפקיד זה. תפקידים אלה הם: נשיא המדינה; שני הרבנים הראשיים; שופט; דיין של בית דין דתי; מבקר המדינה; הרמטכ"ל; רבנים וכוהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר; עובדי מדינה בכירים וקצינים ונגדים בצבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
הרשעה בעבירה פלילית:
חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי. ביום שפסק הדין נעשה סופי תיפסק חברותו בכנסת.
חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
ברוב של 90 חברי כנסת ניתן להדיח חבר כנסת, בשל שתיים מהעילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת – הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
_P146_Jerusalem_Knesset_building.jpg)
.JPG)
